ליקוט לשבת שירה/ המהר"ל מפראג קבע מנהג בשבת פרשת בשלח, וצוה על כל מלמדי דרדקי ועל כל אבות הילדים, לאסוף בשבת שירה את כל הילדים לחצר ביהמ"ד

[צפנת פענח]

בעקבות האשכול למה קוראים לשבת פרשת בשלח שבת שירה?

שבת שירה

א] כתב מגן אברהם יש נוהנין בשבת בשלח לתת חטים המבושלין לפני החלונות לפני העופות. ואמרו הטעם שגם העופות אמרו שירה על הים [1]. ואינו נכון ואסור לעשות כן שהרי אין מזונתן עליך. (קיצור של"ה עניני שבת)

ב] טעם שמשליכין מזונות לצפרים בשבת שירה, לפי דמרגלא בפומייהו שהעופות אמרו שירה על הים. (ספר תוספות שבת סי' שכ"ד סקי"ז)

ג] המהר"ל מפראג היה עילוי מופלא בזמנו, גאון הגאונים בנגלה ובנסתר ובחקירה וכו', והיה מקדש ומשריש אצל כלל ישראל מנהגי ישראל. זקיני האדמו"ר הצמח צדק היה מספר, כשהיה עוד קטן שמע מזקנו אדמו"ר הזקן כשהוא היה קטן היה מספר לו זקנו הגאון ר' משה פויזנער שזקנו המהר"ל מפראג קבע מנהג בשבת פרשת בשלח, וצוה על כל מלמדי דרדקי ועל כל אבות הילדים, לאסוף בשבת שירה כל הילדים לחצר הביהמ"ד. היום - היה אומר המהר"ל - הוא שבת שירה, ואמר להמלמדים לספר להילדים תינוקות של בית רבן ספור קריעת ים סוף, האיך שהצפרים היו מזמרים ורקדו בעת שמשה רבינו וכלל ישראל אנשים ונשים אמרו שירה אז ישיר, והילדים הקטנים קטפו פירות מהאילנות שבים והאכילו את הצפרים המזמרים. המהר"ל היה אומר לתת להילדים הקטנים קאשע, שהם יתנו ויזרקו להעופות ולהצפרים, לאות זכרון להפירות מהים שהילדים הקטנים האכילו להצפרים. ואח"כ היה המהר"ל מברך להילדים, וגם היה מברך לאבות הילדים, שיזכו להכניס בניהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן.
(אור השבת לר' עקיבא יוסף ב"ר שלום לייב אייזנבאך ח"א פרק ז עמוד קפג - קטע משיחת כ"ק אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן מליבאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ בש"ק פ' בשלח י"ג שבט תש"ב שיקאגא (נעתק מאידיש))

ד] אז ישיר משה וגו', אז נוטריקון אל"ף זיי"ן, אל"ף - פי' בזמן שלומדים השירה, וזהו בשבת בשלח שקוראים פרשת השירה, ז' - פי' שביעי של פסח, אותו הזמן שאמרו בו משה ובנ"י את השירה הזאת לה', ישיר משה ובנ"י וגו' לשון עתיד והוה, פי' בכל שנה ושנה באלו ב' הזמנים נתעורר מחדש ענין השירה, ומחדש ישיר משה ובנ"י את השירה הזאת לה', וז"פ אמרם ז"ל (שבת נא:) וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר וכו', פי' בעלי השיר הם משה ואהרן ומרים וכל הדור דיעה, בכל שנה ושנה באלו שתי הזמנים הנ"ל שקוראין את השירה, המה יוצאין מג"ע העליון בשיר, ונמשכין לזה העולם בשיר, ומזין עליהן, פי' שממשיכין השפעות ומזונות על הממשיכין אותם, וטובלין במקומן, פי' בעת שהולכים חזרה למקומן צריכים טבילה בנהר דינור. (נהר שלום בשם הרה"ק מלובלין זצוק"ל)
​

---

[1] וכתב הרב דוד זכות ב"ר מזל טוב ממודינא ז"ל בספרו זכר דוד (פרק צח): ועדיין יש מקום שאלה למה העופות נתעוררו לומר שירה, וכהאי גוונא הדגים, שאמרו רז"ל בפרק ערבי פסחים (קיח:) שגם הם אמרו ואמת ה' לעולם הללויה, ונראה ליתן טעם לזה על פי מה שכתב הרב מדרש בחידוש בענין המכות שלקו המצריים על הים דבכללם נתקיים והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים - הם הדגים שהיו בולעים אותם, ומדקאמר לכל עוף, מלמד שדג אחד גדול מהראשון בולעו, ונמצא הדג הראשון מת בתוך השני, והמצרי מצטער בתוכו כאילו הוא בגיהנם וכו' וקראם עוף, לפי שיש להם סנפירים.​