לשכוח פסוק מפורש...

[התורה]

וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי ה' (שמות מ, כג)
נפגש פעם הגה"ק בעל אמרי אמת מגור זי"ע עם תלמיד חכם אחד, בתוך שיחתם שאל האמרי אמת מהיכן היה לישראל במדבר קמח ללחם-הפנים. נענה הלה ואמר: אולי במדבר לא הקריבו לחם הפנים, וראיה לדבר, מדברי המשנה (מנחות מה, ב) שבמדבר לא הקריבו קרבן 'שתי הלחם', וכנראה גם לא הקריבו 'לחם הפנים', ושניהם מאותו טעם, כי לא היה להם קמח. למשמע דבריו, החווירו פני האמרי-אמת, והשיחה הסתיימה.

חתנו, הגאון רבי יצחק מאיר בן רבי משה בצלאל אלתר זצ"ל הי"ד, שנכח בחדר והבחין כי חוורו פני חותנו, סבר כי חלשה דעתו של הרבי על ששכח את המשנה במסכת מנחות. הוא ניגש אל חותנו לפייסו ואמר: 'נו, ומה קרה אם שוכחים משנה אחת...' נענה האמרי אמת ואמר לו: 'וכי אנכי שכחתי משנה? הרי הוא שכח פסוק מפורש בתורה! בפרשת פקודי נאמר בתורה 'וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי ה'', הרי שבמדבר הקריבו לחם הפנים! כעת התברר שעל כך חוורו פני הרבי, שהשתומם שהתלמיד-חכם שכח פסוק מפורש, אלא שמפני כבודו לא רצה לומר לו מאומה...

תורה שבכתב​

 

[בצלצלי שמע]

וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי ה' (שמות מ, כג)
נפגש פעם הגה"ק בעל אמרי אמת מגור זי"ע עם תלמיד חכם אחד, בתוך שיחתם שאל האמרי אמת מהיכן היה לישראל במדבר קמח ללחם-הפנים. נענה הלה ואמר: אולי במדבר לא הקריבו לחם הפנים, וראיה לדבר, מדברי המשנה (מנחות מה, ב) שבמדבר לא הקריבו קרבן 'שתי הלחם', וכנראה גם לא הקריבו 'לחם הפנים', ושניהם מאותו טעם, כי לא היה להם קמח. למשמע דבריו, החווירו פני האמרי-אמת, והשיחה הסתיימה.

חתנו, הגאון רבי יצחק מאיר בן רבי משה בצלאל אלתר זצ"ל הי"ד, שנכח בחדר והבחין כי חוורו פני חותנו, סבר כי חלשה דעתו של הרבי על ששכח את המשנה במסכת מנחות. הוא ניגש אל חותנו לפייסו ואמר: 'נו, ומה קרה אם שוכחים משנה אחת...' נענה האמרי אמת ואמר לו: 'וכי אנכי שכחתי משנה? הרי הוא שכח פסוק מפורש בתורה! בפרשת פקודי נאמר בתורה 'וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי ה'', הרי שבמדבר הקריבו לחם הפנים! כעת התברר שעל כך חוורו פני הרבי, שהשתומם שהתלמיד-חכם שכח פסוק מפורש, אלא שמפני כבודו לא רצה לומר לו מאומה...

תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

אם רק פסוק היה שוכח ניחא, [עי' רש"ש ב"ב ח.].
אבל שכח תוס' מפורש [מנחות מה:] שהביא גמרא מפורשת [שם צה.] דהיה לחם הפנים במדבר.
ואכן האמרי אמת הקשה על התוס' למה לא הביאו הפסוק.

[נמצא דבס"ה אותו ת"ח בחברה די טובה].

 

[השר מקוצי]

[עי' רש"ש ב"ב ח.]

לחץ כדי לכווץ...

מה כתוב שם?

 

[השר מקוצי]

הבאתי בעבר בפורום מעשה עם הגרא''ז מלצר ששאל את תלמידיו האם אשה יכולה לנדור נזירות?
התלמידים התווכחו והעלו ראיות וסברות לכאן ולכאן.
בסוף אמר הגרא''ז ''ספר קטן יש לי ותנ''ך שמו, ובו נכתב מפורש בענין נדר נזירות 'איש או אשה וכו' ' ''.

 

[התורה]

מה כתוב שם?​

לחץ כדי לכווץ...

גמרא יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא כו'. משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא. וכן כשהשיבו ריב"ע דלא קרא שאלהו שוב אולי שנית. ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם ידיעה ג"כ במקרא. ובעלי הלכות משמע לי דהיינו ששונין הלכות פסוקות כמו פסקי הרמב"ם ושו"ע כי גם בימיהם אולי היו פסקי הלכות המורם מן המשניות וברייתות כמו חומרי מתנייתא בשבת (קל"ח):​

 

[השר מקוצי]

זכורני שיש בריסקערב שכותב בתוך דבריו ''שוב הראוני שככן כתוב בגמ' '', או משהו כזה שמשמע שלא זכר את הגמ' המפורשת.
ואני לא זוכר כרגע על מי שמעתי שכותב שהראו לו פסוק.

 

[השר מקוצי]

הבאתי בעבר בפורום מעשה עם הגרא''ז מלצר ששאל את תלמידיו האם אשה יכולה לנדור נזירות?
התלמידים התווכחו והעלו ראיות וסברות לכאן ולכאן.
בסוף אמר הגרא''ז ''ספר קטן יש לי ותנ''ך שמו, ובו נכתב מפורש בענין נדר נזירות 'איש או אשה וכו' ' ''.

לחץ כדי לכווץ...

יש מעשה באחד מהעילויים הגדולים בליטא שנכנס פעם לחדר בישיבה באפיסת כוחות אחרי סוגיא סבוכה, וביקש מהנוכחים איזה ספר לקרוא כדי להתאוורר,
הביאו לו נ''ך.
הבחור שאל ''מה זה?''.
יש מעשה ידוע עם הגרא''ז מלצר ששאל בשיעור האם אשה יכולה לידור נזירות, התחילו כל התלמידים מתפלפלים זה אומר בכה וזה אומר בכה כל אחד והסברא שלו וכו'.
אמר להם ר' איסר זלמן ''ספר קטן יש לי בארון ותנ''ך שמו, ובו כתוב 'איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו' ' ''
שמעתי בשם הגר''ש אויערבך זצ''ל שאמר שהסיבה שלא לומדים בישיבות תנ''ך כי זה דבר בסיסי שכל אחד אמור ללמוד מעצמו לבד.

לחץ כדי לכווץ...