• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
תמיד נסתפקתי כגון באסון מירון רח"ל ששוכבים זה על גב זה.
האם אכן אסור לאדם להציל עצמו תוך כדי אפשרות של גרימת מוות לאחר רח"ל?
אם באמת זה אסור אזי נדרש בזה גבורת נפש נוראה, אדם באופן טבעי במצב כזה עושה כל מה שיכול לעשות כדי לינצל.
תנא דמסייע לך (ספר משנת פיקו"נ):
1791400842822.png
 
תמיד נסתפקתי כגון באסון מירון רח"ל ששוכבים זה על גב זה.
האם אכן אסור לאדם להציל עצמו תוך כדי אפשרות של גרימת מוות לאחר רח"ל?
אם באמת זה אסור אזי נדרש בזה גבורת נפש נוראה, אדם באופן טבעי במצב כזה עושה כל מה שיכול לעשות כדי לינצל.
במשנה בהוריות פ"ג כתוב שכהן קודם להחיותו וכו', היינו שאיש הצלה צריך להציל קודם כהן ורק אח"כ לוי וכו'. ונשאל הגר"ח קנייבסקי אם מותר לאדם לשקר ולומר שהוא כהן בשביל שיקדימו אותו בהצלה (נפ"מ ג"כ באסון מירון וכו'). והגר"ח השיב שגם איסור זה דשקר נדחה מפני פיקו"נ.
אמנם ראיתי שיש שדנים שכאן ל"ש לטעון פיקו"נ, משום דעל מקרה זה גופא נאמרה ההלכה להקדים הכהן לישראל, ואין כל היתר לשקר כאן. ותחשוב א"כ איזה גבורת נפש צריך אדם שהאיש הצלה שואל אותו אם הוא כהן, והוא צריך לענות לו שלא, ושיציל מישהו אחר ולא אותו...
 
כיון שאי אפשר להרוג את הרודף מבלי להרוג אותם, אזי גם הם נעשים רודפים.
ולדוגמא, אם רודף מסתתר מאחורי אדם אחר ואי אפשר להורגו אלא אם כן הורג את האדם שהוא מסתתר מאחוריו, אזי לכאורה יש לדון אותו גם כן כרודף.
ובמילים אחרות אם על ידיו הרי הוא נמנע להרוג את הרודף, הרי זה כמו שאדם בא להגן על הרודף, שבפשטות אף הוא נעשה בכלל רודף ומותר להורגו כדי שיתאפשר להרוג את הרודף.
ויש לעיין היטב בזה.
סברא חדשה לענ"ד,
רודף הוא מי שגורם את המיתה כמו באבמחתרת וכמו עובר
ואם תאמר שכל שנמנעים מחמתו מהציל את הנרדף הרי הוא רודף, מי פטרך מלומר שבאמת הנרדף הוא הרודף והרודף הוא הנרדף?
 
סברא חדשה לענ"ד,
רודף הוא מי שגורם את המיתה כמו באבמחתרת וכמו עובר
ואם תאמר שכל שנמנעים מחמתו מהציל את הנרדף הרי הוא רודף, מי פטרך מלומר שבאמת הנרדף הוא הרודף והרודף הוא הנרדף?
אתה מתוכח גם באופן שאדם בכוונה בא להגן על הרודף? יש לך צד שאין היתר להורגו?
 
אמנם ראיתי שיש שדנים שכאן ל"ש לטעון פיקו"נ, משום דעל מקרה זה גופא נאמרה ההלכה להקדים הכהן לישראל,
לכאורה נראה לא כן. שהרי הוא עצמו ודאי מותר בהצלת עצמו וחייך קודמין, ואם כן בכלל זה גם לגרום שאחר יציל אותו. וצריך עיון
 
לכאורה נראה לא כן. שהרי הוא עצמו ודאי מותר בהצלת עצמו וחייך קודמין, ואם כן בכלל זה גם לגרום שאחר יציל אותו. וצריך עיון
אני אישית גם סבור ככה. אם כי שעדיין יש לדון משום דבסיטואציה הזאת התורה קבעה שזכות ההצלה שייכת לכהן, ולכאורה אסור לו לקפח את זכותו המגיעה לו עפ"י התורה. וצ"ע
 
אני אישית גם סבור ככה. אם כי שעדיין יש לדון משום דבסיטואציה הזאת התורה קבעה שזכות ההצלה שייכת לכהן, ולכאורה אסור לו לקפח את זכותו המגיעה לו עפ"י התורה. וצ"ע
ומה דעתכם על גוף הספק באסון מירון, האם אכן על האדם לשכב ללא תזוזה רח"ל?
 
ומה דעתכם על גוף הספק באסון מירון, האם אכן על האדם לשכב ללא תזוזה רח"ל?
אתה מתכון בשביל לא לדרוך על אחרים?
אם כן אני חושב שיש לדמות לסברת החזו"א, דחשיב מעשה הצלה, דהוא עסוק בפעולת הצלה של עצמו, רק ממילא נסבב מזה (ספק) הריגת האחר.
ולגוף הנידון ראה בזה בהקדמת הפנ"י לספרו, שם מספר שנקבר יחד עם רבים תחת מפולת בתים, ובאו להצילם, וז"ל: "ורבים אשר המיתו ברמיסתם, יותר מאשר בראשונה, אף דלא הוי סגי בלאו הכי, שכונתם להציל ולפקוח הגל". ונראה מדבריו דשפיר עבדו [ואולי דוקא התם דבלא"ה כולם היו מתים. וא"כ תלוי במציאות אם בלא זה כולם ימותו].
 
אתה מתוכח גם באופן שאדם בכוונה בא להגן על הרודף? יש לך צד שאין היתר להורגו?
מי שמגן על הרודף הוא משתתף ברדיפתו, אבל מי שכל רדיפתו היא מצד מה שאסור להורגו, מה רדיפה יש בז
ושובנשאל מפני מה לא נאמר שיושבי המטוס הם הנרדפים ואלו שח"ו עתידים לספוג את פגיעת המטוס כפיגוע הם הרודפים
שהלא מחמתם באנו להרוג את יושבי המטוס...
ולכאורה הוכרחנו לקבוע מסמרות ולומר שמי שבא להרוג או שעניינו הוא להשתתף במעשה ההריגה הרי הוא רודף בין אם עושה כן מדעת ובין אם לאו. ואם נמצא שם באקראי, הרי שאינו רודף כלל
 
מי שמגן על הרודף הוא משתתף ברדיפתו, אבל מי שכל רדיפתו היא מצד מה שאסור להורגו, מה רדיפה יש בז
ושובנשאל מפני מה לא נאמר שיושבי המטוס הם הנרדפים ואלו שח"ו עתידים לספוג את פגיעת המטוס כפיגוע הם הרודפים
שהלא מחמתם באנו להרוג את יושבי המטוס...
ולכאורה הוכרחנו לקבוע מסמרות ולומר שמי שבא להרוג או שעניינו הוא להשתתף במעשה ההריגה הרי הוא רודף בין אם עושה כן מדעת ובין אם לאו. ואם נמצא שם באקראי, הרי שאינו רודף כלל
עוד פעם, אם אדם בכוונה מגן על הרודף ודאי שהוא בכלל רודף, ואם ברודף קיי"ל דאין צריך כוונה ואף אדם שנפל מן הגג על חבירו גם כן נחשב רודף ומותר להורגו, ובצירוף ב' ההנחות יוצא לכאורה שאם מגן על הרודף ללא כוונה גם כן יש לו דין רודף.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