ערך שעת לימוד תורה (3 צופים)

[חזקי]

"איני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב" (קידושין פב.). "הרי שאפילו האדם אשר עסקו בתורתו יתברך שלא לשמה כראוי ... הרי עסק תורתו יקר מאוד בעיניו יתברך, יותר מכל מצוה לשמה בקדושת וטהרת המחשבה כראוי" (ר' חיים מואלוזין בספרו נפש החיים, "פרקים" בתחילת שער ד',פ"ב). "כי האיכות... תגדל מחמת... אם תהיה במקום מקודש וביום מקודש... וכן הענין בתורה ומצות יגדל וירבה איכותן מצד המקום ומצד היום, דאינו דומה לומד תורה בבית הכנסת ובבית המדרש ללומד תורה בביתו, וכן אינו דומה לומד תורה ביום שבת קודש ללומד בחול" (בן איש חי בספרו בניהו, תענית יא.). ערכה של המצוה כשוויה בעיני עושיה (לקח טוב תולדות קל"ט.).

ביום חול

גם לימוד תורה של אות אחת נחשב לימוד, כמו שאמרו: "הלומד מחברו... אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד" (אבות ו' ג, כלה רבתי פ"ח). (= 1)

במילה אחת יש כארבע אותיות (ע"פ ממוצע אותיות במילה, בדפי גמרא).

(כפול 4 = 4)

"תלמוד תורה כנגד כולם" (פאה א,א). "דכל תיבה ותיבה שלמד בה ... שקולה כנגד כל המצוות" (הגר"א בשנות אליהו שם ד"ה ת"ת). (כפול 613 = 2,452)

"בשיעור מינוט (דקה) אחד, יכול לומר מאתיים תיבות" (הח"ח בתורת הבית פ"ב,ג(. (כפול 200 = 490,400)

בשעה אחת יש שישים דקות.

(כפול 60 = 29,424,000)

ביום שבת

"גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום השבת, אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול" (בא"ח ב', שמות).

(כפול 1,000 = 29,424,000,000)


בשמחה

"כל העושה המצות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצות עליו למשא" (ארחות צדיקים – שער השמחה).

(כפול 1,000 = 29,424,000,000,000)

ביום חול 29 מיליון מצוות

ביום שבת 29 מיליארד מצוות

בשמחה 29 ביליון מצוות

עם הוספות 235 טריליון מצוות

הוספות

לימוד מתוך צער (קטן) שווה פי מאה, כמו שאמרו: "טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח" (אבות דרבי נתן ג,ו). "ואם יתוסף מעט צער נוסף בעשיית המצוה, יוכפל השכר שוב פי מאה (מכתב מאליהו ח"ג,14).

(כפול 100 = 2,942,400,000,000,000)

הלומד כשאחרים לומדים פחות (ערב שבת, יום שבת, בין הזמנים, תענית וכו'), מקבל שכר כנגד כולם (לפחות כמנין, והרבה יותר), כמו שאמרו: "רשב"י אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו (נתרשלו) ידיהן מן התורה מאוד, עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם" (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה).

(כפול 10 = 29,424,000,000,000,000)

לימוד בחברותא או בחבורה, מכפיל שכרו לפי מספר הלומדים (לפחות שניים, הוא וחברו), כמו שאמרו: "מצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו" (שדי חמד - מערכת המ"ם, כלל קצ"ח).

(כפול 2 = 58,848,000,000,000,000)

כשבלימודו גורם לאחרים ללמוד (קידוש ה', דוגמא אישית), מכפיל שכרו לפי כמות הלומדים (לפחות באחד), כמו שאמרו: "גדול המעשה יותר מן העושה" (ב"ב ט.). (כפול 2 = 117,696,000,000,000,000)

החוזר על תלמודו מאה ואחד פעמים, מכפיל שכרו, כמו שאמרו: "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד" (חגיגה ט:).

(כפול 2 = 235,392,000,000,000,000)

"הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה". חשוב לכמה מצוות שווה שעה אחת של לימוד תורה.

 

[עוזי ומגני]

גם לימוד תורה של אות אחת נחשב לימוד, כמו שאמרו: "הלומד מחברו... אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד" (אבות ו' ג, כלה רבתי פ"ח). (= 1)

לחץ כדי לכווץ...

מחודש ביותר,
לכאו' הכוונה רק כשמלמדו הינו שאינו יודע, כגון מלמד א' ב', אולם כשיודע אין משמעות לאות אחת,
אלא למילה, כמו מהגר"א שהבאת בשנות אליהו.

"גדול המעשה יותר מן העושה"

לחץ כדי לכווץ...

כאן לא רואים שמכפיל את שכרו, אולי רק נוסף לו שכר.

"אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד"

לחץ כדי לכווץ...

כאן לא מירי כלל לגבי שכר, אלא יש מעלה בלימוד עצמו,
אא"כ נימא דשכר מצווה, מצווה, הינו שהמצווה בעצמה היא השכר, וכיון שהמצווה גדולה יותר ממילא השכר גדול יותר, אולם לא כתוב כאן שמכפיל...

 

[אוהב ספר]

כאן לא מירי כלל לגבי שכר, אלא יש מעלה בלימוד עצמו,

לחץ כדי לכווץ...

