- הודעות
- 119
- תודות
- 518
- נקודות
- 116
למה תרח זכה שאברהם אבינו יהיה בנו?
הרי הוא היה רשע
(אם אפשר מקורות)
הרי הוא היה רשע
(אם אפשר מקורות)
- מתחיל חוט יודע רזי תורה
- תאריך התחלה
געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,633
- תודות
- 6,126
- נקודות
- 622
- הודעות
- 241
- תודות
- 912
- נקודות
- 116
ואולי משום שתרח הוא זה שהתחיל את המסע לארץ כנען עוד לפני אברהם אבינו, למרות שלא הגיע לשם. כנראה שבכל זאת הייתה בו בתרח מעלה כלשהי שהרי הוא מצאצאיו של שם.
"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא)
הרמב"ן:
"ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן היום ההוא שנצל שילכו אל ארץ כנען, להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך, כי חרן קרוב להם, ועם אחד ושפה אחת לכלם, כי לשון ארמית לשניהם. ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו (ע"פ דב' כח,מט) המלך ההוא ועמו" (רמב"ן י"א, כח)
אברבנאל י"א, כז-לא:
"וחשב תרח שמקום מושבו אור כשדים היה גורם לו כל אלו הרעות על כן התעורר לצאת משם ולעשות שנוי מקום וללכת אל ארץ כנען שאוירה טוב"
- הודעות
- 119
- תודות
- 518
- נקודות
- 116
יפה משהו יכול למצוא את המקור לזה?
געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,633
- תודות
- 6,126
- נקודות
- 622
ראיתי מביאים בשם רבי עזרא ברזל ז"ל
- הודעות
- 828
- תודות
- 2,464
- נקודות
- 171
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. (איוב יד,ד)
- הודעות
- 828
- תודות
- 2,464
- נקודות
- 171
"זֹאת חֻקַּת" זש"ה (איוב יד, ד): "מי יתן טהור מטמא לא אחד" , כגון:
- אברהם - מתרח;
- חזקיה - מאחז;
- יאשיה - מאמון;
- מרדכי - משמעי;
- ישראל - מעובדי כוכבים;
- העולם הבא - מעולם הזה;
- מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
חלב אשה מדם נדה למ"ד דם נעכר ונעשה חלב בנדה ט.
זה לא מענין השאלה ממש, אבל זה מקור למה שכתבת:
בתנא דבי אליהו (זוטא כה יא)
הוא כותב שעבור שיצא משם (הוא כותב שהוא יצא משם כדי שלא ירצו להרוג את אברהם) הוא זכה לראות בחייו את המלכת בנו אברהם למלך על בני חת.
- הודעות
- 231
- תודות
- 771
- נקודות
- 76
מיוחד במינו, אבל זה רק מרחיב את השאלה...
למה חזקיה מאחז ויאשיה מאמון וכו'. לקבוע שזה סתם גזירה? ואולי יש בזה טעם פנימי?
- הודעות
- 4,035
- תודות
- 9,429
- נקודות
- 517
וכי בשביל שרצה להנצל מהרעות, זכה?
מבלי לזלזל בזכות זו
צריך להבין שיש שני רבדים במושג "אב"
יש את הענין הביולוגי, הגשמי הטכני ותו לא
ויש אב "שיתן לו להוציא תולדותיו הראויים לו, כולם בבחינתו פירוש באותה המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו" (רמח"ל דרך ד' פ"ד ג')
ההבנה הזו מקטינה את השאלה ויתכן אף שמיישבת אותה לגמרי
צריך להבין שיש שני רבדים במושג "אב"
יש את הענין הביולוגי, הגשמי הטכני ותו לא
ויש אב "שיתן לו להוציא תולדותיו הראויים לו, כולם בבחינתו פירוש באותה המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו" (רמח"ל דרך ד' פ"ד ג')
ההבנה הזו מקטינה את השאלה ויתכן אף שמיישבת אותה לגמרי
י"ל לפי המתבאר בספר הברית [לרבי פנחס אליהו הורביץ מוילנא] ח"א, מאמר י"ז, פרק ב', זה פרק ארוך, זה יחסית בתחילת הפרק.
