למה נסגרה ישיבת וולוז'ין (1 צופה)

[הנעור בלילה]

יש מיתוס ידוע שהישיבה נסגרה עקב כך שלא רצו ללמוד בה רוסית.
אך על פי מה שבדקתי זה לא נכון. אלא בישיבה למדו רוסית (חלק מבחורים בחלק מהזמן)
והישיבה נסגרה עקב כך שהממונה על תחום החינוך ברוסיה מאוד העריך את הנצי"ב, וברגע שהנצי"ב פרש מראשות הישיבה הוא סגר את הישיבה.

אשמח לשמוע את דעת חו"ר הפורום בנושא זה.
כמובן רק מי שיש לו מקורות למה שהוא כותב.

 

[ספרייה תורנית]

אזמרך בלאמים - למה נסגרה ישיבת וולאז'ין?-תגובה לשקריו של הר' אליעזר מלמד בעיתון "בשבע"

www.yoel-ab.com

 

[הנעור בלילה]

אזמרך בלאמים - למה נסגרה ישיבת וולאז'ין?-תגובה לשקריו של הר' אליעזר מלמד בעיתון "בשבע"

www.yoel-ab.com

לחץ כדי לכווץ...

הרב יעקב ב. פרידמן כתב שלמדו בישיבה רוסית.

 

[איש פשוט]

אזמרך בלאמים - למה נסגרה ישיבת וולאז'ין?-תגובה לשקריו של הר' אליעזר מלמד בעיתון "בשבע"

www.yoel-ab.com

לחץ כדי לכווץ...

אהבתי שכתוב הר'
כאשר ברור שבעל האתר מתכוון הרשע

 

[אבא ביתך]

כת"י רבי ארי' לוין. מש"כ בתחתית הדברים כתי"ק של הגה"ח ר"ח ברלין, יתפרש שזו העתקה מכת"י של רח"ב, אחר שאין שום ספק בעולם שהכתב הזה הוא כת"י של רבי ארי', כפי שניתן לראות דוגמאות רבות לכתב הפנינים שלו בס' איש צדיק היה של שמחה רז ז"ל.

 

[בעל החלומות]

שקיעת הישיבה

לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו שו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:

• להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
• שלא יתקיימו לימודים בערב,
• שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
• שכל אנשי צוות הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות,

( ע"פ מקור ברוך עמ' תתר"ג), תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה, היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית. במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא אשר נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. את מקומו מילא בנו הרב יעקב שפירא. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין.