לשיטתם אמרו! (2 צופים)

[נדיב לב]

דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. וחלק ניכר מהאחרונים בדורות שעברו כתבו ליישב סתירות במרחבי הש"ס בין תנאים ואמוראים, על ידי הצגת קו רעיוני עקבי שמייחסים לבעל השמועה בכמה משמועתיו, מה שנקרא 'לשיטתם'. (אמנם מצינו זאת כבר בש"ס, אבל האחרונים הרחיבו את זה בצורה קיצונית. והשתמשו בלשיטתם פעמים רבות על סמך נקודות זעירות שאפשר למתוח בין שני הדינים השונים) כך לדוגמא בשיטת הפלפול של רבני פולין וגליציה כמו המנ"ח ר' מאיר אריק ר' יוסף ענגיל, 'הלשיטתם' מצוי רבות הן בדברי חז"ל ואף בשיטת הראשונים (בעיקר ברמב"ם).

(כמובן לא כאן המקום לדון באמיתה של השיטה. האם בגלל שאמורא פלוני נקט בדבר אלמוני זה מחייב שזו עמדתו העקבית המנחה אותו בכל פסקיו גם כשנקודת הדמיון רחוקה? בפרט בהוראות שנראים במבט ראשון כסותרים זה את זה. אבל זו אחת הטענות על ההנחה המרכזית של הלשיטתם).

ובאשכול דנן:
א. נעלה ויעלו ב"ה סתירות שאפשר ליישב בנקל עפ"י 'לשיטתו' של בעל השמועה.
ב. כמו כן מלבד ה'לשיטתם' בפסקים והוראות, אפשר להתרחב באשכול בנוגע להנהגות שנקטו התנאים והאמוראים בדרך 'לשיטתם'.
לדוגמה מש"כ הגרי"ס בספר אור ישראל (מכתב כח) בנוגע למחלוקת ב"ה וב"ש. או בסיבת ההבדל בין ר' עקיבא לר' אליעזר.

.

 

[נדיב לב]

בגמ' סוכה ז. איתא שאם סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה הסוכה כשרה (אף שהלחי פחות משיעור טפח ואין בו שיעור דופן) והטעם מפני שאומרים מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה עיי"ש. וכך נפסק בשו"ע סימן תר"ל ס"ז עיי"ש.

והעירו האחרונים מדוע לא יועיל גם ליו"ט של סוכות (ברי"ף שם נקט להדיא כך וכן מבואר בשו"ע שם) הא גם ביו"ט איכא איסור הוצאה, ורק הותרה ביו"ט הוצאה לצורך, משא"כ הוצאה שלא לצורך אסורה ביו"ט, ודופן זה מכשירה להוצאה, ונימא מיגו דהוי דופן לענין יו"ט הוי דופן לענין סוכה.
ובמק"א דנתי בכמה מתי' האחרונים אבל באשכול דנן נציע ישוב שכתבו בדרך לשיטתם, דבעל המימרא דמיגו דהוי דופן לענין שבת הוא רבה (כגי' הב"ח שם) ורבה ס"ל בגמ' ביצה יב. אליבא דבית הלל דאין עירוב והוצאה ליו"ט.

 

[נדיב לב]

בגמ' סוכה יא: פליגי רבי עקיבא ורבי אליעזר בהא דכתיב "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם, ור"א אומר ענני כבוד היו. ופסק הטור סימן תרכה כר"א שסוכות היו ענני הכבוד. וצ"ע במה דקי"ל ר"א ור"ע הלכה כר"ע, והלכה כר"ע מחביריו, ומדוע פסק הטור כר"א.

וראיתי מיישבים עפ"י מה שנמצא בתורת כהנים גירסא הפוכה, "ר"א אומר סוכות ממש ור"ע אומר ענני כבוד היו". ולפ"ז יפה פסק הטור כר"ע לפי גרסת התו"כ.

והגירסא בתו"כ מוכחת מכמה מקומות שמצינו שר"א אזיל בתר פשטיה דקרא. יעויין בגמ' יבמות מח. בסוף העמוד ד"ה ת"ר. וכן בגמ' יבמות סא: ד"ה דתניא. ובגמ' שם ע: ובגמ' בכורות ה: מאי לשון רפידים. וחזינן בכל המקומות הללו שר"א אזיל בתר פשטות הפסוק. א"כ גם בסוגיין ר"א אזיל בתר פשטיה דקרא והכוונה סוכות, סוכות ממש.

