נח - למה תרח זכה שאברהם אבינו יהיה בנו? | פורום אוצר התורה נח - למה תרח זכה שאברהם אבינו יהיה בנו? | פורום אוצר התורה

נח למה תרח זכה שאברהם אבינו יהיה בנו?

מייל ציבורי אמר:
למה תרח זכה שאברהם אבינו יהיה בנו?
הרי הוא היה רשע
(אם אפשר מקורות)
לחץ כדי להרחיב...
ואולי משום שתרח הוא זה שהתחיל את המסע לארץ כנען עוד לפני אברהם אבינו, למרות שלא הגיע לשם. כנראה שבכל זאת הייתה בו בתרח מעלה כלשהי שהרי הוא מצאצאיו של שם.

"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא)

הרמב"ן:
"ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן היום ההוא שנצל שילכו אל ארץ כנען, להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך, כי חרן קרוב להם, ועם אחד ושפה אחת לכלם, כי לשון ארמית לשניהם. ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו (ע"פ דב' כח,מט) המלך ההוא ועמו" (רמב"ן י"א, כח)

אברבנאל י"א, כז-לא:
"וחשב תרח שמקום מושבו אור כשדים היה גורם לו כל אלו הרעות על כן התעורר לצאת משם ולעשות שנוי מקום וללכת אל ארץ כנען שאוירה טוב"
 
דוד אמר:
ראיתי פעם אני לא זוכר איפה
שזה בגלל שתרח קרה לבן שלו נחור על שם אביו
אז בזכות הכיבוד אב זכה לבן כמו אברהם
(מי שיודע מה המקור אשמח אם יגיד לי)
לחץ כדי להרחיב...
יפה משהו יכול למצוא את המקור לזה?
 
מתחילים מחדש אמר:
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. (איוב יד,ד)
לחץ כדי להרחיב...

"זֹאת חֻקַּת" זש"ה (איוב יד, ד): "מי יתן טהור מטמא לא אחד" , כגון:

  • אברהם - מתרח;
  • חזקיה - מאחז;
  • יאשיה - מאמון;
  • מרדכי - משמעי;
  • ישראל - מעובדי כוכבים;
  • העולם הבא - מעולם הזה;
  • מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
 
מתחילים מחדש אמר:
"זֹאת חֻקַּת" זש"ה (איוב יד, ד): "מי יתן טהור מטמא לא אחד" , כגון:

  • אברהם - מתרח;
  • חזקיה - מאחז;
  • יאשיה - מאמון;
  • מרדכי - משמעי;
  • ישראל - מעובדי כוכבים;
  • העולם הבא - מעולם הזה;
  • מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
לחץ כדי להרחיב...
חלב אשה מדם נדה למ"ד דם נעכר ונעשה חלב בנדה ט.
 
מגנא ומצלא אמר:
ואולי משום שתרח הוא זה שהתחיל את המסע לארץ כנען עוד לפני אברהם אבינו, למרות שלא הגיע לשם. כנראה שבכל זאת הייתה בו בתרח מעלה כלשהי שהרי הוא מצאצאיו של שם.

"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא)

הרמב"ן:
"ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן היום ההוא שנצל שילכו אל ארץ כנען, להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך, כי חרן קרוב להם, ועם אחד ושפה אחת לכלם, כי לשון ארמית לשניהם. ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו (ע"פ דב' כח,מט) המלך ההוא ועמו" (רמב"ן י"א, כח)

אברבנאל י"א, כז-לא:
"וחשב תרח שמקום מושבו אור כשדים היה גורם לו כל אלו הרעות על כן התעורר לצאת משם ולעשות שנוי מקום וללכת אל ארץ כנען שאוירה טוב"
לחץ כדי להרחיב...
זה לא מענין השאלה ממש, אבל זה מקור למה שכתבת:
בתנא דבי אליהו (זוטא כה יא)
הוא כותב שעבור שיצא משם (הוא כותב שהוא יצא משם כדי שלא ירצו להרוג את אברהם) הוא זכה לראות בחייו את המלכת בנו אברהם למלך על בני חת.
 
מתחילים מחדש אמר:
"זֹאת חֻקַּת" זש"ה (איוב יד, ד): "מי יתן טהור מטמא לא אחד" , כגון:

  • אברהם - מתרח;
  • חזקיה - מאחז;
  • יאשיה - מאמון;
  • מרדכי - משמעי;
  • ישראל - מעובדי כוכבים;
  • העולם הבא - מעולם הזה;
  • מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
  • תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
לחץ כדי להרחיב...
מיוחד במינו, אבל זה רק מרחיב את השאלה...
למה חזקיה מאחז ויאשיה מאמון וכו'. לקבוע שזה סתם גזירה? ואולי יש בזה טעם פנימי?
 
