הלכות ק"ש תפילה לעבור לפני המתפלל, האיך?! (2 צופים)

[צריך עיון]

כמדו' בא''א [לבעל דע''ק] כ' בזה כמה צדדי קולא ללמד זכות על מנהג העולם, ואו' רובם ככולם מוכח במ''ב דלי''ל הא.
[לענין מחיצה שהחמיר המ''ב ונזכר לעיל, בזכרוני שבקרינא דאיגרתא מזכיר שאולי יש מקילין שאפי' סטנדר חוצץ, ואינו ת''י כעת].

כהמשך להערת הרב @שיל"ת פותח האשכול, יש לשאול ביותר על מה סומכים אותם שכן משתדלים לדקדק בהלכה, ועדיין מאריכין בתפילה ול''ח ללפנ''ע וכו'?

 

[שי למורא]

כהמשך להערת הרב @שיל"ת פותח האשכול, יש לשאול ביותר על מה סומכים אותם שכן משתדלים לדקדק בהלכה, ועדיין מאריכין בתפילה ול''ח ללפנ''ע וכו'?

לחץ כדי לכווץ...

אספר מה שבדידי הוה עובדא היום, יהודי אחד נעמד להתפלל שמונה עשרה רק לאחר שהשליח ציבור גמר קדיש תתקבל, וכפי שנפסק להלכה, וגמר תפילתו עשר דקות לאחר גמר הקדיש האחרון, וחשבתי בשעת מעשה האם גם בכה"ג אסרו חכמים לעבור לפני המתפלל, אטו יש בכוחו של אדם לכלוא את השני על לא עוול בכפיו?

 

[צריך עיון]

אספר מה שבדידי הוה עובדא היום, יהודי אחד נעמד להתפלל שמונה עשרה רק לאחר שהשליח ציבור גמר קדיש תתקבל, וכפי שנפסק להלכה, וגמר תפילתו עשר דקות לאחר גמר הקדיש האחרון, וחשבתי בשעת מעשה האם גם בכה"ג אסרו חכמים לעבור לפני המתפלל, אטו יש בכוחו של אדם לכלוא את השני על לא עוול בכפיו?

לחץ כדי לכווץ...

באמת יל''ד בזה, וכמדו' דבמהרש''ם בדע''ת כ' על העומד ברשות של רבים דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו [ור''ל לכאו' דזה נכון לב' הטעמים דגם לא כל כמיניה לאסור לעבור לפניו משום כוונתו, וגם משום דל''ח 'מקומו' של המתפלל].
וע''ז גם בנויה דעתו של בעל אבי עזרי זללה''ה שהתיר לעבור בישיבה בד''א של המתפלל.

 

[אפשר להסביר]

אספר מה שבדידי הוה עובדא היום, יהודי אחד נעמד להתפלל שמונה עשרה רק לאחר שהשליח ציבור גמר קדיש תתקבל, וכפי שנפסק להלכה, וגמר תפילתו עשר דקות לאחר גמר הקדיש האחרון, וחשבתי בשעת מעשה האם גם בכה"ג אסרו חכמים לעבור לפני המתפלל, אטו יש בכוחו של אדם לכלוא את השני על לא עוול בכפיו?

לחץ כדי לכווץ...

אני שמעתי ע"ז מהגאון רב יצחק לנג שליט"א ששימש בקודש אצל רב חצק'ל אברמסקי זצ"ל
שאמר משמו שבאמת בכהאי גוונא אין יכול המתפלל למנוע את שלפניו
ואני מוסיף שא"כ אולי יש עניין אדרבה שלא יראה להחמיר מחמתו שאז מפריע לכוונת המתפלל
אך כל זה מפי השמועה והוי רק ללימוד זכות גרידא ולא להלכה למעשה

 

[שיל"ת]

ראיתי באיזה ספר שאיני זוכר איזה, שכל הסיבה שאין לעבור לפני המתפלל היא שלא להפריע כוונתו, וכהיום בכל מקרה לא מכוונים כל כך.

