שבועות לימוד בליל שבועות (1 צופה)

[תורה תמימה]

מנהג קדום בישראל לעסוק כל ליל החג בלימוד תורה. יש הלומדים משניות מכל מסכתומסכת ופרקים מן הזוהר. יש הנוהגים לקרוא בלילה זה את ההתחלה והסוף של כל הפרשיות בתורה. טעמו של המנהג הוא להראות כי אנו מוכנים לקבל למחרת את התורה לא מתוך שינה ושעות בטלות אלא מתוך הכנה ולימוד.
חכמי הסוד אמרו כי "תיקון ליל שבועות" נועד בעצם לתקן את הפגם של מקבלי התורה בהר סיני, שרבים מהם נרדמו בלילה שלפני מתן תורה והקב"ה היה צריך להעירם בקולות וברקים. לפיכך אנו ערים כל הלילה לקראת קבלת התורה למחרת.

בזוהר הקדוש הפליג בגודל חשיבות לימוד התורה בכל ליל שבועות וכתב שכל התיקונים הנתקנים בעולמות העליונים על ידי לימוד התורה בלילה קדוש זה, רשומים וכתובים בספר הזכרונות לפני ה' והקב"ה מברך את הלומדים בעולם העליון. וקבלה בידינו מהאריז"ל (וכפי שהביאו המשנה ברורה סי' תצד סק"א), שיהודי שלא ישן כל הלילה ועסק בתורה ולא עסק כלל בשיחה בטלה, מובטח לו שלא יארע לו שום נזק ושישלים את שנתו. למוד זה, כתב מרן הבן איש חי, ממשיך לקדש את האדם בקדושה וטהרה ועניינו גדול. וצריך לשנן ולזכור שבמקום לחפש סגולות מפוקפקות, הנולדות בעולמנו חדשות לבקרים, הנה יש לנו סגולה בדוקה ונפלאה מרשב"י זי"ע, מהאריז"ל ומיתר גדולי עולם, ללמוד בלי הפסק כל הלילה. וכמובן, כתב היעב"ץ: "הנעורים בלילה יזהרו שלא יעסקו בדברים בטלים ושחוק, כי אז נאה להם השינה ונאה לעולם"…

עוד כתב בזוהר שבלילה קדוש זה שוזרים בלימוד תורה לנביאים וכתובים והאריז"ל תיקן את סדר "תיקון ליל שבועות" (שיש בו נוסחה אשכנזית ונוסחה ספרדית), בצירוף משניות מכל מסכת, משנה ראשונה ומשנה אחרונה. לימוד זה נחשב לפני הקב"ה כאילו לומדה למד את כל את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בהיותו "טועם" מכל ספר וספר מעט, מהתחלה ומהסוף (דרך פיקודיך).

בישיבות הקדושות נהגו ללמוד תורה בעיון, כיתר סדרי הישיבה, אולם רבים מהאחרונים נהגו לומר תיקון ליל שבועות, הגר"א, החתם סופר, החיד"א והשל"ה, הקהילות יעקב, הגרש"ז אוירבך. וכל גדולי הרבנים הספרדים וגדולי האדמורי"ם), שעניין לימודו גבוה מאד לפי תורת הסוד. ומסופר ששאלו את המגיד מדובנא מדוע הוא לומד גמרא ואילו רבו הגאון מוילנא אומר את "התיקון". השיב על כך המגיד מדובנא במשל לבעל חנות שהניח את הדוגמיות והתצוגה בחלון הראווה של חנותו, כאשר בחנות עצמה לא היו כלל מוצרים.." הגאון מוילנא שיודע את כל התורה כולה, יכול להציג בליל שבועות את "תצוגת חלון הראווה" שלו, מעט מכל "הסחורה" שיש לו, קצת מכל ספר בתורה ומעט מכל נושא." הסביר המגיד מדובנא, "אך אני, שהחנות שלי ריקה מתורה. מה יעזור שאציג בחלון הראווה את "התצוגה", בעוד שהחנות שלי בעצמה ריקה?!"…

וכששאלו את מרן החזון איש מה ללמוד בלילה קדוש זה, אזי ישנם שהשיב להם ללמוד גמרא בעיון וישנם שאמר להם ללמוד את "התיקון", כל אחד לפי סגנונו ומעלתו ודרכיו, ונהרא נהרא ופשטיה, בספר הלכות חג בחג, סיכם את הנושא: "וכל הלבבות דורשים ה', ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמים. והעיקר הגדול הוא שלא לזלזל אחד במנהגו של חברו".

