וירא לפעמים התשובה הטובה ביותר היא - לא להשיב (1 צופה)

[התורה]

וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם 'וַיֹּאמֶר לוֹ' מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי 'וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ' אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה (כ, ט-י).
נכדו של מרן הגרש"ז אויערבאך סיפר אמרה מעניינת במיוחד בשם סבו זצ"ל:
הסבא מרן הגרש"ז צעד ברחוב בשכונת 'שערי חסד' ולצידו יהודי שנזקק להדרכה בנושא ספציפי ומיוחד.
אמר לו מרן ווארט בחומש וסיים: ראה נא איך כל העצות טמונות בתורתנו הקדושה. ווארט נאה שבעקיפין היה לו לאותו יהודי כהדרכה פרקטית לחייו הוא:
הכתוב אומר בפרשתנו "ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי" - קריאת תגר של אבימלך על אברהם אבינו.
על כך השיב לו אברהם אבינו ע"ה: "ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי".
נשאלת השאלה מפני מה נאמר פעמיים באותה שיחה "ויאמר": "ויאמר לו מה עשית" ושוב "ויאמר לו אבימלך מה ראית כי עשית"? - הרי הוא במהלך שוטף של שיחה אחת מול אברהם אבינו ע"ה?!
ביאר לו מרן הגרש"ז:
אבימלך החל לדבר עם אברהם בעזות משונה והתקיף אותו בחוצפה נגד כל היגיון. הוא גער באברהם אבינו ע"ה כאילו שאברהם הביא עליו ועל ממלכתו צרות: "מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי וכו' מעשים אשר לא עשית עמדי!" וכי אברהם אבינו עשה לו משהו, הרי אבימלך הוא שלקח את אשתו של אברהם והביא על עצמו את הצרות, וכפוליטיקאי
ממולח הוא ניסה לגלגל את האשמה על אברהם ולהאשימו בכל המתרחש: מה עשית לנו וכו' מעשים אשר לא יעשו עשית וכו'.
כיון שכך, לא הגיב אברהם אבינו. שקט. דממה שררה במקום, ובלשונו של מרן הגרש"ז באידיש: "אבימלך האט געשריגן, האט אברהם זיך אפילו נישט אויסגדרייט צו איהם, אזוי רעדט מען נישט!" (=אבימלך צעק, אך אברהם אפילו לא הסתובב אליו - כך לא מדברים). כיון שראה כי ניסה אבימלך לשנות את תוכן ההתקפה והחל שוב לדבר בסגנון טוב יותר: ויאמר אבימלך' דברים של טעם: "ויאמר אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה" היינו מה הסיבה שאמרת לנו אחותי היא ולא גילית שהיא אשתך? וכו'.
רק אז הסתובב אליו אברהם אבינו ונאות להשיב לו: "כי אמרתי רק אין יראת ה' במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" ע"כ דברים הנפלאים.​

(דרכי אבות-בפרשתנו, גליון מחוברים)​

 

[התורה]

ולעניות דעתי הוא האמור: סייג לחכמה שתיקה...

 

[התורה]

ראיתי אומרים בזה עוד:
במשנה (אבות ב', י"ד): דע מה שתשיב לאפיקורס, ומשום מה לא הזכירה המשנה מה להשיב.
וכ"פ הרמב"ם בהל' ע"ז (פ"ב ה"ה) גבי עכו"ם.
והיינו שלפעמים התשובה הניצחת ביותר היא - לא להשיב.

 

[נאר תיירה]

אדם המותרה חייב מיתה רק במקום שהמתרה התרה בו והמותרה אומר אף על פי כן, והק' מרן הגראי"ל אמאי עונה לו המותרה אעפ"כ, הרי יודע שזה יחייבו מיתה, ותי' שנראה שלשתוק זה דבר קשה, (שוויגען איז א שווערא זאך)

 

[התורה]

אדם המותרה חייב מיתה רק במקום שהמתרה התרה בו והמותרה אומר אף על פי כן, והק' מרן הגראי"ל אמאי עונה לו המותרה אעפ"כ, הרי יודע שזה יחייבו מיתה, ותי' שנראה שלשתוק זה דבר קשה, (שוויגען איז א שווערא זאך)

לחץ כדי לכווץ...

מה כת"ר בא להביא בזה ?

 

[התורה]

ראיתי אומרים בזה עוד:
במשנה (אבות ב', י"ד): דע מה שתשיב לאפיקורס, ומשום מה לא הזכירה המשנה מה להשיב.
וכ"פ הרמב"ם בהל' ע"ז (פ"ב ה"ה) גבי עכו"ם.
והיינו שלפעמים התשובה הניצחת ביותר היא - לא להשיב.

לחץ כדי לכווץ...

ומשום כך לא מנתה מה לענות.

 

[נאר תיירה]

מה כת"ר בא להביא בזה ?

לחץ כדי לכווץ...

אם מדברים על כך ששתיקה עדיפה
מה לדעתכם אני בא להגיד בזה?

 

[התורה]

אולי הוא האמור באור החיים הקדוש עה"פ בפר' ויקהל: "זה הדבר אשר צוה ה'".

 

[הרב מרודוש]

ז"ל המדרש רבה ריש פרשת קורח
"וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" למה שאדם הדן עם חבירו ומתווכח ומשיבו יש לו נחת רוח ואם אינו משיבו יש לו צער.
יש שם עוד מדרש שאיני מוצאו כעת שמסביר למה קורח לא ענה למשה כדי שמשה לא יכול לענות על טענותיו כנ"ל

 

[התורה]

ז"ל המדרש רבה ריש פרשת קורח
"וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" למה שאדם הדן עם חבירו ומתווכח ומשיבו יש לו נחת רוח ואם אינו משיבו יש לו צער.
יש שם עוד מדרש שאיני מוצאו כעת שמסביר למהקורח לא ענה למשה כדי שמשה לא יכול לענות על טענותיו כנ"ל

לחץ כדי לכווץ...

ראיות נוספות לכך שעדיף לא לענות, וביותר שאי התשובה היא ענייה גבוהה ורמה יותר.

 

[אבא ביתך]

יש שם עוד מדרש שאיני מוצאו כעת שמסביר למהקורח לא ענה למשה כדי שמשה לא יכול לענות על טענותיו כנ"ל

לחץ כדי לכווץ...

במדבר רבה פרשת קרח יח,ט
כל הדברים האלו פייס משה לקרח ואין את מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני בו שהוא חכם גדול ועכשיו יקפחני בדבריו ואני מתרצה לו בעל כרחי, מוטב שלא אזקק לו.

 

[התורה]

במדבר רבה פרשת קרח יח,ט
כל הדברים האלו פייס משה לקרח ואין את מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני בו שהוא חכם גדול ועכשיו יקפחני בדבריו ואני מתרצה לו בעל כרחי, מוטב שלא אזקק לו.

לחץ כדי לכווץ...

נפלא,
אך שם לא להשיב כי לא רצה לסבך עצמו, ולא שזו התשובה הטובה וכו'