- הודעות
- 139
- תודות
- 589
- נקודות
- 119
לולב ששדרתו עקומה 'כמגל' (סכין עגולה) לצד העלים או לצד ימין ושמאל של הלולב – פסול, משום שאינו 'הדר', ואם יישרוהו – כשר. ואם הוא עקום לצד השדרה הריהו כשר לכתחילה; ועם זאת, יש מהאחרונים שכתבו שראוי להדר וליטול לולב ישר לגמרי, ויש בכך משום נוי מצוה, שעליו נאמר: "זה א-לי ואנוהו", וכן נהגו רבים מגדולי ישראל. ואם הלולב ישר אך ראשי העלים כפופים למטה – כשר, ויש מהראשונים שכתב: "אוהב אני יותר לצאת בו, שאין העלים נחלקים ותיומתו קיימת", והיינו שכאשר ראש התיומת כפוף, אינה נחלקת לשניִם בקלות כתיומת שראשה ישר; ויש פוסלים. ואם ראשי כל העלים או רובם כפופים, יש שכתב שהלולב פסול לכל הדעות, משום שזהו שינוי מדרך גדילתו הרגילה של הלולב, ואין זה 'הדר', ולכתחילה יש להחמיר כדעתו. לולב שיש בראשו כיפוף קטן המכונה 'כפתור' ('קנעפל') – יש שהורו שהוא כשר, ויש שהורו שדינו שווה לדין לולב שראשי עליו כפופים הנ"ל. אולם, אם העלים אינם כפופים בראשיהם בלבד, אלא הם כפופים לגמרי עד שנראֶה כאילו התקפלו לשניים – אף אם השדרה ישרה לגמרי, ואף אם התיומת האמצעית לבדה כפופה באופן זה, הלולב פסול לכל הדעות, מפני שאין בו 'הדר' כלל.
[שו"ע תרמה, ח-ט, ומשנ"ב, לג, לד, לו, לז, מ ו־מא; ביאורים ומוספים דרשו, 62, 63, 71, וראה שם, 73]
[שו"ע תרמה, ח-ט, ומשנ"ב, לג, לד, לו, לז, מ ו־מא; ביאורים ומוספים דרשו, 62, 63, 71, וראה שם, 73]
