כמדומה שכתב זאת אדונינו הגר"א על משלי פרק כא פסוק יז כמצורף
ספר פרי הארץ בחלק מכתבי קודש מכתב כב העתיקו הרב פעלים כמצורף (ח"ג 'סוד ישרים אות יג ד"ה ואת)
טמנם עיין ר' חיים פלאג'י בספר נפש החיים מערכת ב' אות סב' בשם ה"קדמונים"
על הפסוק "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". "בשמים" היינו בעניין יראת שמים ובתורתו ובמצוותיו צריך שיראה האדם וילמד מאדם שהוא למעלה ממנו. אבל בדבר הגשמי "ועל הארץ מתחת" שיראה ללמוד ממי שהוא פחות ממנו ולא ירדוף אחר תענוגי העולם הזה. וע"ע קדושת לוי פרשת אמור (ד"ה והשיאו)
וכמו שאחז"ל בתנא דבי אליהו כה "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב".
וראה עוד בתפארת שלמה פרשת כי תבא (ד"ה ושמחת בכל הטוב), על הכתוב במסכת ברכות ה: "שרבי יוחנן ראה את רבי אליעזר בוכה, אמר לו, למה אתה בוכה, אם בגלל לימוד התורה שלא למדת הרבה כרצונך, שנינו, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים"