לגזור תענית על הלימוד בישיבות (1 צופה)

[יישר כח גדול]

"איך למדו כל השנים, איך למדו כל הגאונים, איך ידעו ש"ס, איך ידעו ארבעה חלקי שו"ע, האם ע"י לימוד של דף גמרא לשבוע? לא יתכן, וזה הכל מעשה שטן! והנה גדולי ראשי הישיבות שליט"א צווחים על ענין זה ככרוכיא ואין שומע להם בזה, אלא על כרחך שזה מעשה שטן, והייתי אומר שפשוט צריך לגזור תענית על זה. (הגאון רבי יואל קלופט זצ"ל אב"ד חיפה).

 

[אוירא דארץ ישראל]

עיון זה ללמוד נושא טוב עם כל השיטות ולהבין טוב טעמו ונימוקו של כל שיטה ולפי''ז להגיע אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא ותו לא מידי לא לפלפל יפה לא להיקרא בעל מחדש לא למדן וכל שם וחניכא

 

[הוגה דעות]

הצדק עמכם. אבל אל תזלזלו!!
כמדומה לי שהגרא"א דסלר באחד ממאמריו מבאר שיש ענין גדול בדרך הלימוד הישיבתית, שנתחדשה בעיקר בדורות האחרונים, כי יש בה מתיקות מיידית גם בלי עמל רב (מסתמא שזה לא כתוב שם בלשון הזו), ובדורנו יש לזה ערך משמעותי. בדור שבו כח הטומאה מציע תענוגות עד אין קץ בלי שום יחס והשוואה לדורות אחרים, כנראה שהיה קשה יותר ליצור את המציאות המוכרת של עולם ישיבות מנותק אילולא הסגנון המהנה של הלימוד הישיבתי. אז נכון שלימוד זה הוא מטבעו איטי יותר. אבל אין לזלזל בו ח"ו.

 

[אוירא דארץ ישראל]

משקר לא יוצא דברים טובים אבל יתכן שיש להמתיק קצת עם פרפראות לתורה אבל צריך להדגיש את העיקר והטפל

 

[הוגה דעות]

עיון זה ללמוד נושא טוב עם כל השיטות ולהבין טוב טעמו ונימוקו של כל שיטה

לחץ כדי לכווץ...

ויש בזה דרגות רבות חלקם איטיות להחריד.

ולפי''ז להגיע אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא

לחץ כדי לכווץ...

תצרח עד מחר. בישיבות לא לומדים ככה! מאז שהתחדשה דרך הלימוד הישיבתית המקובלת, נוצר המושג של לימוד לשם לימוד וידיעת הסוגיות ולא לשם ידיעת ההלכה ופסיקתה. אני מבין את הביקורת על הקצב, אבל גם ישיבות שלומדים בהם מהר יותר, לא לומדים בהם לשם ידיעת ההלכה, (אני מדבר כמובן על המגזר הליטאי).

משקר לא יוצא דברים טובים

לחץ כדי לכווץ...

הביקורת של פותח האשכול היתה על הקצב, ועכשיו אני מבין שהביקורת שלך היא על עצם הענין ש"מפלפלים יפה", כי להבנתך מדובר ב"שקר".

ותו לא מידי לא לפלפל יפה לא להיקרא בעל מחדש לא למדן וכל שם וחניכא

לחץ כדי לכווץ...

כמו שאמרתי, יש מעלה עצומה ללמוד בצורה זו של "פלפול יפה" שהיא מתוקה מדבש וזה גופא מעלתה, רק שברור שצריך לראות שלא יבוא על חשבון ידיעת התורה. והחכם עיניו בראשו.

יש נקודה נוספת שאני רוצה להדגיש, שמשלימה את הטענה שלי לטובת הלימוד המקובל בישיבות:
אפשר לבקר את צורת הסדרים הישיבתית על כך שאין סדר מיוחד ללימוד הלכה (אפי' הלכה בסיסית), ואין סדר מיוחד ללימוד תורה נביאים וכתובים, שהם הבסיס של הכל לכאורה. ולדעתי התשובה לביקורת היא שבמקום שהיא תדון מה המטרה של עולם הישיבות בצורתו הנוכחית, היא מתמקדת בשאלה איזה דברים יהודי צריך ללמוד (שהיא שאלה חשובה מאד אבל נתונה להחלטתו של כל יהודי בנפרד). כי לדעתי בדורינו יש לישיבות מטרה נוספת חוץ מהטמעת ידיעת התורה בקרב התלמידים, והיא נעיצת לב התלמיד בעולמה של תורה גם בלי קשר כלל לרמת הידיעה שלו את התורה, ודבר זה נעשה שפיר ואף יותר טוב על ידי סגנון הלימוד המקובל, כיון שהוא מספק חוויה נפשית חזקה.
חשוב לי שוב להדגיש שאיני גורע כלל מהביקורת על הקצב, ועיקר טענתי היא כלפי מה שאמר הרב @אוירא דארץ ישראל שצורת לימוד שנותנת מקום של כבוד למה שהוא קורא "פלפול יפה" היא "שקר".

 

[הרב מרודוש]

לכאו' יש ליישב שכמות התוה שיש היום בסה"כ עוקפת בעשרות מונים את כל מה שהיה פעם

 

[הוגה דעות]

לכאו' יש ליישב שכמות התוה שיש היום בסה"כ עוקפת בעשרות מונים את כל מה שהיה פעם

לחץ כדי לכווץ...

אם בכל אחד ואחד יש פחות תורה, נמצא שבאחוזים זה נשאר אותו דבר או אפי' ירד, כי כנגד התורה שרבתה, רבתה גם הטומאה והניסיונות.

 

[שלוות העמל]

"איך למדו כל השנים, איך למדו כל הגאונים, איך ידעו ש"ס, איך ידעו ארבעה חלקי שו"ע, האם ע"י לימוד של דף גמרא לשבוע? לא יתכן, וזה הכל מעשה שטן! והנה גדולי ראשי הישיבות שליט"א צווחים על ענין זה ככרוכיא ואין שומע להם בזה, אלא על כרחך שזה מעשה שטן, והייתי אומר שפשוט צריך לגזור תענית על זה. (הגאון רבי יואל קלופט זצ"ל אב"ד חיפה).

לחץ כדי לכווץ...

אני מציע שתצום ותתענה עד שלפחות אתה תדע ש"ס ופוסקים, וכמוך יעשה כל אשר בעל נפש הוא.
יש כל כך הרבה דברים "בחוץ" כל כך הרבה מניעים, וצריך לנשק ידו של כל בחור ישיבה, גם אלו שמגיעים מאוחר בסדרים, [למרות שזה לא סותר את התביעה שיש לבוא מוקדם ולהספיק]

 

[מחכה]

שמעתי אמרו שבישיבה לומדים ללמוד...

יש משפיע בחב''ד שמתפלל יחסית במהירות, הוא לומד חסידות זמן ארוך כהכנה לתפילה, אבל התפילה עצמה אינה באריכות, שנשאלו אותו על כך, הוא ענה ''כשסוללים את הכביש הייטב, אפשר לנסוע במהירות''.

והנמשל לעניינינו, לכאו' שניהם אמת.
בישיבה הבחור מתרגל 'לחשוב עיון', ללמוד להסתכל על 'גדר' ועל חקירה וחילוק ויסוד וכו', חשוב מחד לאפשר לו לתפוס איך לעשות זאת תוך כדי הלימוד והוא זקוק לזמן בשביל זה.
אבל, יחד עם זה, חשוב לעורר כל הזמן שהלימוד בישיבות לא אמור לייצג את הלימוד האמיתי שבקצב גדול יותר.