- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,454
- נקודות
- 1,280
איתא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקמ"ט סעיף ב', וזה לשונו:
"אף על גב דכתיב בקרא (ירמיה לט, ב): בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר, אין מתענין בט' בו אלא בי"ז, מפני שאף על פי שבראשונה הובקעה בט' בו, כיון שבשניה הובקעה בי"ז בו, תקנו להתענות בי"ז בו, משום דחורבן בית שני חמיר לן".
וכתב על זה המגן אברהם שם, וזה לשונו:
"ולא רצו לגזור תענית גם בט' בו דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי [רמב"ן] וא"כ בעל נפש יתענה גם בט' מיהו בירוש' איתא שבראשונה היה ג"כ בי"ז אלא שמפני הצרות טעו בחשבון".
היינו שלפי המגן אברהם - בעל נפש צריך להחמיר ולהתענות גם בתשעה בתמוז.
"אף על גב דכתיב בקרא (ירמיה לט, ב): בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר, אין מתענין בט' בו אלא בי"ז, מפני שאף על פי שבראשונה הובקעה בט' בו, כיון שבשניה הובקעה בי"ז בו, תקנו להתענות בי"ז בו, משום דחורבן בית שני חמיר לן".
וכתב על זה המגן אברהם שם, וזה לשונו:
"ולא רצו לגזור תענית גם בט' בו דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי [רמב"ן] וא"כ בעל נפש יתענה גם בט' מיהו בירוש' איתא שבראשונה היה ג"כ בי"ז אלא שמפני הצרות טעו בחשבון".
היינו שלפי המגן אברהם - בעל נפש צריך להחמיר ולהתענות גם בתשעה בתמוז.