אברהם אבינו

בכל מקום נקראת העקידה 'עקידת יצחק' ולא נקראת ע"ש אברהם? ויתכן שנקראת העקידה 'עקידת יצחק' רק להורות שהנעקד היה יצחק, ולא באה לקרא את העקידה ע"ש יצחק.

בפרק יז -פס' יט ויאמר אלוקים, אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק. ולק' פ' וירא יח י"ב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן וק' טובא. מדוא אאע"ה לא בישר את הישועה שכה ציפו לה, והנה מאמר הש"י אליו, אפילו את שם התינוק. וקשיא טובא [קצת י"ל שאברהם היה טפל לשרה בנביאות וסבר...

רש"י מביא מהמדרש שיצחק נוטריקון י' נסיונות. צ' שני שרה ח' ימי מילה ו ק' שנות אברהם בהולדת יצחק. וצ"ב מדוע נרמזו עשרת הנסיונות בשמו של יצחק, דלכאו' מפעלותיו של אברהם אבינו הם? אמ' אפ"ל ברמז, שכל מי שראה את יצחק אמר ברקאי, וחפוץ-חפץ אף הוא בכזה בן, ולזה נאמר, לזכות בכזה בן קדוש ועילאי, נצרכת הקדמה...

בראשית רבה, פרק לט אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם. בעניין בירה דולקת כבר...

כמובן חוץ מברכה ראשונה.

יש להתקשות מאחר והקב"ה הבטיח לאברהם שבו יברכו, מדוע לאחר כמה דורות כשיעקב הזקן חפץ לברך את נכדיו הנולדים במצרים הוא נותן צוואה לדורות: "בך יברך ישראל, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". איך ניתן לקחת את הברכה מאברהם? ולכשנרצה לשאול איך נרצה שייראו ילדינו הרי הכתוב מורה לנו מפורשות איך יש לנו לחנך...

שאלה זו מטרידה אותי זמן רב, ותשובה לא מצאתי עליה. תכננתי להשאיר אותה לרבנים החשובים בזמנו ובעיתו בשבוע הבא. אבל התגלגלו העניינים כאן...

מה שקרה לי מתחת לטלית בגיל 15 - ולמה זה קורה, בלי שנדע, לכל אחד שעומד שם הייתי בחור בן 15, עומד בין השורות בבית הכנסת, רגעים לפני תקיעת שופר. והחזן פתח בפיוט "עוקד, והנעקד, והמזבח" - ומשהו בי, שעד אז היה סגור לגמרי, נפתח בלי רשות. הרמתי את הטלית מעל הראש. שלא יראו. רק בהמשך התפילה קלטתי - "עוקד"...

מה המשותף? ומי נשמט מהרשימה?

? לפי חד מ"ד

את הכל (א, ט). אמרו ז"ל (תו"כ) לרבות הקרנים והטלפים וכו' וקשה למה לא הקריב אברהם את השה לעולה בקרניו וגו' והניח קרניו לשופרות, כמאמרם ז"ל (פדר"א פל"א) ואולי שהקריב הכל ופקע מעל המזבח, כדתנן (זבחים פו) וכולן שפקעו מעל המזבח לא יחזיר. אור החיים הק' - בפרשתנו

כבר הקשו שהרי בוודאי ידעו האבות שם ה', וכבר באברהם מצאנו שאמר לו "אני ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים. וכבר נמצא ממדרש רבותינו "ושמי ה'. שם המפורש, לא הודעתי להם לא אמר, אלא לא נודעתי, כי בודאי הודיעם שהוא אדון כל העולם, וכן הוא אומר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים (שם טו ז), אלא לא נודעתי בכח לבת אש...

לכאו' יש לתמוה, מפני מה הלכה לבית מדרשו של שם ועבר, ולמה לא הלכה לאברהם אבינו וכבר עמד בזה הרד"ק "ויאומן כי שם היה חי שהרי היה אחר אברהם אבינו ל"א שנה; ואם הוא מלכי צדק היה בירושלים ולמה נאמר שהניחה אברהם אבינו שהיתה עמו והיה נביא גדול והלכה לירושלים אל שם לדרוש את ה', כי אברהם אבינו חי עד שהיו...

במדרש הגדול: מה ספד לה, הוי אחות והוי סוכנת. אולי רצה להזכיר זכותה שהסכימה שיאמר בכל מקום שילכו "אחותי היא", ולכן אמר הוי אחות. ואמר "הוי סוכנת" אולי רמז על הגלגול שלה באבישג השונמית שנקראת בהפטורה סוכנת. לשרה ולבכתה בגימטריא הוי אחות והוי סוכנת.

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

עה"פ "אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר" מפרש רש"י "בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום אלא הנח את המכר ואת מתך קבור" והנה המורגל אצלנו שעפרון ביקש מאברהם שישלם לו סכום זה ולדברי רש"י עולה שלא כך הם הדברים, אלא...

בחז"ל [בב טז:] אבן טובה היה לאברהם אבינו בצוארו וכל חולה שהיה מביט בה- נתרפא וק' א"כ מדוע ביום ג' למילתו בא הקב"ה לבקרו- ומדוע לא ריפא א"ע עד אז? 1. ברמז שהאבן טובה היה א"א בעצמו ולפ"ז הלא אין חבוש מתיר עצמו. 2. א"א - עמוד החסד כלל לא חשב על עצמו רק לעזור ולהיטיב לאחרים. 3. כאב וחולשה מחמת...

שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר בספר תפארת יהונתן לר' יונתן אייבשיץ ז"ל מבאר שכיון שהיה אז יו"ט היה אסור לצאת חוץ לתחום, ולכן אמר שבו לכם פה עם החמור, ואברהם ויצחק הזכירו שם המפורש וקפצו עד הר המוריה. יש לעיין והלוא נסתפקו בעירובין (מג.) אם יש תחומין למעלה מעשרה ואמרו כגון בקפיצה, וברש"י בשם...

וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם במדרש הגדול: אמר הקב"ה למלאכי השרת בואו וראו כוחה של מילה שעד שלא מל אברהם, כשהיה מדבר עמו היה נופל על פניו, ועכשיו שמל נגלה עליו והוא יושב. האהל כחם היום אותיות מה הוא כח מילה.

ויטע אשל אותיות שלא יטעו, אשל בבאר שבע ס"ת ערל, שנטע אשל בשביל הערלים שלא יטעו אחר העבודה זרה, ועל ידי האשל היה לו סימן מי ערל כדאי' בזוה"ק.