לעקוף בתור אסור מבחינה מוסרית או הלכתית?

[ענף עץ]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

 

[יצחק א]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה לכל הפחות מדין "ואהבת לרעך כמוך",
ולא שייך לומר "חייך קודמים" בדבר שמצד המוסר ראוי שלא לעשותו.

 

[יצחק מירושלים]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

אולי מנהג המדינה

 

[חפץ בחיים]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

עיין רמב"ן עה"ת עה"פ ועשית הישר והטוב
שם נראה שהעניינים המוסריים מחוייבים בעשה

 

[יהודי וזהו]

איתא בגיטין דף ס עמוד ב

איתמר: בני נהרא - רב אמר: תתאי שתו מיא ברישא, ושמואל אמר: עילאי שתו מיא ברישא. בדמיזל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - במיסכר ואשקויי, שמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא, דאמרי: אנן מקרבינן טפי; ורב אמר תתאי שתו מיא ברישא, דאמרי: נהרא כפשטיה ליזיל. תנן: בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום! תרגמה שמואל אליבא דרב: באמה המתהלכת ע"פ בורו. אי הכי, מאי למימרא? מהו דתימא, מצי אמרי ליה: סכר מיסכר ואשקי בהינדזא, קמ"ל. אמר רב הונא בר תחליפא: השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, כל דאלים גבר.

אם מסברות אלו אמרו חכמים שיהיה דין קדימה קל וחומר בן בנו של קל וחומר שיהיה דין קדימה בתור.

 

[הנעור בלילה]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

תשובות והנהגות סימן שיח
הנכנס לתור ומקדים עצמו
הנכנס לחנות וכדו׳ שיש שם תור והקדים עצמו לאמצע התור או לראשו בלא להמתין במקומו האמיתי, זהו ענף מאיסור גזל, שדיני התורה בענייני ממונות היינו כפי השכל והסברא, ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן הוא בכלל ועשית משפט וצדק והמשנה הוא בגדר גזלן, ורק אם מוותרים לו כולם יכול להקדים. ו עי ק ר הדין מפורש בסנהדרין(לד:) שאם יש מעבר צר עושים ביניהם פשרה והיינו כשבאו בבת אחת ע״ש, ומשמע דכשאינו בבת אחת הקודם לבוא זכה, וזהו מסברא משפט וצדק וע״ז הזהירה אותנו התורה.

 

[עוזי ומגני]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

זכורני שלומדים את זה מ"אל תסיג גבול עולין"
אבל לא נזכר במקור

 

[אמרי פי]

עיין רמב"ן עה"ת עה"פ ועשית הישר והטוב
שם נראה שהעניינים המוסריים מחוייבים בעשה

לחץ כדי לכווץ...

רמב"ן דברים פ"ו פי"ח (פרשת ואתחנן) כ'. וז"ל, ועשית הישר והטוב בעיני ה' - על דרך הפשט יאמר תשמרו מצות השם ועדותיו וחקותיו ותכוין בעשייתן לעשות הטוב והישר בעיניו בלבד. ולמען ייטב לך - הבטחה, יאמר כי בעשותך הטוב בעיניו ייטב לך, כי השם מטיב לטובים ולישרים בלבותם. ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין. והכוונה בזה, כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר:
וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר, עכ"ל.

ומבואר ברמב"ן שאין שום הבדל בין דבר שנכתב להדיא בקרא "כמו לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן", שענין ציוויום הוא מפני שהוא טוב בעצם, לבין שאר הדברים שלא נכתבו להדיא והם שווים בדרגתם, שאח"כ כלל "לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר", ומה שלא הזכירם הוא "לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה" אנו מבינים מעצמינו מה דומה לדברים שנכתבו בהדיא.

 

[חד מבתראי]

יש רב (שאני מעדיף לא לומר את שמו..) שנוהג לומר שזו צוואת אברהם אבינו "לעשות צדקה ומשפט", פשוט אנשים יותר אוהבים להקפיד על צוואות..
וכמובן, שזו 'סגולה' להיות אדם מוסרי יותר...

