אתה הוא זה שקורא לזה השגחה פרטית.
"ה' זיכה אותי בהשגחה פרטית" [תיכף בהתחלה, תשמע אותו שוב..]
השגחה פרטית זה כשאדם שמע 'במקרה' וידע לענות - פעם אחת. אבל כשזה קורה כל שבוע ועוד פעמיים (-הייתה לו הרצאה שבועית בשני מקומות) זה כבר בגדר נס.
'השגחה פרטית' תמידית עדיין אינה בגדר 'נס'. ממש לא. על אחת כו"כ פעמיים בשבוע.. [גם אם נניח שלא הפליג ולא הגזים כדרכם של בנ"א]
ומעולם לא שמעתי שזה קרה למישהו בקביעות, למרות ששמעתי הרבה מקרים של השגחה פרטית כאלו.
כאשר מישהו משכיל ומבונן רבים בקביעות כי יש מנהיג לבירה, אין כל פלא בכך שזה קורה לו בקביעות.
אם אתה בטוח בכך, אתה לא יותר מאשר - פתי.
"פִּתִּיתַנִי ה' וָאֶפָּת.. הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי.. הָיָה דְבַר ה' לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם"
מלבד זאת אין סומכין על הנס.
חפץ ה' בידו יצלח! [השגחה פרטית אינה בגדר נס, כנ"ל]
ודאי שלא בענייני האמונה הרגישים.
וודאי וודאי בענייני האמונה היסודיים
הרמב"ם פ"ב מהלכות תפלה.. "שזו גדולה מכל צרכי בני אדם"!
 
נערך לאחרונה:
פלא בעיני שטרם הביאו פה את דברי הרמב"ם המפורסמים, שמגדיר את מי שאינו מאמין כקצת יותר מקוף... (או כמו כושי פראי מהמסתובבים בג'ונגלים)

וז"ל

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק נא ואני פותח הדברים בזה הפרק במשל שאשאהו לך, ואומר, כי המלך הוא בהיכלו ואנשיו כולם, קצתם אנשי המדינה וקצתם חוץ למדינה, ואלו אשר במדינה, מהם מי שאחוריו אל בית המלך ומגמת פניו בדרך אחרת, ומהם מי שרוצה ללכת אל בית המלך ומגמתו אליו, ומבקש לבקר בהיכלו ולעמוד לפניו, אלא שעד היום לא ראה פני חומת הבית כלל. מן הרוצים לבא אל הבית, מהם שהגיע אליו והוא מתהלך סביבו מבקש למצא השער, ומהם מי שנכנס בשער והוא הולך בפרוזדור, ומהם מי שהגיע עד שנכנס אל תוך הבית והוא עם המלך במקום אחד שהוא בית המלך, ולא בהגיעו אל תוך הבית יראה המלך או ידבר עמו, אבל אחר הגיעו אל תוך הבית א"א לו מבלתי שישתדל השתדלות אחרת, ואז יעמוד לפני המלך ויראהו מרחוק או מקרוב, או ישמע דבר המלך או ידבר עמו. והנני מפרש לך זה המשל אשר חדשתי לך, ואומר, אמנם אשר הם חוץ למדינה, הם כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך קבלה, כקצות התור"ך המשוטטים בצפון, והכושיים והמשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף, ואשר הם במדינה אלא שאחוריהם אל בית המלך, הם בעלי אמונה ועיון, אלא שעלו בידם דעות בלתי אמתיות, אם מטעות גדולה שנפל בידם בעת עיונם, או שקבלו ממי שהטעם, והם לעולם מפני הדעות ההם כל אשר ילכו יוסיפו רוחק מבית המלך, ואלו יותר רעים מן הראשונים הרבה, ואלו הם אשר יביא הצרך בקצת העתים להרגם ולמחות זכר דעותם שלא יתעו זולתם, והרוצים לבא אל בית המלך ולהכנס אצלו אלא שלא ראו בית המלך הכלל, הם המון אנשי התורה רצה לומר עמי הארץ העוסקים במצות, והמגיעים אל הבית ההולכים סביבו, הם התלמודיים אשר הם מאמינים דעות אמתיות מדרך קבלה, ולומדים מעשה העבודות, ולא הרגילו בעיון שרשי התורה ולא חקרו כלל לאמת אמונה, ואשר הכניסו עצמם לעיין בעקרי הדת כבר נכנסו לפרוזדור, ובני האדם שם חלוקי המדרגות בלא ספק, אבל מי שהגיע לדעת מופת כל מה שנמצא עליו מופת, וידע מן העניינים האלהיים אמתת כל מה שאפשר שתודע אמתתו, ויקרב לאמתת מה שא"א בו רק להתקרב אל אמתתו, כבר הגיע עם המלך בתוך הבית, ודע בני שאתה כל עוד שתתעסק בחכמות הלמודיות ובמלאכת ההגיון, אתה מכת המתהלכים סביב הבית לבקש השער, כמו שאמרו רז"ל על צד המשל, עדין בן זומא מבחוץ, וכשתבין העניינים הטבעיים, כבר נכנסת בפרוזדור הבית, וכשתשלים הטבעיות ותבין האלהיות, כבר נכנסת עם המלך אל החצר הפנימית ואתה עמו בבית אחד, וזאת היא מדרגת החכמים, והם חלוקי השלמות. אבל מי שישים כל מחשבתו אחר שלמותו באלהיות, והוא נוטה כלו אל השם יתעלה, והוא מפנה מחשבתו מזולתו, וישים פעולות שכלו כולם בבחינת הנמצאות ללמוד מהם ראיה על הש"י, לדעת הנהגתו אותם על אי זה צד אפשר שתהיה, מהם אשר באו אל בית המלך, וזאת היא מדרגת הנביאים, יש מהם מי שהגיע מרוב השגתו ופנותו מחשבתו מכל דבר זולתי הש"י, עד שנאמר בו ויהי שם עם ה' וגו', ישאל ויענה [ידבר] וידובר עמו במעמד ההוא המקודש ומרוב שמחתו במה שהשיג לחם לא אכל ומים לא שתה, כי התחזק השכל עד שנתבטל כל כח עב שבגוף, ר"ל מיני חוש המשוש, ויש מן הנביאים מי שיראה לבד, ויש מהם מי שיראה מקרוב, ומהם מי שיראה מרחוק, כאמרו מרחוק ה' נראה לי.
 
רבי חיים בריסקער ובנו הגרי"ז והרב שך עמם שתמהו והתפלאו על מצות האמונה שהיא 'מושכל ראשון' פשוט וברור לא השכילו לרדת לסוף דעתם של הפילוסופים המלומדים..
בושה וכלימה! ככה אתה מזלזל ברבותינו הראשונים [רס"ג, רמב"ם, רבינו בחיי, רשב"א, רבי חסדאי, רלב"ג, מהרש"ל, מהרש"א, המבי"ט, הראשית חכמה, השל"ה, הכתב והקבלה, בעל העיקרים, הספורנו, ועוד ועוד], "הפילוסופיים המלומדים...",
חזור בך.

ואף רבינו האבי עזרי כתב בהלכות תשובה פרק ה הלכה ה כתב, "מאחר שהמצווה היא לידע את השם, וכל כמה שאפשר להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ומתוך זה אפשר להכיר את חכמתו שאין לה ערך וקץ, החיוב הוא להתבונן בזה".
ואם הכל פשוט וברור ואין מה לחקור, אז למה יש מצווה להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ולא רק מצווה אלא חיוב!!, סתם?? הכל פשוט לא?
 
קשור מאוד כי הוא מסביר שמי שאין לו הכרה זה טמטום מוחלט!
אזי יוצא שאריסטו היה מטומטם מוחלט - לפי הרמב"ם, וזה אינו כידוע.

פשוט תלמד יותר טוב את המורה שם ותבין כוונתו.

ואם הבאת את הרמב"ם הזה, אזי ראוי שתקרא כולו.
ז"ל, " "אבל מי שיחשוב בה' וירבה לזכרו מבלי חכמה, אבל הוא נמשך אחר קצת דמיון לבד, או נמשך אחר אמונה שנמסרה לו מזולתו, הוא אצלי, עם היותו חוץ לבית ורחוק ממנו, בלתי זוכר השם באמת ולא חושב בו".