 

[בדרך חדשה]

דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. וחלק ניכר מהאחרונים בדורות שעברו כתבו ליישב סתירות במרחבי הש"ס בין תנאים ואמוראים, על ידי הצגת קו רעיוני עקבי שמייחסים לבעל השמועה בכמה משמועתיו, מה שנקרא 'לשיטתם'. (אמנם מצינו זאת כבר בש"ס, אבל האחרונים הרחיבו את זה בצורה קיצונית. והשתמשו בלשיטתם פעמים רבות על סמך נקודות זעירות שאפשר למתוח בין שני הדינים השונים) כך לדוגמא בשיטת הפלפול של רבני פולין וגליציה כמו המנ"ח ר' מאיר אריק ר' יוסף ענגיל, 'הלשיטתם' מצוי רבות הן בדברי חז"ל ואף בשיטת הראשונים (בעיקר ברמב"ם).

(כמובן לא כאן המקום לדון באמיתה של השיטה. האם בגלל שאמורא פלוני נקט בדבר אלמוני זה מחייב שזו עמדתו העקבית המנחה אותו בכל פסקיו גם כשנקודת הדמיון רחוקה? בפרט בהוראות שנראים במבט ראשון כסותרים זה את זה. אבל זו אחת הטענות על ההנחה המרכזית של הלשיטתם).

ובאשכול דנן:
א. נעלה ויעלו ב"ה סתירות שאפשר ליישב בנקל עפ"י 'לשיטתו' של בעל השמועה.
ב. כמו כן מלבד ה'לשיטתם' בפסקים והוראות, אפשר להתרחב באשכול בנוגע להנהגות שנקטו התנאים והאמוראים בדרך 'לשיטתם'.
לדוגמה מש"כ הגרי"ס בספר אור ישראל (מכתב כח) בנוגע למחלוקת ב"ה וב"ש. או בסיבת ההבדל בין ר' עקיבא לר' אליעזר.

.

לחץ כדי לכווץ...

יש לציין כי בסוף הקיסו"ח מהדורה ישנה היה קובץ שלם של זה
וכן לרבי מחב"ד יש על זה קונטרס
ופעם ראיתי ספר ענק של איזה מרוחניות שכתב על אביי ורבא בכל מקום

אם יודעים הלומדים על עוד חיבורים שנצברו על דרך לשיטתו אשמח אם יציינו להם או יעלום

 

[נפקא מינא]

של איזה מרוחניות

לחץ כדי לכווץ...

?

(כמובן לא כאן המקום לדון באמיתה של השיטה. האם בגלל שאמורא פלוני נקט בדבר אלמוני זה מחייב שזו עמדתו העקבית המנחה אותו בכל פסקיו גם כשנקודת הדמיון רחוקה? בפרט בהוראות שנראים במבט ראשון כסותרים זה את זה. אבל זו אחת הטענות על ההנחה המרכזית של הלשיטתם).

לחץ כדי לכווץ...

ומה ההסבר שלהם?

 

[בדרך חדשה]

?

לחץ כדי לכווץ...

מחבר

 

[מחכה]

אגב לנושא חשוב זה, אחר שנמצאה שיטתו בכל רחבי התוה''ק, יש בכו''כ מקומות אחר שאמרו 'לשיטתי'ה', הקשו מפני מה הצורך לחזור על דבריו, דהיה יכול לומר פעם אחת והיינו יודעים שיטתו, אלא דיש צריכותא בכ''פ שאמר את דבריו והביאו צריכותות.

אגב, באשכול אחר (גבי שבת) הובאה דעת הרשב''א שלענ''ד יש בדבריו לשיטתי'ה
מפני מה נק' הוצאה מלאכה גרועה
גדר מלאכה בכלל
העיקר במלאכת הוצאה הוא החפץ שיוצא
ההסברה בעוד מלאכות, ואשמח לדעת אם עוד מישהו ראה בדבריו הק' כן.