- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,457
- נקודות
- 1,280
נספר על מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל שנזהר זהירות אפופת חרדה, שלא לעקוף חלילה את התור, בהיותו מייקר את זמנו של הזולת ונבעת מלגזול זמן. משום כך אופייני היה לראות את הגאון ניצב ועומד בתור, כשהוא מתעקש עם המתעקשים שחפצים לוותר לו על מקומם. בספר 'וזאת ליהודה' מסופר שהיו תקופות בהן הירבה לבקר במרפאה השכונתית, למען בריאותו. תיכף כשהיה נכנס, היו כל הנוכחים מתמלאים בהדר תורני ובחרדת קודש. כשהרופא היה מבחין בו, היה ממהר לבקש ממנו לעקוף את התור ולהיכנס ללא כל שהות. גם הממתינים כולם ענו ואמרו, בכל פעם מחדש, שהם מוותרים בחפץ לב על מקומם.
אולם הגאון זצוק"ל לא ניאות לדלג על תורו.
הוא התעקש. בכל פעם מחדש. להמתין ולהמתין עד בוא תורו.
הוא הסביר זאת פעם: "גם אם אנשים אומרים שהם מוותרים, מאן יימר שהם אכן מוותרים בלב שלם, ושמא בעוקפי את התור, אכשל בנדנוד של איסור גזל זמן". (יקותיאל יהודה גנזל)
אולם הגאון זצוק"ל לא ניאות לדלג על תורו.
הוא התעקש. בכל פעם מחדש. להמתין ולהמתין עד בוא תורו.
הוא הסביר זאת פעם: "גם אם אנשים אומרים שהם מוותרים, מאן יימר שהם אכן מוותרים בלב שלם, ושמא בעוקפי את התור, אכשל בנדנוד של איסור גזל זמן". (יקותיאל יהודה גנזל)