@התורה אתה מבולבל? גם @נתתי חכמה וגם @פנחס ע קיבלו תודה או יישר כח?
 
נערך לאחרונה:
בושה וכלימה! ככה אתה מזלזל ברבותינו הראשונים [רס"ג, רמב"ם, רבינו בחיי, רשב"א, רבי חסדאי, רלב"ג, מהרש"ל, מהרש"א, המבי"ט, הראשית חכמה, השל"ה, הכתב והקבלה, בעל העיקרים, הספורנו, ועוד ועוד], "הפילוסופיים המלומדים...",
חזור בך.

ואף רבינו האבי עזרי כתב בהלכות תשובה פרק ה הלכה ה כתב, "מאחר שהמצווה היא לידע את השם, וכל כמה שאפשר להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ומתוך זה אפשר להכיר את חכמתו שאין לה ערך וקץ, החיוב הוא להתבונן בזה".
ואם הכל פשוט וברור ואין מה לחקור, אז למה יש מצווה להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ולא רק מצווה אלא חיוב!!, סתם?? הכל פשוט לא?
הרב היקר @"נתתי חכמה" - "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה" (ברכות נה.)
במטותא מינך, אל תבייש את הפירמה..

- הוא אשר דיברתי!!
מצות האמונה היא, לדעתם, כעין דברי הגר"ח מבריסק שהובאו לעיל, לחקור ברבדיה העמוקים, חקירה אחר חקירה
ולפ"ד ה'אמונה הפשוטה' אינה מצוה אלא מושכל ראשון

מה הקשר בין חקירת האמונה בצורה פילוסופית לבין 'האמונה הפשוטה' שהיא כאמור מושכל ראשון ואל'ף בי'ת של יהודי אשר לבו רד עם קל?

"מאז ומתמיד הייתי מתפלא למה מכנין למצוה זו אמונה, הרי בפשוטו שזהו מהמושכלות הראשונות, דאי אפשר לעולם בלי מנהיג וגם מבשרי אחזה אלקי, והחכמה הנפלאה שבכל יצור קטן אין להעריך, ומכש"כ החכמה ביצירת האדם, ואיך אפשר שכל זה הוא בלא מנהיג, והרי הרמב"ם כתב לידע את ה', הרי זו ידיעה, ובכתוב נאמר וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא אלקים, ולמה זה נקרא אמונה, ובספר המצות במצוה א' כתב היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלהות. ושאלתי את זאת למרן הגאון הגדול רבי יצחק זאב סאלאווציק זצק"ל ואמר לי שגם הוא עמד ע"ז ושאל זאת לאביו הגר"ח זצוק"ל ואמר לו שודאי עד כמה ששכל האדם מגעת הוא מושכל ואין זו אמונה והיא ידיעה, אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה שכל האדם" - כדברי רבינו האבי עזרי שם

"מאחר שהמצוה היא לידע את השם, וכל כמה שאפשר להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ומתוך זה אפשר להכיר את חכמתו שאין לה ערך וקץ, החיוב הוא להתבונן בזה" - כדברי רבינו האבי עזרי שם​
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
הרב היקר @"נתתי חכמה" - "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה" (ברכות נה.)
במטותא מינך, אל תבייש את הפירמה..

הוא אשר דיברתי!!


"מאז ומתמיד הייתי מתפלא למה מכנין למצוה זו אמונה, הרי בפשוטו שזהו מהמושכלות הראשונות, דאי אפשר לעולם בלי מנהיג וגם מבשרי אחזה אלקי, והחכמה הנפלאה שבכל יצור קטן אין להעריך, ומכש"כ החכמה ביצירת האדם, ואיך אפשר שכל זה הוא בלא מנהיג, והרי הרמב"ם כתב לידע את ה', הרי זו ידיעה, ובכתוב נאמר וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא אלקים, ולמה זה נקרא אמונה, ובספר המצות במצוה א' כתב היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלהות. ושאלתי את זאת למרן הגאון הגדול רבי יצחק זאב סאלאווציק זצק"ל ואמר לי שגם הוא עמד ע"ז ושאל זאת לאביו הגר"ח זצוק"ל ואמר לו שודאי עד כמה ששכל האדם מגעת הוא מושכל ואין זו אמונה והיא ידיעה, אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה שכל האדם" - כדברי רבינו האבי עזרי שם

"מאחר שהמצוה היא לידע את השם, וכל כמה שאפשר להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ומתוך זה אפשר להכיר את חכמתו שאין לה ערך וקץ, החיוב הוא להתבונן בזה" - כדברי רבינו האבי עזרי שם​
צדיק, אולי תפסיק עם ווארטים חסדיים משונים, ותתחיל לדבר לענין.