לחץ כדי לכווץ...

מוזר כיון שבהרבה מספרי הפוסקים מבואר שאף לפני קטן המתפלל אין לעבור

 

[תורה תמימה]

כמדו' בא''א [לבעל דע''ק

לחץ כדי לכווץ...

אשל אברהם פתחתי בגלל שהובא לעיל
מה זה דע"ק?

 

[שי למורא]

אשל אברהם פתחתי בגלל שהובא לעיל
מה זה דע"ק?

לחץ כדי לכווץ...

דעת קדושים

 

[שיל"ת]

ב. הרב שיל"ת מעורר הנושא כתב בפשטות שאין היתר לשבת אף כשעוסק בתורה, לענ"ד לא נמצאה הפשטות בעניין זה

דאמנם הביא במשנ"ב בשם האחרונים דטוב להחמיר בזה, אך בעיון הסוגיא נחלקו בזה גדולי רבותינו הטור והט"ז, ואף בשו"ע פסק רק "דטוב להחמיר".

לחץ כדי לכווץ...

האם כוונת כת"ר לזמן התפילה?

כוונתי היא לזמן הקבוע לתפילה ומקום הקבוע לתפילה.

 

[שיל"ת]

שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן ח
אשיבנו בזה למה שבקשני כתר"ה לברר לו ענין דין שאסור לעבור כנגד המתפללים וכו' הנפסק להלכה באו"ח סי' ק"ב סעי' ד', בהיות שבהרבה פעמים א"א לדקדק בזה ובפרט באותם שמעמידים א"ע להתפלל באמצע המעבר וא"א ליכנס ולעבור אל תוך ביהכ"נ מבלי לעבור על פניהם, וכדומה לזה.
(א) והנה על אתר השיבותי לו למה שציינתי בזה בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' כ"ג אות י"ד והוא שבס' אשל אברהם דן להקל בהיכא שהמתפלל עומד לפני עמוד, או כשעיניו עצומות, או כשיש ספק דאולי עומד הוא בתחנונים שיש להסתפק בכזאת כמעט תמיד, כיעו"ש [ומה שסותר המ"ב בביאור הלכה טעם היתר כשמעוטף בטליתו על פניו, מדברי הח"א שכותב שטעם האיסור הוא מפני שמפסיק בין המתפלל להשכינה ע"ש, יעוין בא"א שם שמתבאר שטעם זה הוא לאחדים עם הטעם של בלבול הכוונה עיין שם].
(ב) וכשהתחלתי כעת לחשוב שנית בזה, עלתה בדעתי המצאה חדשה להיתר כללי בזה, והוא בהיות דאליבא דרובא דהפוסקים טעם איסור העברה בזה הוא משום דעי"כ מבלבלים כוונת המתפלל, וא"כ בהיות דבזה"ז רוב המתפללים אינם מכוונים, ובפרט המוני עם הפשוטים שאלה המה שעומדים על פי רוב באמצע המעבר וחוטפים תפלת - עמידה, וכבר העיד הטור או"ח בסי' ק"א דקרוב הדבר שלא מכוונים ופסק כן גם הרמ"א שם בסעיף א', וא"כ קלקלתם היא תקנתם של העוברים שיוכלו בזה"ז לעבור על פניהם של המתפללים בלכתם אחר הרוב שאינם מכוונים, ושהוא כאחד מהם, ובזה נוכל להשקיט הסערה שראיתי שמסעיר ע"ז בספר רוח חיים להגר"ח פלאג'י ז"ל על או"ח, על שלא זהירים בזה אינשי מהאיסור לעבור כנגד המתפללים ואפילו הנבונים שיודעין דין זה לאו אדעתייהו ליזהר בזה כיעו"ש, אבל בהאמור מתיישב שפיר.
ושמחתי שבעייני מצאתי סייעתא לדברי בספר ארחות חיים על או"ח סי' ק"ב, דמביא שם בשם ספר מאורי אור בחלק עוד למועד ד' קנ"ט ע"ב שכ' להמליץ על המקילים בזה בזה"ז מפני שהרוב אינם מכוונים, והמכוונים עפ"י הרוב מעצימים עיניהם ע"ש, הרי בכנ"ל, אלא שהוסיף חיזוק הזה שאין חשש אפילו למיעוט מכוונים מפני שהמכוונים עוצמים עיניהם ואז שוב יש היתר, [ויעו"ש בדעת קדושים שבקטן העומד בתפלה כותב בכלל להקל לעבור על פניו משום דלא שייך ביה כיוון הלב עיין שם].
ודקדקתי וראיתי שגם בספר דעת תורה להמהרש"ם ז"ל על או"ח (הנדמ"ח) עמד בקצרה על חידוש זה, דמביא שם דברי הד"ק דמחלק בזה בין גדול לקטן בהיות דקטן אין לו כוונה, ומוסיף עפי"ז וכותב וז"ל: נ"ל די"ל דבזה"ז דאין מכוונין בתפלה כמ"ש הרמ"א /או"ח/ בסי' ק"א, ובפרט הקטן ועם הארץ וכדומה, שוב אין חילוק בזה בין לפניו ובין לצידו עכ"ל, הרי שגם הגאון המהרש"ם ז"ל דעתו ג"כ להקל בכלל בזה בזה"ז, ומטעם האמור דאין מכוונים, ובפרט בקטן ועם הארץ וכדומה, וכאמור עפ"י רוב אלה המה העומדים להתפלל באמצע ביהכ"נ מבלי להבחין אם זה מקום מעבר לעוברים או לא.
(ג) עוד זאת כותב שם המהרש"ם בדעת תורה להקל מטעם מיוחד בהיכא שאחד עומד להתפלל במקום שרבים עוברים וז"ל. ונ"ל דאם עמד להתפלל במקום שרבים עוברים כגון באמצע ביהכ"נ דמי לקבר המזיק את הרבים דמותר לפנותו ואינו תופס מקומו, ועדיין צ"ע עכ"ל, ואם בכאן מסיים המהרש"ם בלשון דעדיין צ"ע, הרי בהגהותיו בספר ארחות חיים שם כותב זה בפשיטות, ולא מסיים כהך לישנא דעדיין צ"ע כיעו"ש.
ובעצם הרגיש מעין כסברת היתר זה גם האשל אברהם שם דכותב באמצע אריכות דבריו בזה בלשון גם י"ל שלהסברא שעל הניזק להרחיק את עצמו שיש בזה חילוקים שונים והיינו דר"ל שמכיון שבא בגבול המתפללים עליו להרחיק א"ע, וכתב זאת בקצת יותר ביאור בא"א במהדו"ת ובזה"ל. אם תחילת עמידתו יודע שחברו רגיל להלך אז, אולי שייך מעין ההלכה שעל הניזק להרחיק א"ע ע"י שיודע ואינו גירא כו' עכ"ל, והיינו בכנ"ז.
וראה זה מצאתי בספר שו"ת חינא דחיי (להרב קריגער הגאב"ד קאשעדארי ובעל המחבר ס' לרצונכם תזבחוהו) שדן בהרחבה בביסוס סברת היתר זה דמי שעומד ומתפלל במקום שרבים עוברים דדינו כדין קבר המזיק את הרבים, ונו"נ בדעת הירושלמי והבבלי בזה, וזאת הלכה העלה, דלא מיבעיא אם כשעמד להתפלל היה כבר המקום מקום הילוך לרבים דודאי מותרים לעבור לפניו, אלא אפילו אם אח"כ נעשה מקום הילוך ומעבר לרבים אפשר ג"כ דמותר לעבור לפניו ואין בזה שום איסור של לעבור כנגד המתפלל עיין שם, ועפ"י שנים או שלשה עדים [גאונים אלה] יקום דבר.
(ד) ויעוין שם בא"א שכותב גם זאת, דלעבור כדי לשמוע קדיש או אפילו לענות אמן נראה להקל כי אין ספק בלבול דעת חבירו מוציא מידי ודאי מצוה, וכדי שלא לעבור על בל תשקצו נראה פשוט שנכון להקל, אך גם רק בשביל אמן לבד לא נראה להחמיר בזה ע"ש.
אך עיין במהרש"ם שם (באו"ח ובדע"ת) שמעיר ע"ד א"א הנז' דבשו"ת יד אליהו סי' ו' אוסר לעבור כיון דבעידנא שעובר עדיין אינו מקיים המצוה, אך אם ישלים למנין הוי מצוה דרבים ולא בעינן בעידנא ע"ש, וגם ע"ד יד אליהו אלה יעוין בספר תורת חיים על או"ח סו"ס ק"ב שכותב דדבריו צ"ע דהלא יכולים להמתין עד שיגמור הנ"ל תפלתו ויהי' להם מנין גם אם לא יעבור איסור הנ"ל עיין שם.
(ה) ועולה בדעתי עוד צד היתר בזה בעפ"י מה שראיתי בלבוש או"ח סי' ק"ב סעי' ד' שכותב הדין של איסור לעבור כנגד המתפלל בלשון זה. אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ארבע אמות ודוקא לפניהם שלא יפסיק בינם לכותל אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד עכ"ל, אנו רואים שהלבוש הכניס בדבריו נימא ונימוק שטעם איסור זה הוא כדי שלא יפסיק בינם לכותל והיינו מפני שכך הוא מזהירות התפלה שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר כדאיתא בברכות ד' ה' ע"ב [ולומדים זה מחזקיהו] ונפסק בשו"ע בסי' צ' סעיף כ"א, ועל כן כדי שלא יפסיק במשהו את המתפלל מתפלתו בסמוך ולפני הקיר גזרו על דין זה שלא לעבור לפני המתפלל, וא"כ נראה לפי"ז לומר דדין זה שלא לעבור נגד המתפלל הוא דוקא נגד זה שעומד ומתפלל נגד הכותל ואין דבר חוצץ בינו לבין הכותל, אבל אם מי שהוא עומד ומתפלל באמצע ביהכ"נ וכדומה, ובין כך ישנו בשם דבר או דברים (מחיצות של אנשים, וכדומה) שחוצצים בינו לבין הקיר אזי בכה"ג לא חל האיסור ומותר לעבור על פניו.
אמנם ראיתי בספר אליהו רבה בסי' ק"ב סק"ז שכותב לבאר כונת הלבוש דר"ל, מפני דבהפסק יבטל כוונתו ע"ש, אבל לענ"ד פשטות דברי הלבוש אינו מורים על כך [אם כי שהלבוש בסי' צ' סעיף כ"א מסביר שזהו יסוד הטעם של שלא יהא חוצץ כיעו"ש, אבל מדבריו בכאן משמע שביאר שאבל האיסור לעבוד היה בנגד מי שמדקדק על אזהרת ההלכה בזה לעמוד לפני כותל], ועוד זאת, דראה זה שגם רש"י בברכות ד' כ"ז ע"א מדגיש ג"כ בדבריו מענין זה של איסור הפסק בינו לכותל שיש בזה, דכותב בלשון ולא פסקיה לצלותיה, כלומר לא הפסיק בין ר' ירמיה ולכותל לעבור לפניו וכו', ומה הכלומר שרצונו של רש"י לומר בזה? ולכן י"ל בכנ"ל דר"ל דרק בין המתפלל ולכותל אסור להפסיק, אבל אם בין כך יש כבר דבר מפסיק בינו לכותל אזי מותר לעבור.
(ו) ולבסוף, אכתוב לו עוד עצת היתר נוסף שמצאתי בזה, והוא, דהנה השערי תשובה בסי' ק"ב סק"ה מביא בשם ספר שו"ת מים רבים סי' ב' שכותב דרב שיושב עם תלמידים ולומדים ובאו עשרה ומתפללין בצידן א"צ לעמוד ואפי' בעוסק בתורה לבד או בפסוקי דזמרה א"צ לקום ואפילו מדת חסידות ליכא.
ועיינתי בגוף דברי ספר שו"ת מים רבים וראיתי דבסי' ב' שם (שהיא תשובה מבן המחבר) דעתו להתיר על בכה"ג אפילו לכתחילה לילך ולישב בתוך ד' אמות של מתפלל שהוא ד' אמות שלהם, אלא דבתשובה ג' (שהיא מהמחבר בעצמו) חולק ע"ז שמתיר אפי' לילך ולישב, וס"ל דאין לעוסק בתורה לילך ולישב בצד המתפלל, ונוטה גם אל זאת דבבית הכנסת שהוא מקום מיועד לתפלה נחשב הגבול למתפלל ולא ללמדן ואפי' כשהי' עוסק בת"ת ובא המתפלל בגבולו, אלא דזאת מודה לו דאם היה בבית המדרש מקום מיוחד ללמוד שם ולא ייחדוהו לתפלה של רבים דאזי יוכל לכתחילה הלמדן לישב שם אצל המתפלל ואפילו שקדם כבר המתפלל כי הבית מדרש הוא גבול הלומד ולא גבול המתפלל ע"ש.
ובן המחבר בא בשניות על כך בספרו שו"ת דברי דוד סי' מ"א, וכותב לומר שגם אביו לא חלק עליו לגבי בית כנסת אלא כשאין ללומד מקום מיוחד לו, אבל לפי מה שנוהגים אצל האשכנזים שכל אחד קונה או שוכר או נותנים לו מקום בביהכ"נ לו לעצמו אזי גם הוא יודה להוראתו שבכה"ג אפילו לכתחילה יוכל העוסק בתורה לישב במקומו הקנוי לו בצד המתפלל עיין שם.
ומה שרצוני בעיקר בזה הוא להביא למה שראיתי בספר יפה ללב על או"ח בקו' יושר לבב שבסו"ה (בסי' ק"ב או"ד) שכותב לומר עפי"ד המים רבים הנ"ל (וכן בעפ"י מה שמביא שם עוד בשם היד אליהו כיעו"ש) דנידון מזה דה"ה בדין דאסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד"א וכו', אם הוא עובר לפניהם בעודו קורא איזה מזמור תהלים או שונה איזה משנה ומאמר רז"ל שמותר לעבור, וכן אם צריך הוא לעבור כדי למהר לילך לדבר מצוה עוברת או כי ילך לבית המדרש שלא לעבור העת דקביע ליה ללמוד, וא"א אם לא יעבור לפני המתפלל שאין לו דרך אחרת, שרי בכל כה"ג עיין שם, הרי לנו עצה נוספת לקרוא בשעה שעובר איזה מזמור תהלים או מאמר חז"ל, וכן כי מותר לעבור כדי לילך לדבר מצוה עוברת או כדי שלא לאחר העת שקבוע לו ללימוד, באשר כל רגע עובר באיחור הלימוד הוא לו בגדר של פסידא דלא הדר.
מכל האמור יצא לנו כמה וכמה צדדי ודרכי היתר לעבור על פני המתפלל ובמיוחד כשהמתפלל עומד בדרך המעבר והוא צריך ליכנס פנימה לתפלה סדירה ומיושבת או ללימוד קבוע וכדומה לזה. ואסיים בידידות ובהערצה מוקירו ומכבדו כרו"ע ודוש"ת אליעזר יהודא וולדינברג.

לחץ כדי לכווץ...

דבריו הקדושים אינם מתיישבים עם כל הטעמים המובאים בהלכה. וצע"ט.