למה בציבור החרדי פחות עוסקים בתנ"ך?

[נדיב לב]

שאלה שנשאלת תדיר.

הנה בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא - ליומי. וכתב ברש"י: ליומי - ימי השבוע.

ובתוספות רא"ש כתב וז"ל: לא צריכא ליומי. פירש"י ליומי השבוע, וי"מ היום עצמו ישלש ועל כן סידר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ר"ת מפרש אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאים ידי חובותינו.

והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה יב) כותב: כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

 

[הצעיר שבחבורה]

כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה

איני יודע מי בימינו מגיע לכלל זה.
אך ראוי לשים לב בלשונו הטהור של הרמב"ם לסיבה שיש להמשיך ללמוד בעתים מזומנים מקרא ומשנה

כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה

נ.ב. בכותרת מופיעים גם הנביאים והכתובים, במקורות שהובאו אינם נזכרים במפורש.

 

[מגנא ומצלא]

שאלה שנשאלת תדיר.

הנה בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא - ליומי. וכתב ברש"י: ליומי - ימי השבוע.

ובתוספות רא"ש כתב וז"ל: לא צריכא ליומי. פירש"י ליומי השבוע, וי"מ היום עצמו ישלש ועל כן סידר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ר"ת מפרש אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאים ידי חובותינו.

והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה יב) כותב: כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

וכבר שאלו את מרן הגרי"ז מבריסק מדוע לא לומדים תנ"ך בישיבות
וענה "כי לא מבינים".

ודו"'ק היטב בתשובתו הרמה, שהרי כמה פרשיות עמוקות וטמירות
מצינו שכמעט אי אפשר להולמם לאדם בן זמנינו.

ודאי וודאי שמי שאינו לומד תנ"ך עם כל דברי חז"ל יכול לבא בקלות
לידי עיוות נורא ופגיעה בראשונים כמלאכים. כדוג' מעשה בת שבע,
מעשה יהודה ותמר, וכו' וכו'

וידוע שכל גדולי הדורות שלטו שליטה מוחלטת בכל התנ"ך על בוריו.
ומי שיכול ללמוד ע"פ חז"ל מחוייב וודאי לדעת את כל הכ"ד ספרים
כחלק בלתי נפרד מחלקי התורה.

 

[נדיב לב]

נ.ב. בכותרת מופיעים גם הנביאים והכתובים, במקורות שהובאו אינם נזכרים במפורש.

אמת. במימרא הסמוכה שם, רש"י פירש תורה בדווקא. ומאידך בפנ"י שם כותב מד' הר"מ וראשונים נוספים שזה כולל גם נ"ך.

 

[השר מקוצי]

יש מעשה באחד מהעילויים הגדולים בליטא שנכנס פעם לחדר בישיבה באפיסת כוחות אחרי סוגיא סבוכה, וביקש מהנוכחים איזה ספר לקרוא כדי להתאוורר,
הביאו לו נ''ך.
הבחור שאל ''מה זה?''.
יש מעשה ידוע עם הגרא''ז מלצר ששאל בשיעור האם אשה יכולה לידור נזירות, התחילו כל התלמידים מתפלפלים זה אומר בכה וזה אומר בכה כל אחד והסברא שלו וכו'.
אמר להם ר' איסר זלמן ''ספר קטן יש לי בארון ותנ''ך שמו, ובו כתוב 'איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו' ' ''
שמעתי בשם הגר''ש אויערבך זצ''ל שאמר שהסיבה שלא לומדים בישיבות תנ''ך כי זה דבר בסיסי שכל אחד אמור ללמוד מעצמו לבד.

 

[אחד יחיד]

שמעתי פעם שבתחילת תקופת המשכילים - שהשתמשו בנ"ך כדי להוכיח שהם צודקים, אסרו גדולי ישראל ללמוד נ"ך.
איני יודע אם זה נכון.
ולגבי למה לא לומדים תורה שבכתב, זו היא קושיא חמורה ואין לי עליה תשובה.

 

[הצעיר שבחבורה]

שמעתי פעם שבתחילת תקופת המשכילים - שהשתמשו בנ"ך כדי להוכיח שהם צודקים, אסרו גדולי ישראל ללמוד נ"ך.

עבודה זרה נה, א
וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו?

 

[י"ג מידות]

יש חסידויות שתקועות עד היום עם העניין לא ללמוד נ"ך.
אך יש לציין שזה הולך ומתמעט.

 

[אחד יחיד]

עבודה זרה נה, א
וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו?

לא אמרתי שאני מסכים עם זה.

 

[שלמה ו.]

שמעתי פעם שבתחילת תקופת המשכילים - שהשתמשו בנ"ך כדי להוכיח שהם צודקים, אסרו גדולי ישראל ללמוד נ"ך.

ראית כרוז או מודעה שפרסמו? כי זה נשמע מאוד מוזר.

 

[אחד יחיד]

ראית כרוז או מודעה שפרסמו? כי זה נשמע מאוד מוזר.

כך שמעתי, ואדרבה אשמח לשמוע אם יש למישהו מקור מהימן לכך.

 

[שלום הלוי]

אני אישית קובע לימדו בנ"ך כל יום, [משתדל, ואם לא אני משלים אח"כ], ואני סבור שיש ללמוד תנ"ך.
אבל צריך לדעת ללמוד תנ"ך.
אחד אמר לי [ת"ח] שבזמן הנ"ך היו עסוקים כל הזמן במלחמות והריגות אחד עם השני, זה היה העיסוק הקבוע, וע"כ "אכשר דרא", כך הוא הבין את הנ"ך שלמד.
וע"ז אמר רבי אליעזר (ברכות כח, ב) "ומנעו בניכם מן ההגיון", [וברש"י - מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא], אבל יש עוד פירושים שם, עיין במאירי שם (ברכות כח, ב): "צריך אדם להזהר בכבוד חביריו ולגדל את בניו לתלמוד תורה ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנ' כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא וכן צריך להשתדל להושיבם תמיד בין ברכי תלמידי חכמים".
בקיצור צריך לדעת איך ללמוד נ"ך.