וממילא השכר יותר, כיון שהמצוה יותר חשובה

 

[אוהב ספר]

החוזר על תלמודו מאה ואחד פעמים, מכפיל שכרו, כמו שאמרו: "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד" (חגיגה ט:).

לחץ כדי לכווץ...

וחוץ מזה מכפיל שכרו במאה ואחד, שכן למד מאה ואחד פעמים

 

[עוזי ומגני]

וממילא השכר יותר, כיון שהמצוה יותר חשובה

לחץ כדי לכווץ...

מנ"ל שלמצווה יותר חשובה יש יותר שכר?
ומנ"ל שכפול שכר?
יש ע"כ משנה באבות.. הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות

 

[אוהב ספר]

ביום שבת
"גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום השבת, אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול" (בא"ח ב', שמות).
(כפול 1,000 = 29,424,000,000)


בשמחה
"כל העושה המצות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצות עליו למשא" (ארחות צדיקים – שער השמחה).
(כפול 1,000 = 29,424,000,000,000)

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אין הכוונה אלף ממש, אלא הוא דוגמא לומר שיעור גדול מאוד

 

[אוהב ספר]

מנ"ל שלמצווה יותר חשובה יש יותר שכר?
ומנ"ל שכפול שכר?
יש ע"כ משנה באבות.. הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות

לחץ כדי לכווץ...

אבל אם זה אותה מצוה בצורה יותר חשובה ברור שיש עליה יותר שכר, לפי שעשה יותר את רצונו יתברך

 

[צריך עיון]

מחודש ביותר,
לכאו' הכוונה רק כשמלמדו הינו שאינו יודע, כגון מלמד א' ב', אולם כשיודע אין משמעות לאות אחת,
אלא למילה, כמו מהגר"א שהבאת בשנות אליהו.

לחץ כדי לכווץ...

פעם ראיתי מובא מהגר''י קמינצקי זללה''ה [כמדו' בס' במחיצת רבינו] דנראה דאין כוונת הגר''א לסתם מילה אלא היכא שאין מילה מיותרת [כלומר, הלומד משנה או גמ' וכיו''ב ודאי מקיים בכל מילה - ולכאו' גם בחי' רחה''ל...- אבל לא בכל ספר שהוא, או לא בכל דיבור בלימוד שהוא].

 

[בד קודש]

מנ"ל שלמצווה יותר חשובה יש יותר שכר?
ומנ"ל שכפול שכר?
יש ע"כ משנה באבות.. הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות

לחץ כדי לכווץ...

וזהו מפני שאתה לא באמת יודע מה יותר חמור.
אבל ברור שאין שכר עצום על מצווה קטנה ושכר מועט על מצווה גדולה.

לכאו' הכוונה רק כשמלמדו הינו שאינו יודע, כגון מלמד א' ב', אולם כשיודע אין משמעות לאות אחת,
אלא למילה, כמו מהגר"א שהבאת בשנות אליהו.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שהח"ח בתורת הבית לגבי ריבוי המצוות שיש בלימוד התורה, כשמחשב את מאתיים המילים בדקה, מזכיר גם אותיות.
אך אין הספר תח"י.

 

[עוזי ומגני]

וזהו מפני שאתה לא באמת יודע מה יותר חמור.
אבל ברור שאין שכר עצום על מצווה קטנה ושכר מועט על מצווה גדולה.


כמדומה שהח"ח בתורת הבית לגבי ריבוי המצוות שיש בלימוד התורה, כשמחשב את מאתיים המילים בדקה, מזכיר גם אותיות.
אך אין הספר תח"י.

לחץ כדי לכווץ...

לשון המשנה "מצווה קלה כבחמורה", משמע שזה קל וזה חמור, ואין ע"כ נידון, והטעם הוא "מפני שאין מתן שכרן של מצוות", ולא שאין אתה ידוע מהו חמור ומהו קל...

 

[אוהב ספר]

לשון המשנה "מצווה קלה כבחמורה", משמע שזה קל וזה חמור, ואין ע"כ נידון, והטעם הוא "מפני שאין מתן שכרן של מצוות", ולא שאין אתה ידוע מהו חמור ומהו קל...

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה ברור שבאותו מצוה עצמה כמה שהיא נעשית יותר טוב אז השכר יותר גדול, וכי שייך לומר שבגלל שעשה אותה יותר טוב יגרע משכרו?

 

[בד קודש]

לשון המשנה "מצווה קלה כבחמורה", משמע שזה קל וזה חמור, ואין ע"כ נידון, והטעם הוא "מפני שאין מתן שכרן של מצוות", ולא שאין אתה ידוע מהו חמור ומהו קל...

לחץ כדי לכווץ...

עי' מפרשי המשנה שם. אין ביאור כמו שאתה מציג.
כשהמשנה כותבת הוי זהיר היא מדברת על האדם, וכשהיא אומרת מצווה קלה כבחמורה היא מדברת על האדם. דהיינו, מה שאתה חושב קלה ומה שאתה חושב חמורה, אל תתייחס לזה.
מלבד זאת שכחת שני מילים שבהם מבואר כמו שאמרתי - שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות.