בהר לכוף עובד לעשות מה שאין מתפקידו - לא תרדה בו בפרך

[אברך מישיבת מיר]

כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י"א של"ה אות א') דמי ששכר נערה למשרדו אינו יכול לכופה לעשות מה שאינה רגילה לעשות במסגרת עבודתה דהוה בכלל לא תרדה בו בפרך והביא מה שכתב בו"ת מהר"י ברונא דאין לשלוח את המשרתת הבתולה לשוק משום דאין דרך בתולות לצאת לשוק והוה בכלל לאו דלא תרדה בו בפרך.

 

[פנחס ע]

לכאו' לא מובן הראיה ממה שאין צניעות למה שאין רגיל לעשות בעבודה. שבפרך זה מלאכה בזויה וכדו' ומתאים ללא צנוע אבל אין מתאים למשל לבקש ממזכירה שתנקה קצת וכדו'

 

[אברך מישיבת מיר]

סליחה שאני לא מסביר מספיק
לכאורה כוונץם לפי מה דין זה שכתוב בשערי תשובה (שער ג' אות ס') וז"ל: ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה, מו). לא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה, אלא לרצונם ותועלתם, ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם, אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפץ, ע"כ. וכן איתא באורחות צדיקים (שער האכזריות) וכן הובא בחרדים (ל"ת פ"ה ע"ג).
ולפיכך כל מה שאינו בכלל חיוב עבודתו ועושה רק מחמת פחד הוה בכלל לא תרדה בו בפרך.

 

[ש. הסופר]

יש לדון באופן שבשוק מקובל שעובד עושה דברים שבאופן רשמי אינם חלק מעבודתו. ובפרט כשהתשלום מגיע מהמדינה. כגון סייעת רפואית.
מצד אחד הרגילות לבקש יותר מהגדרות התפקיד, מצד שני התפקיד לא מחייב את התוספות, ובפרט שהתשלום לא מהמוסד.

 

[אברך מישיבת מיר]

יש לדון באופן שבשוק מקובל שעובד עושה דברים שבאופן רשמי אינם חלק מעבודתו. ובפרט כשהתשלום מגיע מהמדינה. כגון סייעת רפואית.
מצד אחד הרגילות לבקש יותר מהגדרות התפקיד, מצד שני התפקיד לא מחייב את התוספות, ובפרט שהתשלום לא מהמוסד.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה נראה לענ"ד כי מה שרגילות לעשות זה חלק מהתפקיד הלא רשמי ולא הוה בכלל לא תרדה בו בפרך.