עקב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו (2 צופים)

[גרינפלד]

לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו

יש לעיין מהו המוקש, האם ההנאה עצמה, או שהכוונה שאם יהנה יבוא לעבוד. וכעי"ז כתב הספורנו שפעמים יקרה שתצליח באותו כסף וזהב שלהם, ותחשוב שהיה זה מכח אותה העבודה זרה שהיו עליה.

וכן משמע ברד"ק (בראשית לב, ה), וז"ל, בכסף וזהב שלקחו היו צורות נעשות לשם ע"ז כנזמים וטבעת, ואע"פ שהם לא לקחום לעבדם אלא להתיכם וליהנות בכסף וזהב הנתכים, אעפ"כ לא רצה יעקב אבינו שיהנו בשום דבר שהיה ע"ז וכל זה להרחיק הע"ז מהם וכן כתב משה רבינו בתורתו אחרי כן ואמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם (דברים ז, כה), ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (שם יג, יז), ע"כ.

ומצינו שאיסור הנאה מעבודה זרה הוא קשור לעבודה זרה עצמה, וכנראה ההבנה כי זה יביא לעבוד, ברמב"ן ובר"ן ובתלמידי רבינו יונה (ע"ז נט, ב) שעבודה זרה אסורים בהנאה גם לגוי. והרמב"ן והר"ן לשיטתם (רמב"ן - בתורת האדם, והר"ן - פסחים כה, א) שאסור להתרפא מעצי האשרה אפי' כשלא אומרים שזה משהו סגולי בה כיון שהיא מהעבודה זרה, כי עצם ההנאה מהעבודה זרה הוא מאביזרייהו. [ותוס' (פסחים שם ד"ה חוץ, וע"ז כז, ב ד"ה שאני) פליגי שהאיסור הוא רק כשאומרים שזה מחמת העבודה זרה].​