תתייחס עניינית לפחות עכשיו [אחרי הודעות רבות חסרות פשר וקשר], למה שכתבתי
בושה וכלימה! ככה אתה מזלזל ברבותינו הראשונים [רס"ג, רמב"ם, רבינו בחיי, רשב"א, רבי חסדאי, רלב"ג, מהרש"ל, מהרש"א, המבי"ט, הראשית חכמה, השל"ה, הכתב והקבלה, בעל העיקרים, הספורנו, ועוד ועוד], "הפילוסופיים המלומדים...",
חזור בך.

ואף רבינו האבי עזרי כתב בהלכות תשובה פרק ה הלכה ה כתב, "מאחר שהמצווה היא לידע את השם, וכל כמה שאפשר להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ומתוך זה אפשר להכיר את חכמתו שאין לה ערך וקץ, החיוב הוא להתבונן בזה".
ואם הכל פשוט וברור ואין מה לחקור, אז למה יש מצווה להתעמק יותר ויותר מפלאי הבריאה, ולא רק מצווה אלא חיוב!!, סתם?? הכל פשוט לא?

ראוי שתלמד בעיון את דברי רבינו האבי עזרי, גם אם לא הורגלת בכך.

הוא לא כתב שמי שלא מאמין הוא מטומטם ושוטה ופטור מכל המצוות, לא הוא לא כתב כן.

מה הוא כן כתב? הוא כתב שידיעת השם היא "מושכל ראשון". ואם אתה לא יודע מה זה מושכל ראשון אז ראוי שתתחיל ללמוד, אך מושכל הראשון אפשר להעמיד למבחן ולערער אותו, מה לעשות.

ואז שאל רבינו האבי עזרי סתירה בין המושג אמונה למושג ידיעה. אמונה היינו שאין ידיעה והדבר לא מושכל בעצמותו [כמובן שיש סיבה להאמין כמו קבלת אבות וכדומה, אך אין הדבר עצמו מוכח], וידיעה היינו שהדבר עצמו מושכל. ולכאורה מציאות השם היא ידיעה ולא אמונה. ועל זה תירץ הגר"ח, שהאמונה הנצרכת היא על דברים שאינם מושכלים, כמו תחיית המתים.

[אגב בפשטות אמונה היא "אמון" בידיעת מציאות השם, ואינה סתירה לידיעה אלא המשך לה, ואכ"מ].
 
גם גאון יכול להיות משוחד שכלית כאשר האמונה מפריעה לו למלאות את התאוות שלו.
מה זה קשור לנידון כאן??

יכול להיות שהסיבה שאריסטו לא האמין כפי שאנחנו בני אברהם יצחק ויעקב מאמינים, היא שהוא היה משוחד.
אך אם האמונה היא דבר פשוט שמי שלא מאמין [רוב העולם] הרי הוא טיפש שוטה מטומטם ושאר בעיות נפשיות, יוצא שאריסטו היה כזה עם הייתו משוחד, וזה הרמב"ם מכחיש אותך.

אגב
אגב מי אמר לך שאתה לא משוחד, [אתה מסוגל באופן תאורטי לנטוש את כל מה שהאמנת כל ימי חיי הבלך? לנטוש מה שאבא ואמא שלך טפטפו לך יום יום?
 
אך אם האמונה היא דבר פשוט שמי שלא מאמין [רוב העולם] הרי הוא טיפש שוטה מטומטם ושאר בעיות נפשיות, יוצא שאריסטו היה כזה עם הייתו משוחד, וזה הרמב"ם מכחיש אותך.
השוחד מצליח לעוות את השכל של הגאון במקרה הספציפי הזה.
 
נערך לאחרונה:
השוחד מצליח לעוות את השכל של הגאון במקרה הספציפי הזה.
"במקרה ספציפי הזה", מי גילה לך רז זה?

