פורים לשיטות שמביאים משלוח מנות בפורים דמקופין בשבת הלא אסור לקנות מתנה בשבת

[חקר הלכה]

בשבת שחל בו פורים דמקופין דעת השו"ע סימן תרפח ס"ו שעושין הסעודה ביום ראשון, וכן הוא זמן משלוח מנות.
אבל דעת מהר"ל חביב שחיוב סעודת פורים הוא בשבת וממילא גם משלוח מנות זמנו בשבת כי המנות הם מהסעודה. ולפי זה יש לתמוה הלא אסור לקנות מתנה בשבת.
וצ"ל כיון שמכוון למצה מותר לזכות בה וכמו שמצינו ביום טוב שזוכה בד' מינים ואין בזה איסור כיון שזהו לצורך המצווה.

 

[פנחס ע]

הלא אסור לקנות מתנה בשבת.
וצ"ל כיון שמכוון למצה מותר לזכות בה וכמו שמצינו ביום טוב שזוכה בד' מינים ואין בזה איסור כיון שזהו לצורך המצווה.

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא צריך להקנות אלא להרשות. וגם מארח הרי יוצא יד"ח במשלוח מנות

 

[נדיב לב]

בשבת שחל בו פורים דמקופין דעת השו"ע סימן תרפח ס"ו שעושין הסעודה ביום ראשון, וכן הוא זמן משלוח מנות.
אבל דעת מהר"ל חביב שחיוב סעודת פורים הוא בשבת וממילא גם משלוח מנות זמנו בשבת כי המנות הם מהסעודה. ולפי זה יש לתמוה הלא אסור לקנות מתנה בשבת.
וצ"ל כיון שמכוון למצה מותר לזכות בה וכמו שמצינו ביום טוב שזוכה בד' מינים ואין בזה איסור כיון שזהו לצורך המצווה.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר למצוא מקור וסמך גם ממה שנהגו ליתן כלים במתנה לחתן, ובמג"א והועתק במ"ב (סי' ש"ו סקל"ג) כתב וז"ל: "וגם אסור ליתן מתנה לחבירו דדמי למקח וממכר שהרי יוצא מרשותו, אלא דבמתנה מותר כשהוא לצורך שבת ויו"ט כמש"כ סי' שכ"ג ס"ז וכן לצורך מצוה, וכן אסור ליתן משכון לחבירו אא"כ הוא לצורך מצוה או לצורך שבת, [מ"א בשם הפוסקים], וכתב עוד דלפ"ז מה שנהגו ליתן כלים במתנה לחתן הדורש אינו נכון וכו' ועי' בא"ר", עכ"ל המ"ב.

ובישוב המנהג כתב בא"ר סי' ש"ו סקי"ט (שהזכירו המ"ב) אחר דהביא קושיית המג"א האיך נותנין מתנה לחתן הדורש, לתרץ בזה"ל: "ונראה דחשבינן נמי צורך מצוה להגדיל כבוד התורה ולשמח חתן וכלה ולפעמים הם עניים", עכ"ל הא"ר.

וראה עוד מש"כ רעק"א בחי' שבת להוכיח מדברי תוס' (שם ס. ד"ה לא בסנדל) דשרי לשלוח לחתן ביום חתונתו בשבת פמוטות כסף [שלא הדליקו בהם באותו שבת] למתנת נישואין, דמשום שמחת חתן חשיב צורך גופו ודומיא דשרי משום שמחת יו"ט, עכ"ד.