יחזקאל ליקוטים מההוספות שנוספו בתוך רש"י בתנ"ך

[געגועים]

ביחזקאל פרק ה' פסוק ג' וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ יש ספרים שנוסף ברש"י בסוגרים: מכאן רמז שכל המסתפר שערותיו לא יזרוק אותם אלא יגנוז. סוד מישרים.

ובאמת אינו מרש"י אלא מספר המגיד [1] (לר' שמואל דלוגאטש) פירוש על הנ"ך. (נטעי גבריאל)

---

[1] ועל ספר הזה כתב בספר שם אפרים (לרא"ז מרגליות על הנ"ך שופטים כ, מה) וזה לשונו: אך באמת יש להסיר הג"ה מן הספרים, וכן שאר הג"ה שנדפסו בדפוס תנ"ך קטן עם הג"ה דרבי עובדיה שיש שם דברים רבים בדויין מלב משמעות ושיחות בעלי שמועות, ושרי ליה מרי למי שערבב שמועות אלו בתוך דברי רש"י ז"ל ואי איישר חילי אבטליניה לבלתי היות שם ערוב חול בקודש.

 

[געגועים]

אותן ט"ז יום [1] שחסרו ישראל מן המן שלא אכלו מ' שנים שלימים, המן הזה לקח הקב"ה ופירנס את הדג שלא יעוכל יונה במעיו, וגם יונה אכל בתוכו מזה המן, לכן נאמר וימן אותיות י"ו מן, וכן וימן קיקיון, ושהיה אוכל ד' עומרים לכן נאמר ד' פעמים "וימן" (יונה ב, א; ד, ו- ז- ח) ובלשון יון נקרא מן- קיקא, ועל זה נאמר קיק יון. סוד מישרים.
(נוסף על רש"י שם בסוגריים והוא תוספת מספר המגיד- אגודת שמואל לר' שמואל דלוגאטש) ​

---

[1] והדבר פלא שהרי ע"פ החשבון המפורש בש"ס קידושין לח ע"א והוא ע"פ המפורש בפסוקים, חסרו שלשים יום למנין ארבעים שנה של המן, שהרי המן החל במרה בט"ו באייר של שנה ראשונה שיצאו ממצרים, והסתפקו ממנו עד יום ט"ז בניסן ממחרת הפסח אחרי שנכנסו לארץ והביאו את העומר, וחז"ל ביארו שחשבון הארבעים שנה נשלם כי בעוגות שהוציאו ממצרים היה בהם טעם של המן, וחשבון ט"ז יום נעלם מאתנו, וגם לא מובן לשם מה נזקקו למן של ט"ז יום, והרי במעי הדג היה רק שלשה ימים ושלשה לילות כמבואר בפסוק. (משבצות זהב לר' שבתי שעפטיל ווייס)​

 

[געגועים]

וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ (מיכה ו, ט). מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו [1], התורה מצילו מגיהנם [2].
(נוסף על רש"י שם בסוגריים והוא תוספת מספר המגיד-אגודת שמואל לר' שמואל דלוגאטש)

---

[1] יש להסתפק, האם כאשר אב קורא שם לבנו צריך להקפיד שיהיה לו שם כזה שיש לו התחלה וסוף בפסוקים, כי לא כל האותיות יש להם פסוק תחלה וסוף (כדלקמן אות ד), והאם זה נכלל במה שאמרו בתנחומא האזינו (אות ז) לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע וכו' עיי"ש, האם צריך לבדוק גם בזה לקרוא לבנו שם שיש לו התחלה וסוף בפסוקים כדי שיהיה לו אפשרות לומר פסוק של שמו קודם יהיו לרצון ובזה יגרום לו טוב שלא ישכח שמו, וצ"ע.

[2] ובקונטריס עובר אורח לבעל האדר"ת או"ח סי' קכב כתב: ואולי הוא באיזה מדרש.​