 

[חלקינו בתורתך]

אך ראוי לשים לב בלשונו הטהור של הרמב"ם לסיבה שיש להמשיך ללמוד בעתים מזומנים מקרא ומשנה

וכן נפסק בשו"ע!

 

[עולמי]

ראית כרוז או מודעה שפרסמו? כי זה נשמע מאוד מוזר.

לא אסרו, אבל המעיטו בלימוד תנ"ך מפני זה.

 

[איש יהודי]

לא אסרו, אבל המעיטו בלימוד תנ"ך מפני זה.

מאוד מוזר.
וכי אם מחר ליברמן יביא משפטים מהרמב"ם אנחנו נפסיק ללמוד רמב"ם?....
וכי אם מחרתיים לפיד יפתח קורס ללימוד גמרא על מנת לנגח את החרדים נפסיק ללמוד גמרא?

 

[כהנא דמסייע]

לא אסרו, אבל המעיטו בלימוד תנ"ך מפני זה.

אחד הסיבות לכתיבת פי' המלבי''ם היה מפני המשכילים. להביא בהרחבה פירוש אמיתי ונכון. שיהיה מוסבר מספיק ומובן לדור.

 

[הצעיר שבחבורה]

אחד הסיבות לכתיבת פי' המלבי''ם היה מפני המשכילים. להביא בהרחבה פירוש אמיתי ונכון. שיהיה מוסבר מספיק ומובן לדור.

כמדומה שאינו מדוייק, ואביא את דברי המלבי"ם בהקדמתו.

בימים ההם ובעת ההיא ראיתי ונתון על לבי כי עת לעשות לה', עת לעשות לתורה שבכתב ושבע"פ חומה בצורה סביב דלתים ובריח בל יעלו בה פריצים ויחללוה, אם לתורה שבכתב אשר דמוה העדה הרעה הזאת כאחד מספורי העמים הקדמונים, ואת שיריה ומליצותיה ערכו עם שירי האמיר והיונים: אם לתורה שבע"פ אשר היתה בפיהם למשל ולשנינה, כחשו בה ויאמרו לא היא. את חכמיה בזו ויאמרו כי לא ידעו פשטות הכתובים ואת דקדוק הלשון לא הכירו וכי הלכו בדרך עקש ופתלתל, ויהיו ביניהם ללעג ולשחוק כל היום:​

 

[עולמי]

מאוד מוזר.
וכי אם מחר ליברמן יביא משפטים מהרמב"ם אנחנו נפסיק ללמוד רמב"ם?....
וכי אם מחרתיים לפיד יפתח קורס ללימוד גמרא על מנת לנגח את החרדים נפסיק ללמוד גמרא?

אפשר להבין את זה אם כל הסטייל הדת"ל יהיה ללמוד נ"ך אתה תרגיש פחות נוח ללמוד את זה.
זה לא איזה דין או משהו זה תחושה.

 

[השר מקוצי]

יש מימרא כזו שהמשכילים גנבו לנו את התנ''ך, הציונים את מעלת ציון והמזרוחניקים את מצות ישוב א''י.
(יש המשך כל אחד לפי דרכו, אביא כדוגמא נושא פחות רגיש, החסידים גנבו לליטאים את האמונת חכמים ועבודת ד' והליטאים גנבו את התורה וכו').
הפשט כמובן שבגלל שהם התעסקו בזה, נוצר מצב שמי שמתעסק בזה פונה אליהם וממילא עשוי חלילה להיסחף אחריהם, אבל ודאי שעדיין אלו דברים חשובים שמי שמרגיש שלא יסחף צריך ללמוד את זה בזהירות הנדרשת, אבל בכ''א לכן נוצר מצב שלא לומדים כמעט תנ''ך, ובפרט שכיום באמת המזרוחניקים לקחו גם את התנ''ך אליהם (כביכול) ועושים ביקורת המקרא וכדו' שזה ממש מסוכן להיסחף אח''ז.

 

[איש יהודי]

יש מימרא כזו שהמשכילים גנבו לנו את התנ''ך, הציונים את מעלת ציון והמזרוחניקים את מצות ישוב א''י.
(יש המשך כל אחד לפי דרכו, אביא כדוגמא נושא פחות רגיש, החסידים גנבו לליטאים את האמונת חכמים והליטאים גנבו את התורה וכו').

התכוונת יותר רגיש..

הפשט כמובן שבגלל שהם התעסקו בזה, נוצר מצב שמי שמתעסק בזה פונה אליהם וממילא עשוי חלילה להיסחף אחריהם,

עשוי להיראות כנסחף אליהם. בד"כ.

אבל ודאי שעדיין אלו דברים חשובים שמי שמרגיש שלא יסחף צריך ללמוד את זה בזהירות הנדרשת, אבל בכ''א לכן נוצר מצב שלא לומדים כמעט תנ''ך, ובפרט שכיום באמת המזרוחניקים לקחו גם את התנ''ך אליהם (כביכול) ועושים ביקורת המקרא וכדו' שזה ממש מסוכן להיסחף אח''ז.

אפשר להבין את זה אם כל הסטייל הדת"ל יהיה ללמוד נ"ך אתה תרגיש פחות נוח ללמוד את זה.
זה לא איזה דין או משהו זה תחושה.

צודק, רק ההוא אמר "אסרו ללמוד נ"ך"