ושוב
מה זה קשור לנידון כאן??

יכול להיות שהסיבה שאריסטו לא האמין כפי שאנחנו בני אברהם יצחק ויעקב מאמינים, היא שהוא היה משוחד.
אך אם האמונה היא דבר פשוט שמי שלא מאמין [רוב העולם] הרי הוא טיפש שוטה מטומטם ושאר בעיות נפשיות, יוצא שאריסטו היה כזה עם הייתו משוחד, וזה הרמב"ם מכחיש אותך.
 
"במקרה ספציפי הזה", מי גילה לך רז זה?
מכיוון שהייתה לו גאונות בפיזיקה, פסיכולוגיה וכו'

אך אם האמונה היא דבר פשוט שמי שלא מאמין [רוב העולם] הרי הוא טיפש שוטה מטומטם ושאר בעיות נפשיות, יוצא שאריסטו היה כזה עם הייתו משוחד, וזה הרמב"ם מכחיש אותך.
שוב, השוחד יכול לעוות אפי' הנחות פשוטות (כמו 1+1 = 2).
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
ע"פ הכלל "השלם עולה על סך חלקיו". דהיינו השלמות של שני החלקים יוצרת מציאות שלישית.
וכבר איתא בחז"ל דמשא שניים האו יותר מאשר כפול משניהם בנפרד.
פלא בעיני שטרם הביאו פה את דברי הרמב"ם המפורסמים, שמגדיר את מי שאינו מאמין כקצת יותר מקוף... (או כמו כושי פראי מהמסתובבים בג'ונגלים)

וז"ל

אני הבנתי את דבריו בתור גזענות, (דהיינו שפשוט הכושים דומים לקופים), לא?
 
אני הבנתי את דבריו בתור גזענות, (דהיינו שפשוט הכושים דומים לקופים), לא?
ייתכן ומה שהזכיר את הכושים עם קופים זה כ"גזענות", אבל ההשוואה לכופר זה בכך שהוא חסר שכל.
ולהלן עוד קצת מדברי רבותינו:
ספר חובות הלבבות שער א - שער היחוד פרק ו ויש בני אדם, שאמרו, שהעולם נהיה במקרה מבלי בורא שהתחילו ויוצר שיצרו. ומן התימה בעיני, איך תעלה בדעת מדבר, בעודנו בבריאותו, כמחשבה הזאת. ואלו היה בעל המאמר הזה שומע אדם, שיאמר כמאמרו בגלגל אחד של מים, שהוא מתגלגל להשקות חלקה אחת של שדה או גנה, וחושב, כי זה נתקן מבלי כוונת אומן, שטרח בחבורו והרכבתו ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת, היה לו להפליא ולהגדיל הדבה עליו, ולחשוב אותו בתכלית הסכלות וימהר להכזיבו ולדחות מאמרו. וכיון שידחה המאמר הזה בגלגל קטן ופחות ונבזה, שנעשה בתחבולה קטנה לתקנת חלקה קטנה מהארץ, איך יתיר לעצמו לחשב כמחשבה הזאת בגלגל הגדול הסובב את כל הארץ וכל אשר עליה מן הברואים, והוא בחכמה, תקצרנה דעות כל בשר ושכלי המדברים להשיג הויתה, והוא מוכן לתועלת כל הארץ וכל אשר עליה. ואיך יוכל לומר עליו שנהיה מבלי כוונת מכוון ומחשבת חכם בעל יכולת. ומן הידוע אצלנו, כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכוון במאומה מהם, לא ימצא בהם סימן לחכמה וליכולת. והלא תראה, אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק, שא"א שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס. ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלי מצוע קולמוס, ואומר, כי נשפך הדיו על הנייר, ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה, היינו ממהרים להכזיבו על פניו, שאיננו נמלט מכוונת מכוון. וכיון שזה בעינינו דבר שא"א להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו, איך יוכל לומר בדבר, שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בעינינו עד אין תכלית, שיהיה מבלי כוונת מכוון וחכמת חכם ויכולת יכול. וכל מה שהבאנו להעמיד מציאות הבורא יתעלה מצד מעשיו, די למי שיבין ויודה על האמת ומספיק בתשובת אנשי הקדמות, שאומרים כי העולם קדמון, ודחיית דבריהם, ואתה דע לך.
עוד מהרמבם שהשווה הכופר למאמין שהפסל ברא את העולם בגלל דמיון ושכלות
ספר מורה הנבוכים חלק א פרק לו ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון, שאני לא אחשוב לכופר מי שלא יביא מופת על הרחקת הגשמות, אבל אחשוב לכופר מי שלא יאמין הרחקת
 
"ה' זיכה אותי בהשגחה פרטית" [תיכף בהתחלה, תשמע אותו שוב..]
כן אבל השגחה פרטית הייתה האותות והמופתים...
לא כדאי לך להצמד למילותיו...
'השגחה פרטית' תמידית עדיין אינה בגדר 'נס'. ממש לא. על אחת כו"כ פעמיים בשבוע.. [גם אם נניח שלא הפליג ולא הגזים כדרכם של בנ"א]
כנראה כמו דשלא ידעת מה זה 'שוטה' ומה זה 'כופר', אינך יודע מה זה 'השגחה פרטית' ומה זה 'נס'...
אז ככה:
נס - דבר על טבעי.
השגחה פרטית - תיאום או זימון של דבר שנראה טבעי.
הבנה ונפתח סקר -
אדם שמרצה פעמים בשבוע ותמיד מזדמן לו לראות את התשובות לשאלות ממש לפני ההרצאות - זה דבר טבעי או על טבעי?...
התוצאות ידברו בעד עצמם..
כאשר מישהו משכיל ומבונן רבים בקביעות כי יש מנהיג לבירה, אין כל פלא בכך שזה קורה לו בקביעות.
ממש לא.
כבר אמר החפץ חיים כי הבורא לא עושה ניסים לכל אחד שחפץ בכך,
והמשיל זאת לאותו אחד שבא לרופא וביקש שיוכיח לו שהוא רופא מומחה, אמר לו הרופא - יש לי על הקיר עשרות דיפלומות שמראות זאת, איני צירך להוכיח כל פעם מחדש.
הבורא הוכיח לנו בניסי מצרים את היותו מנהיג לבירה, והוא לא מוכיח זאת כל פעם מחדש.

"פִּתִּיתַנִי ה' וָאֶפָּת.. הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי.. הָיָה דְבַר ה' לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם"
כמובן...
חפץ ה' בידו יצלח! [השגחה פרטית אינה בגדר נס, כנ"ל]
כנ"ל. זה - נס.
וודאי וודאי בענייני האמונה היסודיים
מי שחושב שכיון שאמונה זה דבר יסודי, ניתן לכל אחד לברבר בזה כאוות נפשו - הוא טועה טעות מסוכנת.
 
אני הבנתי את דבריו בתור גזענות, (דהיינו שפשוט הכושים דומים לקופים), לא?
ייתכן ומה שהזכיר את הכושים עם קופים זה כגזענות,
אני מקווה שלא הכוונה כאן ברצינות, וגם לא ברצינות זה דברים חמורים ביותר בעיני.

ובלי הביטויים המשונים גם לגוש"ע תעיינו היטב בתוך דברי המרב"ם הוא מדבר על דרגת אדם ודרגת בעלי חיים שיאנם מדברים, ומגדיר את הכופרים בין דרגת אדם לדרגת קוף, יעויי"ש.
 
אני מקווה שלא הכוונה כאן ברצינות, וגם לא ברצינות זה דברים חמורים ביותר בעיני.

ובלי הביטויים המשונים גם לגוש"ע תעיינו היטב בתוך דברי המרב"ם הוא מדבר על דרגת אדם ודרגת בעלי חיים שיאנם מדברים, ומגדיר את הכופרים בין דרגת אדם לדרגת קוף, יעויי"ש.
רבינו היקר, אתה לא שמת לב שהוא אומר שהם בדרגת הקוף או בדרגת התור"ך הכושים.
אינני רואה שום בעיה בגזענות כשמדובר כלפי זרע חם שהתקלל להיות עבד עבדים. אין זה בגלל צבע עור חלילה וכדו' אלא בגלל מנטליות
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון