יש מהרש"א ידוע בנוגע לסיבת ההפחתה בתשלום בשה שהוא דרוש לשלם אך ארבעה משום שכבר נתבזה בכך שסחבו על כתיפו, ודן המהרש"א מה הדין בשור קטן שגם כן סחב על כתפו והסיק שם ש'לא פלוג אורייתא' ושם לא ניתן לומר כגון דא -
נראה לי שגדר הדבר שרבנן תיקנו את שורש הדבר וזה משום שקבעו הדבר כמציאות וא"כ אף היכא דיליכא סיבת הגזירה היום הדין עומד אף ללא הסיבה דהסיבה היא רק הצורה שגזרו רבנן
נראה לי שגדר הדבר שרבנן תיקנו את שורש הדבר וזה משום שקבעו הדבר כמציאות וא"כ אף היכא דיליכא סיבת הגזירה היום הדין עומד אף ללא הסיבה דהסיבה היא רק הצורה שגזרו רבנן
כונתי שלשם הדוגמא אם היה סיבה לגזור לא לשבת על כיסא דאיכא סכנתא בהכי א"כ אף בכיסא שלית ביה האי טעמא היו גוזרים משום דתיקנו לא לשבת על כיסא ואין תקנתם לחשוש לסכנתא.