 

[אב"ר]

האריז"ל תיקן את סדר "תיקון ליל שבועות" (שיש בו נוסחה אשכנזית ונוסחה ספרדית

לחץ כדי לכווץ...

הנוסחא הספרדית היא מה שתיקן האריז"ל
והנוסחא האשכנזית היא כנ"ל עם תוספות של השל"ה (ע"פ הרמ"ק ואולי עוד תוספות)

 

[צריך ביאור]

ידוע המעשה שהיה עם רבינו הגר"א והמגיד מדובנא בענין זה

 

[אוהב ספר]

ידוע המעשה שהיה עם רבינו הגר"א והמגיד מדובנא בענין זה

לחץ כדי לכווץ...

מובא הסיפור על המגיד מדובנא, שהיה בליל שבועות בבית מדרשו של הגר"א, והגר"א שלמד את תיקון ליל שבועות, שאל אותו מדוע הוא לומד תורה ואינו לומד את התיקון,

השיב לו במשל:

אברך אחד לאחר חתונתו היה יושב ובטל, שאל אותו חותנו מדוע אינך עוסק במסחר, השיב האברך ומי יודע איך לעסוק במסחר, אמר לו חותנו, לך נא לשוק והסתכל במעשה הסוחרים וכאשר הם עושים תעשה.

הלך וראה שהסוחרים תולים בחלון הראווה דוגמאות של הסחורות שלהם מינים ממינים שונים, כדי שע"פ הדוגמאות יוכלו הלקוחות לבחור את הסחורה הדרושה להם.

מה עשה הלך וסחר לו חנות וקנה לו קצת דוגמאות ותלה בחלון הראווה והחנות ריקה מכל סחורה, כשנודע לחותנו התחיל לשחק עליו, ואמור, לסוחרים האלה יש סוחרות רבות בכמות הנדרשת ללקוחות, והדוגמאות הן רק כדי לבחור את הסחורה שמוצאת חן בעיניהם, ואילו אתה שהחנות שלך ריקה מכל וכל בשביל מה לך הדוגמאות".

הנמשל הוא שהגר"א כתב למד תורה נביאים וכתובים ותלמוד ומדרשים, ואילו הערב הוא עוסק בתיקון שהם מן הדוגמאות של כל מין ומין ששקד בו הגר"א, ואילו המגיד מדובנא שלא קרא ולא שנה (לדעתו) אם יקרא את התיקון ישימונו ללעג, לפיכך הוא יושב ולומד תורה.

 

[צריך ביאור]

אם כך אז יש מקור ליטאי ללימוד תיקון ליל שבועות בליל שבועות ומעניין שמנהג זה שנהג רבינו הגר"א לא התקבל התפוצות קהילות אשכנז (בזמנינו)

ויש לעיין מדוע באמת מה הנושא האם ללמוד תיקון ליל שבועות או ללמוד את התורה בצורה שבה אנחנו רגילים ללמוד כל יום?

 

[החכם המקורי]

אשמח לדעת אם יש קהילות שאינם נוהגים במנהג זה וכן מדוע החזו"א כן סבר מהמנהג שאין לו מקור בהלכה.
לעצם הדבר להיות נעורים בלילה זה

 

[הייליג]

ענין הלימוד בליל שבועות
מפי שר התורה רבנו חיים קניבסקי זי"ע​

ג' סיון תשנ"ה. אברך שואל, כבר כמה שנים כאשר לומד בליל שבועות העיניים נעצמות ואיכות הלימוד גרועה מאד, ולעומת זאת אם ישן בלילה ילמד ביום לימוד חזק באיכות מרובה, מה יעשה?

ת. ער זאל זאך אויס שלאפן לפני הלילה = שינוח כראוי וישן קודם הלילה, וילמד בלילה.

הייתי חושב שזה מעשה שטן. ומה יהיה אם יגיע ליל שבועות ורואה שקשה לו הלימוד?

ת. הדבר הזה הוא מנהג ישראל שמוזכר בזוהר. לכן, שילמד בלילה ואחר כך יחזור על לימודו מה שלמד בלילה.

החזו"א למד רוב הלילה בשבועות אך לא כולו. כי לא יכול היה אחרת.

הוי עובדה שנכנסתי לחזו"א ושאלתיו האם לומר תיקון בליל שבועות, הוא אמר לי אתה יכול לומר תיקון. ואח"כ נכנס רבי מאיר גרינמן [בנערותו] ושאלו אם ללמוד או לומר תיקון ואמר לו – אתה יכול ללמוד. ולא הבנתי מדוע לי ענה אחרת. ושוב חשבתי שזה פשוט, הוא הכיר את שנינו וידע שאני רגיל לומר תיקון [וידע כי אבי נוהג לומר] ואם אני שואל האם לומר תיקון פירושו שאני חושש שאפשר שאני עושה שלא בסדר וצריך ללמוד, ועל זה תשובתו היתה שאני יכול לומר תיקון, כי אבא היה אומר תיקון. ולגבי ר' מאיר ידע שהוא לומד, וכאשר הוא שואל האם ללמוד פירוש האם מתנהג נכון ושאפשר שלא טוב עושה וצריך לומר תיקון, ועל כך תשובתו הייתה שאם אתה לומד זה טוב ותמשיך ללמוד.

בהזדמנות אחרת אמר רבנו בנוסח דלהלן:

אני שאלתיו אם ללמוד או לומר תקון. ואמר לי: תקון. ר' מאיר שאלו כהנ"ל, ואמר: ללמוד. ופשוט, כי כל אחד יעשה מה שאביו עושה.
​

ענין שמחת יום טוב​

קנה לאשתו כלי מטה צבעונין, האם יוצא על ידי זה מצות שמחת יו"ט, דאפשר שקיום המצוה רק בבגדי צבעונין כלשון הגמרא.

ת. אם נהנית מכך – גם זה סגי.

מה עדיף, הידור במצוה שבזמן הזה הוא מדרבנן (כמו אתרוג בשאר הימים) או הידור בבגדי צבעונים לאשתו שהיא מצוה מהתורה?

ת. בגדי צבעונין היינו רק כשהיא רוצה. כשלאשה יש את הכסף וכל השנה יכולה לקנות מה שתרצה, בכך שהיא יכולה לקנות מתקיים בזה המצוה. ומסתמא סגי בדבר מועט.

הג"ר אריה לוין זצ"ל סיפר, כי בחג סוכות אחד הרב מטעפליק זצ"ל, ראה יהודי ת"ח גדול שהיה עני מרוד, שהגיע לבית הכנסת עם אתרוג יפה ומהודר ביותר. הרב מטעפליק ניגש אל אותו ת"ח ושאלו: ובגד לאשתך הרבנית קנית לכבוד החג? הרי זו מצות עשה מן התורה, והיא לא יכולה לצאת בזה על ידי בגד של חברתה, ואילו אתה יכול לקנות אתרוג פשוט ולצאת בדין "הדר" עם אתרוג של חברך.

ת. האשה יכולה למחול על הבגד, מה גם שלבגדי צבעונים אין שיעור, ובקונה לה דבר מה יוצא יד"ח אם האשה שמחה בו, משא"כ אתרוג שכל דרגת הידור נוספת – הוי טפי יותר קיום מצוה בהידור.

בפרק כ"א בספר האמונה והבטחון לרמב"ן כתב, מדוע במוצאי יו"ט אין מריחים בשמים על שהולכת הנשמה (ויש אומרים שביו"ט אין נשמה יתרה), והרמב"ן כתב כי יש נשמה יתרה אלא שהיא לא מסתלקת מיום טוב לחול המועד, ולא מיום טוב לחול. וצ"ב וכי יו"ט יותר משבת?

ת. היא הנותנת, כיון ששבת הנשמה יתרה היא אלימא וחזקה זה סתירה לחול ומיד בחול מסתלקת, משא"כ דיו"ט לא אלימא ואין היא סתירה כ"כ לחול.
​

(כל משאלותיך)​

 

[צריך ביאור]

מה העניין הגדול לומר תיקון? (איני שואל על עצם המנהג משום שהוא כתוב כבר בקדמונים אך אני רוצה רק לברר את תוכן העניין בזה)

 

[החושב]

מה העניין הגדול לומר תיקון? (איני שואל על עצם המנהג משום שהוא כתוב כבר בקדמונים אך אני רוצה רק לברר את תוכן העניין בזה)

לחץ כדי לכווץ...

מחשבות לפני חג השבועות

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נדיב לב]

ויש לעיין מדוע באמת מה הנושא האם ללמוד תיקון ליל שבועות או ללמוד את התורה בצורה שבה אנחנו רגילים ללמוד כל יום?

לחץ כדי לכווץ...

האם לומר תיקון בליל שבועות או ללמוד גמרא - דעת החזו"א והגר"ח קנייבסקי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il