יש לעיין איך נשים מברכות לדעת ר"ת על מצות עשה שהזמן גרמא הרי אינן מצוות במצוות אלו וא"כ אינן יכולות לומר 'וציונו'.
ומצאתי בקובץ שעורים (קדושין אות קמ"ג) שכתב בזה דבר חידוש, דלעולם הציווי אף במצוות שהזמן גרמא היה גם לנשים דהם היו בכלל המצוה, אלא שאין נענשין בביטולן, ולכן יכולים לומר 'וציונו'.
כתבו הפוסקים שאין שום היתר לגבר לשמוע שירה של כמה נשים, ואין הבדל כלל בין אשה אחת לכמה נשים (שו"ת הר צבי אה"ע סי' עא; שרידי אש ח"א סי' טו, עמ' לד, בשם גדולי הדור; שו"ת אבני ישפה ח"ב או"ח סי' ה ענף א; וכ"ה בשו"ת חת"ס ח"ה - חו"מ השמטות סי' קצ; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' ז וח"ז סוף סי' כח ועוד)...
הטורי אבן בחגיגה טז ע"ב הקשה, למ"ד שהטעם שאין לוקים על נותר משום דהוי לאו הניתק לעשה (כדעת רבי יהודה, בפסחים פד, ולא כרבי יעקב שהוא משום שאין בו מעשה), אם כן היה לנשים ללקות בנותר, שהרי קיי"ל דאין שריפת נותר נוהגת אלא ביום, ואם כן הוי מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות, ואם כן לדידהו אין זה לאו הניתק...
בפורמינו קיים אשכול שמרכז התבטאויות חריפות שנאמרו על "העזר כנגדו". אבל באשכול דנן נפנה את הפוקוס לשבח והערכה ל'עיקרו של בית'.
אז במטותא חברים, שתפו כאן כל מקור או רעיון שמראה את הערך, התכונות, התבונה והתרומה של נשים - בין אם מדובר בתנ"ך במימרות חז"ל, ספרות תורנית או אפילו סיפורים מהגדולים -...
לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי עליהן לשתות מעט יין. וכן דעת הכף החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצות השתייה, אך ישתה מעט יין כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה...
לכתחילה יש לקרוא את המגילה ב'מנין', דהיינו בציבור של עשרה אנשים, משום 'פרסומי ניסא'. ועשרה גברים ונשים יחד - מסתפק הרמ"א אם נחשבים כמנין, ומבארים האחרונים שהסיבה שלא להחשיבם כמנין אחד היא משום שלדעת חלק מהפוסקים אין סוג חיובם אחד, כלומר, הגברים חייבים בקריאת המגילה, והנשים בשמיעתהּ; וסיבה נוספת...
בספר החינוך כתב שנשים אינן חייבות במצות זכירת מעשה עמלק, כיון שהזכירה היא כחלק ממצות המלחמה בעמלק והנקמה בו, ונשים אינן מצוות במצוות מתחום זה; ולדבריו נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור', וכך נקטו הבן איש חי והאבני נזר. ולדעת הכף החיים, נשים חייבות בעצם מצות הזכירה, אך פטורות משמיעת פרשת זכור, כיון...
מגילה ד.
"ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס". וכעין זה בגמ' שבת כג. לגבי נר חנוכה.
ובשו"ת חות יאיר (סי' י' ד"ה ומה שכתב מ"ו) הקשה בזה"ל: "למה ליה לר' יהושע בן לוי לומר דנשים חייבין במגילה מטעם שאף הם היו באותו הנס, לימא ליה משום שהוא בכלל לא תסור והוי ליה לא...
"נשים חייבות במצות מקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (שולחן ערוך תרפ"ט) לרש"י ורשב"ם – הנס נעשה ע"י אסתר. לתוספות עפ"י הירושלמי – מפני שבכלל הגזרה: "טף ונשים…" . אין לה ממי לשמוע – קוראת לעצמה או גם להוציא חברתה. ואזי, מברכת: בת ספרד – "על מקרא מגילה" ובת אשכנז – "לשמוע מקרא מגילה"...
בימים האחרונים הודיעה הרבנות הראשית על פתיחת הרישום לבחינות ההסמכה.
הצעד מגיע לאחר תקופה ממושכת שבה לא נפתחו התאריכים לבחינות הסמכה במבחני הרבנות הראשית, זאת בעקבות פסיקת בג"ץ המחייבת לפתוח את הרישום – לגברים ולנשים כאחד".
למרות הניסיונות המשפטיים וההתנגדות העקרונית של הרבנות,
כעת, הרבנות...
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר
כתב הפנים יפות (הובא בעלים לתרופה תשפ"ד), דהנשים לא היו בכלל איסור זה, דהא כתיב "לא תצאו איש מפתח ביתו". וכן קטנים לא היו בכלל איסור זה, דקטן אינו בכלל "איש", כדאמרינן בקדושין (יט, א) איש פרט לקטן. אמנם במדרש הגדול (הובא בעלים לתרופה) איתא, "ואתם", אין לי אלא...
איך יתכן שאברהם ויצחק הזהירו שלא לקחת מבנות כנען, והשבטים נשאו נשים כנעניות?
דבר חידוש אנו מוצאים בפירוש רש"י על האמור בפרשתנו בקבורת יעקב אבינו (נ, יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וז"ל: 'וישאו אתו בניו - ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו מטתי, לא איש מצרי, ולא אחד מבניכם, שהם מבנות...
קיימים חילוקי דעות בין הפוסקים האחרונים אודות שייכותו של תיקון השובבי"ם לנשי ובנות ישראל.
אמנם, עיקר הדיון הוא במה שנוגע לתעניות וסיגופים. ולעניין נתינת צדקה לזכותה לכפרת הנפש, יכול הדבר להוסיף ולהועיל אף לנשים.
ואכן ישנם כמה מקורות מהם ניתן ללמוד שגם נשים יכולות לזכות בתיקון השובבי"ם. כך מובן...