 

[שירת העשבים]

עקיפה בתור אסורה מבחינה מוסרית-חברתית (גזל זמן פגיעה בזולת) או זו חובה הלכתית?
יש לי כמה נפק"מ.

לחץ כדי לכווץ...

ואחד הנפק"מ היא מי שיש לו תעודת נכה, שעל ידה הוא יכול ע"פ חוקי המדינה לעקוף את התור, ובכה"ג יש להסתפק טובא אם כך הוא ע"פ להבדיל דיני תורתנו הקדושה.

 

[שבחת]

אולי דומה לשבת דאדם שסגרו בחדר ובטלו ממלאכתו כמבואר ב''ק פה ,א וה''נ משהו ומבטלו

 

[חכם הרזים]

אולי מנהג המדינה

לחץ כדי לכווץ...

תשובות והנהגות סימן שיח
הנכנס לתור ומקדים עצמו
הנכנס לחנות וכדו׳ שיש שם תור והקדים עצמו לאמצע התור או לראשו בלא להמתין במקומו האמיתי, זהו ענף מאיסור גזל, שדיני התורה בענייני ממונות היינו כפי השכל והסברא, ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן הוא בכלל ועשית משפט וצדק והמשנה הוא בגדר גזלן, ורק אם מוותרים לו כולם יכול להקדים. ו עי ק ר הדין מפורש בסנהדרין(לד:) שאם יש מעבר צר עושים ביניהם פשרה והיינו כשבאו בבת אחת ע״ש, ומשמע דכשאינו בבת אחת הקודם לבוא זכה, וזהו מסברא משפט וצדק וע״ז הזהירה אותנו התורה.

לחץ כדי לכווץ...

היינו סיטומתא ופשוט. ולחיבת הקודש אעורר כאן בענין המנהג שלא לעקוף מי שתפס להיות הראשון בטרמפיאדה לעלות לטרמפים שיש מנהג המדינה לתת לההוא שבא הראשון שבפ' היי' משום סיטומתא ויש בכך משום גזל

 

[נאמן]

אולי דומה לשבת דאדם שסגרו בחדר ובטלו ממלאכתו כמבואר ב''ק פה ,א וה''נ משהו ומבטלו

לחץ כדי לכווץ...

יתכן אבל למה הוא עדיף מהבטלה שלי

 

[יצחק מירושלים]

היינו סיטומתא ופשוט. ולחיבת הקודש אעורר כאן בענין המנהג שלא לעקוף מי שתפס להיות הראשון בטרמפיאדה לעלות לטרמפים...

לחץ כדי לכווץ...

איפה קיים כזה תור ?
אולי בצמתים ביו"ש....
בכניסות לירושלים ובני ברק זה נראה יותר בתור מנהג של כל דאלים גבר
ואולי לפי היסוד הידוע של הרא"ש במסכת בבא מציעא מיושב המנהג היטב

 

[שבחת]

יתכן אבל למה הוא עדיף מהבטלה שלי

לחץ כדי לכווץ...

כי ככה מנהג המדינה רק שורש האיסור/החיוב זה כמו בשבת

 

[נראה לפשוט]

בלת"ק החזו"א אמר שזה בגדר מפר סדרי עולם, ולא ידעתי איזה איסור יש להפר סדרי עולם.

 

[חד מבתראי]

ולחיבת הקודש אעורר כאן בענין המנהג שלא לעקוף מי שתפס להיות הראשון בטרמפיאדה לעלות לטרמפים שיש מנהג המדינה לתת לההוא שבא הראשון שבפ' היי' משום סיטומתא ויש בכך משום גזל

לחץ כדי לכווץ...

בזה יתכן אומדנא ברורה שגם דעת הנהג שבא לעשות חסד, שרצונו להועיל למי שחיכה הכי הרבה זמן, ובדעתו להעלות אותו דייקא, וצ"ע.