מגנא ומצלא אמר:
ואולי משום שתרח הוא זה שהתחיל את המסע לארץ כנען עוד לפני אברהם אבינו, למרות שלא הגיע לשם. כנראה שבכל זאת הייתה בו בתרח מעלה כלשהי שהרי הוא מצאצאיו של שם.

"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא)

הרמב"ן:
"ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן היום ההוא שנצל שילכו אל ארץ כנען, להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך, כי חרן קרוב להם, ועם אחד ושפה אחת לכלם, כי לשון ארמית לשניהם. ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו (ע"פ דב' כח,מט) המלך ההוא ועמו" (רמב"ן י"א, כח)

אברבנאל י"א, כז-לא:
"וחשב תרח שמקום מושבו אור כשדים היה גורם לו כל אלו הרעות על כן התעורר לצאת משם ולעשות שנוי מקום וללכת אל ארץ כנען שאוירה טוב"
לחץ כדי להרחיב...
וכי בשביל שרצה להנצל מהרעות, זכה?
 
מבלי לזלזל בזכות זו
צריך להבין שיש שני רבדים במושג "אב"
יש את הענין הביולוגי, הגשמי הטכני ותו לא
ויש אב "שיתן לו להוציא תולדותיו הראויים לו, כולם בבחינתו פירוש באותה המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו" (רמח"ל דרך ד' פ"ד ג')
ההבנה הזו מקטינה את השאלה ויתכן אף שמיישבת אותה לגמרי
 
י"ל לפי המתבאר בספר הברית [לרבי פנחס אליהו הורביץ מוילנא] ח"א, מאמר י"ז, פרק ב', זה פרק ארוך, זה יחסית בתחילת הפרק.

וז"ל: "וזה הוא הסיבה והסוד שיש לפעמים לאדם שפל ורשע בן צדיק ותלמיד חכם גדול, ולהפך, כאשר כתב הרב רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת, כי ברגע המשגל והזווג תפעל מאד המחשבה, ואם יחשבו באותו רגע לתכלית התולדה להקים זרע לקיים מצות פריה ורביה לבד יצא ממנו ולד צדיק וישר, ובהפך כאשר יחשבו להנאתם ותאות המשגל יצא ולד רשע, והנה על הרוב האנשים היראים את דבר ה' ימשלו ביצרם ויתגברו על תאותם לא יפרצו גדר לזנות ואין דורשין בעריות, אף גם לנשותיהם לא יקרבו כי אם לעתות ידועות כמו בשבתות וימים טובים על כן בהדבקם עם נשותיהם יחשבו להשביע תאותם במותר להם ובעת הנכון כדי שלא יבואו לידי עבירה עם מה שמחשבים לשם מצות פרו ורבו, לכן הנולד מן המשגל ההוא יקנה איכות של המחשבה המגונה מן התאוה ויצא ולד רשע ורע, ובהפך האנשים הפרוצים בזנות כהרשעים הממלאים תאותם אצל הזונות היפות, הם לא ידבקו בנשותיהם לשם תאוה כלל, כי לא ישרו בעיניהם על הרוב ולא אוהבים אותם ולא יתחברו להם כי אם בעת שעלה ברצונם להקים זרע, ובנים יקומו מאחריהם, והכונה הזאת היא היא עצם המצוה, ולא מכוונים למלאות בזה תאותם, כי בשביל התאוה הולכים אצל הזונות היותר יפות, ונמצא עושים המצוה בלי שום פניה כי אם לשמה, לכן יולידו לפעמים צדיקים גמורים וחכמים מופלגים, ואולם הצדיק גמור אשר כבר סלק התאוה הגשמיית ממנו מכל וכל, ואינו אזדווג אלא לשם מצות פריה ורביה כדי להוליד בנים, זה בודאי יוליד בן קדוש וצדיק. אפס צריך לזה גם כן כונת האם".
כלומר, זה גנות לרשעים [ולא זכות], שכיון שהם מזנים והאשה רק לבנים יש להם בנים צדיקים.
 
יש באוצר מדרשים, מדרש אברהם אבינו. שזכה תרח לכך משום שכאשר ראה את מעשה דור הפלגה עמד ויצא משם.
עמד ויצא משם לשם שמים, שנאמר ויקח תרח את אברם בנו וגו'. בשכרו שיצא משם, זכה והמליך הקדוש ברוך הוא את אברהם בנו בחייו שלשים וחמש שנה.
לחץ כדי להרחיב...
 
דוד רוטנברג אמר:
מיוחד במינו, אבל זה רק מרחיב את השאלה...
למה חזקיה מאחז ויאשיה מאמון וכו'. לקבוע שזה סתם גזירה? ואולי יש בזה טעם פנימי?
לחץ כדי להרחיב...
האריז"ל מסביר בשער הגלגולים מדוע יש צדיקים שנולדו מרשעים וכן להיפך ואיני זוכר המקור המדויק.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון