מה המקור? לפי סגנון דבורו של אדם אפשר להכיר בתכונות נפשו. (2 צופים)

[לבי במזרח]

קראתי בשם אחד הספרים שאינני זוכר את שמו שכתב שלפי סגנון דבורו של אדם אפשר להכיר בתכונות נפשו.
חפשתי רבות ולא מצאתי, נא מצאוני השומרים.

 

[מי להשם]

קראתי בשם אחד הספרים שאינני זוכר את שמו שכתב שלפי סגנון דבורו של אדם אפשר להכיר בתכונות נפשו.
חפשתי רבות ולא מצאתי, נא מצאוני השומרים.

לחץ כדי לכווץ...

בספר יד הקטנה על הרמב"ם (דעות פ"י אות מ) כתב: כי לפי דיבור האדם ניכר מה תכונות נפשו.

ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות נג
דיבור של חול המורגל בפי האדם ומרגלא בפומיה הוא דברי תורה ממש אפילו אצל איש ההמוני מישראל וכמו שנראה הרבה בתלמוד מביא דאמרי אינשי והוא דברי תורה ובפרק קמא דסנהדרין (ז' א) הרבה ההוא דהוה קאמר ואזיל וכו' ואמר שמואל קרא כתיב. כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדברי תורה מיוחדת כנודע ובדיבור שמרגלא בפומיה זהו שורש נפשו [כי הדיבור הוא יסוד הנפש תרגום נפש חיה רוח ממללא (בראשית ב' ז'), וכמו שאמרו בפסיקתא (עיין שוחר טוב תהלים ל') אין בין צדיקים החיים למתים אלא הדיבור זהו יסוד החיות]. ומזה יוכל האדם לעמוד על שורש נפשו לדעת מה ענינו בזה העולם. וכהאי גוונא בריש פסחים (ד' א) ההוא דהוה אמר וכו' שמע מינה מדן קאתי עיין שם:

 

[לב טוב]

קראתי בשם אחד הספרים שאינני זוכר את שמו שכתב שלפי סגנון דבורו של אדם אפשר להכיר בתכונות נפשו.
חפשתי רבות ולא מצאתי, נא מצאוני השומרים.

לחץ כדי לכווץ...

רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה א
כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו וכו' ובדבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשאו ובמתנו, ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר, כיצד תלמיד חכם לא יהיה גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו, וכו'.

 

[נדיב לב]

רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה א
כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו וכו' ובדבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשאו ובמתנו, ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר, כיצד תלמיד חכם לא יהיה גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו, וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שמר לא נחת לשאלה.
הוא שואל על תכונה אחת (כמו דיבור) שמאפיינת את האדם. הרמב"ם לעומת זו, כולל מגוון תכונות שבהם ניכר האדם בחכמתו. אבל אין משם הכרח שדי לאפיין את נפש האדם אך ורק בדיבורו. (גם חכמה ותכונות נפש זה מעט שונה).

 

[לב טוב]

כמדומני שמר לא נחת לשאלה.
הוא שואל על תכונה אחת (כמו דיבור) שמאפיינת את האדם. הרמב"ם לעומת זו, כולל מגוון תכונות שבהם ניכר האדם בחכמתו. אבל אין משם הכרח שדי לאפיין את נפש האדם אך ורק בדיבורו. (גם חכמה ותכונות נפש זה מעט שונה).

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי כל מה שכתב ובכל זאת כתבתי!
יבוא @לבי במזרח ויחווה דעתו.

 

[לבי במזרח]

רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה א
כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו וכו' ובדבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשאו ובמתנו, ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר, כיצד תלמיד חכם לא יהיה גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו, וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם מונה כמה הנהגות למעשה שבהם ניכר החכם לרואיו. ואילו אני בקשתי משהו אחר לגמרי

קראתי בשם אחד הספרים שאינני זוכר את שמו שכתב שלפי סגנון דבורו של אדם אפשר להכיר בתכונות נפשו.

לחץ כדי לכווץ...

אבל תודה על הרצון לעזור.
הרב @מי להשם השיב לי את האבדה.

 

[לב טוב]

הרמב"ם מונה כמה הנהגות למעשה שבהם ניכר החכם לרואיו. ואילו אני בקשתי משהו אחר לגמרי

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד ברמב''ם זה יש תשובה שורשית לשאלתך
"מהו המקור שסגנון דיבור של אדם מעיד על תכונת נפשו"
וכדלהלן
א. הנהגות למעשה מעידות על פנימיות.
ב. הרמב''ם לא מדבר על ת''ח שאין תוכו כברו.
ג. בדרך כלל הנהגות למעשה נכונות מגיעות אחרי הכרה בפנימיות.
ד. לא נראה שהרמב''ם מדבר כאן על מדריגה של החיצוניות מעוררת את הפנימיות.
ה. ת''ח אמיתי הוא לא אדם חיצוני אלא אדם פנימי וממילא הדיבור מוכיח על פנימיותו.

והבוחר יבחר!