וז"ל: "וזה הוא הסיבה והסוד שיש לפעמים לאדם שפל ורשע בן צדיק ותלמיד חכם גדול, ולהפך, כאשר כתב הרב רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת, כי ברגע המשגל והזווג תפעל מאד המחשבה, ואם יחשבו באותו רגע לתכלית התולדה להקים זרע לקיים מצות פריה ורביה לבד יצא ממנו ולד צדיק וישר, ובהפך כאשר יחשבו להנאתם ותאות המשגל יצא ולד רשע, והנה על הרוב האנשים היראים את דבר ה' ימשלו ביצרם ויתגברו על תאותם לא יפרצו גדר לזנות ואין דורשין בעריות, אף גם לנשותיהם לא יקרבו כי אם לעתות ידועות כמו בשבתות וימים טובים על כן בהדבקם עם נשותיהם יחשבו להשביע תאותם במותר להם ובעת הנכון כדי שלא יבואו לידי עבירה עם מה שמחשבים לשם מצות פרו ורבו, לכן הנולד מן המשגל ההוא יקנה איכות של המחשבה המגונה מן התאוה ויצא ולד רשע ורע, ובהפך האנשים הפרוצים בזנות כהרשעים הממלאים תאותם אצל הזונות היפות, הם לא ידבקו בנשותיהם לשם תאוה כלל, כי לא ישרו בעיניהם על הרוב ולא אוהבים אותם ולא יתחברו להם כי אם בעת שעלה ברצונם להקים זרע, ובנים יקומו מאחריהם, והכונה הזאת היא היא עצם המצוה, ולא מכוונים למלאות בזה תאותם, כי בשביל התאוה הולכים אצל הזונות היותר יפות, ונמצא עושים המצוה בלי שום פניה כי אם לשמה, לכן יולידו לפעמים צדיקים גמורים וחכמים מופלגים, ואולם הצדיק גמור אשר כבר סלק התאוה הגשמיית ממנו מכל וכל, ואינו אזדווג אלא לשם מצות פריה ורביה כדי להוליד בנים, זה בודאי יוליד בן קדוש וצדיק. אפס צריך לזה גם כן כונת האם".
כלומר, זה גנות לרשעים [ולא זכות], שכיון שהם מזנים והאשה רק לבנים יש להם בנים צדיקים.
וז"ל: "וזה הוא הסיבה והסוד שיש לפעמים לאדם שפל ורשע בן צדיק ותלמיד חכם גדול, ולהפך, כאשר כתב הרב רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת, כי ברגע המשגל והזווג תפעל מאד המחשבה, ואם יחשבו באותו רגע לתכלית התולדה להקים זרע לקיים מצות פריה ורביה לבד יצא ממנו ולד צדיק וישר, ובהפך כאשר יחשבו להנאתם ותאות המשגל יצא ולד רשע, והנה על הרוב האנשים היראים את דבר ה' ימשלו ביצרם ויתגברו על תאותם לא יפרצו גדר לזנות ואין דורשין בעריות, אף גם לנשותיהם לא יקרבו כי אם לעתות ידועות כמו בשבתות וימים טובים על כן בהדבקם עם נשותיהם יחשבו להשביע תאותם במותר להם ובעת הנכון כדי שלא יבואו לידי עבירה עם מה שמחשבים לשם מצות פרו ורבו, לכן הנולד מן המשגל ההוא יקנה איכות של המחשבה המגונה מן התאוה ויצא ולד רשע ורע, ובהפך האנשים הפרוצים בזנות כהרשעים הממלאים תאותם אצל הזונות היפות, הם לא ידבקו בנשותיהם לשם תאוה כלל, כי לא ישרו בעיניהם על הרוב ולא אוהבים אותם ולא יתחברו להם כי אם בעת שעלה ברצונם להקים זרע, ובנים יקומו מאחריהם, והכונה הזאת היא היא עצם המצוה, ולא מכוונים למלאות בזה תאותם, כי בשביל התאוה הולכים אצל הזונות היותר יפות, ונמצא עושים המצוה בלי שום פניה כי אם לשמה, לכן יולידו לפעמים צדיקים גמורים וחכמים מופלגים, ואולם הצדיק גמור אשר כבר סלק התאוה הגשמיית ממנו מכל וכל, ואינו אזדווג אלא לשם מצות פריה ורביה כדי להוליד בנים, זה בודאי יוליד בן קדוש וצדיק. אפס צריך לזה גם כן כונת האם".
כלומר, זה גנות לרשעים [ולא זכות], שכיון שהם מזנים והאשה רק לבנים יש להם בנים צדיקים.
יש באוצר מדרשים, מדרש אברהם אבינו. שזכה תרח לכך משום שכאשר ראה את מעשה דור הפלגה עמד ויצא משם.
- הודעות
- 44
- תודות
- 115
- נקודות
- 30
האריז"ל מסביר בשער הגלגולים מדוע יש צדיקים שנולדו מרשעים וכן להיפך ואיני זוכר המקור המדויק.
- הודעות
- 686
- תודות
- 1,732
- נקודות
- 122
לכאו' כל עוד נעקר מגופה אין לו שם דם נדה הטמא
רק התם קמ"ל דדם נהפך לחלב
גם למ"ד מקור מקומו טמא?
(ד"א הגמ' שם מביאה זאת על הפס' הנ"ל, לא המצאתי זאת מסברא)
חברים מקוונים לאחרונה
- אבא ביתך
- אבן האזל
- אברהם אוחיון
- אברהם בן דניאל
- אברהם12
- אהבת ישראל
- אוראל סולטן
- אורח
- אוריה בן גד
- אחד מאנש
- אחד מן החבורה
- אחת שאלתי
- אי"ש יהודי
- איש יהודי
- איש צעיר
- איתי13
- אלי 13
- אם עובדו כראוי
- אמיתי
- אמרי שפר
- אמת נהדרת
- אני המשנה
- אריה2
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בדרך אפשר
- בחקתיך אשתעשע
- בטל ומבוטל
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן תורה
- בנחת נשמעון
- בס"ד
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך. ב
- ברזילאי
- בשמחה תצאו
- גברא זוטרא
- גרונים
- גרינפלד
- דבקדרון
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דני12
- דרוש וקבל שכר
- דרך המלך
- הבן
- החושב
- הכהן הגדול
- המביט
- הפורט התשיעי
- הפלואי
- הצבי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרוצה בתשובה
- הרוצה להחכים
- השר מקוצי
- התורה
- התם
- ואנכי לא ידעתי
- ולא כלום
- זאת קומתך
- זלמן
- זלמן וידר
- חבר
- חו״מ
- חייב לדבר
- חיים ארוכים
- חיים ש
- חכלילי
- חכמה לחכימין
- חמש
- חפץ בחיים
- חצרות הקודש
- טביה
- יאשע בער
- ידיד אמת
- יהודה מ.
- יהודי אחד
- יהודי כשר
- יהודי מא"י
- יהיב
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונה 4
- יונתן קט
- יורנו בדרך
- ימה
- יעקב ירושלמי
- יצמח פורקניה
- יש קונה עולמו
- ישמח לב
- ישראל ה.
- יתכן
- כמעיין המתגבר
- לי נראה
- ללמוד התורה
- למאן
- לענ"ד
- מאיר הלוי
- מביט
- מגדנות
- מה ידידות
- מחדש
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- מידה טובה
- מכאן ולהבא
- ממגד שמים
- מנחם שרייבער
- מנחת חינוך
- מעט מזעיר
- מרדכי ורדיגר
- מתחילים מחדש
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נחמן ל.
- נפש הומיה
- נצח ישראל
- נתנאל לוי
- סופר סתם
- ספרנוביץ
- עוזי ומגני
- עורך
- עמך
- עפרא דארעא
- פותח שערים
- פנחס ע
- פסגז
- פסיק פומיה
- צדיק גדול מאוד
- צופה מן הצד
- צמאה נפשי
- צפניה
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- ראם
- רימון
- שטיין
- שיר חדש
- שירת העשבים
- שלום23
- שמעון הגלילי
- שמעי
- שמש מאיר
- שעיה
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תלמיד וחבר
- תפארת
