בחוקותי לא מאסתים ולא געלתים (1 צופה)

[גרינפלד]

מובא בשם הגר"א שביאר את הפסוק "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כיליתם", ע"פ הגמ' (שבועות לו, א) שהאומר פעמיים לא - זה שבועה;
ולפי"ז כוונת הפסוק: את המילה לא - כפלתי [שניתי] "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם", וכיון שאמירת פעמיים לא, זו שבועה - ממילא תהיו בטוחים שלא תכלו.

והוסיפו על זה, שהמקור של הגמ' שכפילת לא זו שבועה - הוא מהאמור במבול פעמיים לא [עיי"ש שיש כמה גירסאות], ונאמר "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח",
ולכאו' היכן נשבע, אלא ע"כ שלא פעמיים, זה שבועה,
ולפי זה זהו הרמז בפסוק "אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך", שאותה סוג שבועה שבמבול [לא לא], הייתה גם שהקב"ה לא יעזוב את עמ"י.
('המאור הגדול' בשם ר' זעליג ראובן בענגיס, וכן פנינים משולחן הגר"א, ושכנראה הגר"א הוסיף זאת)

 

[גרינפלד]

והראוני שכבר כתב כן המהר"י אלגזי (קהלת יעקב מענה לשון לשון תורה מערכת אות ל סימן תקמח), וז"ל:

וראיתי במדרש הנעלם בפרשת וירא דף קי"ד סוף ע"אקנג, ז"ל, אמר רבי ירמיה, עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו ולבנות ירושלים ולהורידה בנויה מלמעלה שלא יהרס עוד לעולם. ונשבע שלא תגלה עוד כנסת ישראל, ונשבע שלא יהרס בנין ירושלים, שנאמר [ישעיה סב, ד] 'לא יאמר לך [עוד] עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה'. ובכל מקום שאתה מוצא לא לא היא שבועה, כמה דאת אמר [בראשית ט, טו] 'ולא יהיה עוד המים למבול' וגו' 'ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול' [שם יא], וכתיב [ישעיה נד, ט] 'אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד' וכו', מכאן שלא לא שבועה. ע"כ. והתם נמי סמיך לסיפיה דקרא [ישעיה סב, ד] 'כי חפץ ה' בך', שהזכיר את ה' [סמוך] ללאו לאו.​

...

ועל דרך זה יתפרש טעם הכתוב [מלאכי ג, ו] 'אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם', והוא כלפי מקרא שכתוב [ויקרא כו, מד] 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם', וכו'. וכן נאמר [ירמיה מו, כז כח] 'ואתה אל תירא עבדי יעקב וכו', נאום ה' כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה וכו' ונקה לא אנקך'. דכפל לא לא ב' פעמים דרך שבועה. ולזה אמר אני ה' לא שניתי, ירצה מילת לא שניתיה ב' פעמים דרך שבועה, ובכן אתם בני יעקב לא כליתם.​