אמור למה רק ביו''ט אחרון של פסח ושמיני עצרת כתב רש''י לבאר מהו מלאכת עבודה לא תעשו

[נהנה מקושיא טובה]

שמעתי בקו מבי מדרשא ת''ח אחד הקשה קושיא נחמדה ועצומה ביותר
בכל המועדות כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו, והנה רש''י לא פירש כלום ביו''ט ראשון פסח [כג ז] ורק ביו''ט אחרון של פסח [כג ח] כתב רש''י מלאכת עבודה היינו אפ' דבר האבד לא תעשו, ובהמשך בשבועות [כג כא] שוב לא פירש רש''י כלום, וכן בראש השנה [כג כה] לא פירש רש''י כלום, ושוב גם ביום כיפור [כג כח] לא פירש רש''י כלום וכמו כן ביו''ט ראשון של סוכות [כג לה] לא כתב רש''י כלום, אמנם שוב ביו''ט אחרון של סוכות [כג לו] כאן שוב רש''י כן פירש מלאכת עבודה היינו אפ' מלאכה שהוא עבודה לכם שאם לא תעשוה יש חסרון כיס בדבר
וצ''ב מהו הביאור ואיזה יסוד טמון כאן, שרק לגבי יו''ט אחרון של פסח ויו''ט אחרון של סוכות הוצרך רש''י לפרש כל מלאכת עבודה לא תעשו הכונה אפ' למלאכת האבד שיש בה חסרון כיס
ובתחילה חשבתי לומר דכנראה אולי היה ס''ד דכיון דחול המועד היה מותר במלאכות, א''כ עכ''פ המשך הימים של אחרי חול המועד והיינו יו''ט האחרון יהא מותר עכ''פ מלאכה של דבר האבד וע''ז קמ''ל דאסורה
אבל הוסיף הת''ח הנ'ל דבפרשת פנחס שנאמרה עוד הפעם הפרשה של כל המועדים, שם בכולם לא כתב רש''י כן לפרש דקאי לאסור דבר האבד, ורק ביו''ט ראשון של פסח כתב רש''י כאן
וצ''ב טעמא דמילתא