לתת צדקה לעני שלא מוכן לצאת לעבוד מקופת השכונה ומהכיס הפרטי (1 צופה)

[התורני]

יהודי אב למשפחה ברוכת ילדים שיש לי איתו היכרות מינמלית ביקש ממני עזרה כספית נתתי לו כמה מאות שקלים, אחרי חודשיים הוא ביקש שוב. שאלתי אותו אם הוא מסכים שאפנה לקופה שיעזרו לו. והוא התחיל לגדף אותם. כשבררתי עליו אצל שכניו אמרו לי שהמצב שלו בשפל שבשפל. אין להם מה לאכול. נכנסתי לעומק העניין ובררתי אצל גבאי השכונה. ומה ששמעתי מהם שהם החזיקו את המשפחה הזו במשך שנה. והתברר להם שהאב לא מוכן לצאת לעבוד כל היום רובץ בבית ולמרות שהכווינו אותו ושלחו לו אנשי מקצוע הוא לא מנסה לצאת מהמצב. כיום הקופה עוזרת לו אבל לא בסכומים ששפכו עליו בהתחלה. והוא רק מגדף ומשמיץ אותם

והשאלה שלי מתחלקת לשנים
דבר ראשון האם גם במקרה כזה יש לקופה חיוב לספק את כל צרכיו? מה גרע משוטה.
דבר שני האם אני צריך להביא לו ולגרום לו להישאר תקוע במצב בלי לנסות להיחלץ בכוחות עצמו בהכונת הקופה?

 

[הוגה דעות]

מה גרע משוטה.

לחץ כדי לכווץ...

מה קשור לשוטה?
הוא אדם נורמלי שאחראי על עצמו, והוא לא מוכן ללכת לטיפול מקצועי, ולפי התיאור של הקופה הוא "לא מוכן" לצאת מהמצב שלו. אי אפשר לשפוט אף אחד, אבל זה שהוא מתנהג בחוסר אחריות לא אומר שהוא לא אחראי למעשיו.

לגבי השאלה השנייה. זה שאלה שממש מפחיד לענות עליה, וצריך לדעת פרטים מדוייקים על האיש ומצבו. אבל בגדול נראה לי שאם אתה סומך על עסקני הקופה שהם עושים את הטוב ביותר ובליווי הדרכה תורנית ומקצועית, הגיוני מאד שאסור לתת לו כסף כי זה רק יזיק לו. אבל ברור שצריך בזה הוראת אדם גדול.

 

[התורני]

מה קשור לשוטה?

לחץ כדי לכווץ...

אני מסכים איתך אבל רק מעלה צד שמי שיש לו משפחה גדולה ורובץ כל היום בבית בלי שמעניין אותו שום דבר כנראה יש לו בעיה נפשית רצינית או משהו אחר. ולכן אולי אפשר לדמות לשוטה שזה לא תלוי בו. הקופה מעידים שניסו לעזור לו אבל לא ברור מדוע הוא לא רוצה ולכן יש סיבה לי להניח שמדובר בבעיה נפשית (כלפי חוץ הוא נראה נורלמי אבל זה לא אומר כלום)

 

[חקר הלכה]

בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רכט כתב תשובה ארוכה אם מוטל על הבנים לפרנס את האב ומפלפל באריכות מהסוגיא דאושא ועוד, אבל תוכ"ד הוא כותב שכל זמן שהאב יכול להתפרנס ממעשה ידיו לאו כל כמיניה להטיל עצמו על בניו.

 

[התורני]

בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רכט כתב תשובה ארוכה אם מוטל על הבנים לפרנס את האב ומפלפל באריכות מהסוגיא דאושא ועוד, אבל תוכ"ד הוא כותב שכל זמן שהאב יכול להתפרנס ממעשה ידיו לאו כל כמיניה להטיל עצמו על בניו.

לחץ כדי לכווץ...

אולי שם מדובר שיודעים שהאב יכול להתפרנס בכוחות עצמו אבל כאן לנגד עינינו רואים אדם בעל משפחה גדולה שלמרות העוני לו ולילדיו לא יוצא לעבוד וזה מלמד שהוא מוגבל (נפשית)

 

[פורים רב]

דבר ראשון האם גם במקרה כזה יש לקופה חיוב לספק את כל צרכיו

לחץ כדי לכווץ...

שיממנו לו פסיכולוג.

 

[נושם עמוק]

כנראה לכל קופה יש תקציב קטן ומוגבל לאנשים כאלה... השאלה מה ידחוף אדם כזה "לצאת לעבוד"? מנסים להסביר לו שככה לא מעבירים את החיים. ויש סיפוק בעבודה.ומלווים אותו ליציאה לעבודה. עוזרים לו לפתור קונפליקיטים שהוא נפגש בהם שם. אם בכל זאת זה לא עובד כנראה שהוא עמוק בבעייה שמשליכה על אלף דברים נוספים

 

[חיים ש]

שיממנו לו פסיכולוג.

לחץ כדי לכווץ...

אתה רואה שזה לא עוזר,

ולמרות שהכווינו אותו ושלחו לו אנשי מקצוע הוא לא מנסה לצאת מהמצב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[פורים רב]

אתה רואה שזה לא עוזר,

לחץ כדי לכווץ...

אני הבנתי אנשי מקצוע מבחינה כלכלית.

 

[מאירי]

יהודי אב למשפחה ברוכת ילדים שיש לי איתו היכרות מינמלית ביקש ממני עזרה כספית נתתי לו כמה מאות שקלים, אחרי חודשיים הוא ביקש שוב. שאלתי אותו אם הוא מסכים שאפנה לקופה שיעזרו לו. והוא התחיל לגדף אותם. כשבררתי עליו אצל שכניו אמרו לי שהמצב שלו בשפל שבשפל. אין להם מה לאכול. נכנסתי לעומק העניין ובררתי אצל גבאי השכונה. ומה ששמעתי מהם שהם החזיקו את המשפחה הזו במשך שנה. והתברר להם שהאב לא מוכן לצאת לעבוד כל היום רובץ בבית ולמרות שהכווינו אותו ושלחו לו אנשי מקצוע הוא לא מנסה לצאת מהמצב. כיום הקופה עוזרת לו אבל לא בסכומים ששפכו עליו בהתחלה. והוא רק מגדף ומשמיץ אותם

והשאלה שלי מתחלקת לשנים
דבר ראשון האם גם במקרה כזה יש לקופה חיוב לספק את כל צרכיו? מה גרע משוטה.
דבר שני האם אני צריך להביא לו ולגרום לו להישאר תקוע במצב בלי לנסות להיחלץ בכוחות עצמו בהכונת הקופה?

לחץ כדי לכווץ...

כלי יקר שמות פרק כג פסוק ה
וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו. לומר לך דווקא שרוצה להיות עמך במלאכתו ורוצה להקים עמך אז אתה מחויב לסייע לו אבל אם יושב לו ואומר הואיל ועליך מוטל הדבר חייב אתה להקים לבד, ע"כ אמר וחדלת מעזוב לו כי מלת לו אין במשמעותו עמו כי מותר לך לחדול מלעזוב לו כשאינו רוצה להיות עמך במלאכתו, ומכאן תשובה על מקצת עניים בני עמינו המטילים את עצמם על הצבור ואינן רוצים לעשות בשום מלאכה אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או איזו דבר אחר אשר בו יכולין להביא שבר רעבון ביתם, וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם כי דבר זה לא צוה ה' כי אם עזוב תעזוב עמו הקם תקים עמו כי העני יעשה כל אשר ימצא בכחו לעשות ואם בכל זה לא תשיג ידו, אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו וליתן לו די מחסורו אשר יחסר לו ועזוב תעזוב אפילו עד מאה פעמים:

 

[נושם עמוק]

ר' לייב בן החפץ חיים שאל את אביו למה מפרנסים אנשים כאלה? שיצאו לעבוד!ענה לו החפץ חיים,אתה לא יודע.לאנשים כאלה יש כבלי ברזל על הידיים. הם לעולם לא יוכלו לעבוד...

 

[מילתא בטעמא]

הם לעולם לא יוכלו לעבוד...

לחץ כדי לכווץ...

סתם ולא פירש.
וקללת אדם הראשון מה תהא עליה?

 

[הנשר]

סתם ולא פירש.
וקללת אדם הראשון מה תהא עליה?

לחץ כדי לכווץ...

ובאברך כולל כן מתקיימת הקללה?

 

[הנשר]

והשאלה שלי מתחלקת לשנים
דבר ראשון האם גם במקרה כזה יש לקופה חיוב לספק את כל צרכיו? מה גרע משוטה.
דבר שני האם אני צריך להביא לו ולגרום לו להישאר תקוע במצב בלי לנסות להיחלץ בכוחות עצמו בהכונת הקופה?

לחץ כדי לכווץ...

התשובה שלי גם מתחלקת לשנים.
לגבי הקופה צדקה ברור שאם אין ידם משגת לספק צרכי עניים אחרים שפחות מחוייבים לו
אבל לגבי אדם פרטי שבא אחד כזה וביקש ממנו פשוט שצריך לא להשיבו ריקם

וזה סמ"ק מפורש במצווה כ' שכותב
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים ט"ו) לא תאמץ ולא תקפוץ. פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ. ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרויח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ. שאפי' אתה נותן מהמחשב' הזא' אתה עובר בלא תאמץ.

 

[חיים ארוכים]

שמעתי מביאים בשם הגרי"ג אדלשטיין, על מעשה דומה על אשה שלא מוכנה לצאת לעבוד, וענה הגרי"ג, דגם אם האם פושעת, מה פשעו ילדיה, וצריכים לפרנסם מקופה של צדקה.

 

[שלוות העמל]

התשובה שלי גם מתחלקת לשנים.
לגבי הקופה צדקה ברור שאם אין ידם משגת לספק צרכי עניים אחרים שפחות מחוייבים לו
אבל לגבי אדם פרטי שבא אחד כזה וביקש ממנו פשוט שצריך לא להשיבו ריקם

וזה סמ"ק מפורש במצווה כ' שכותב
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים ט"ו) לא תאמץ ולא תקפוץ. פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ. ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרויח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ. שאפי' אתה נותן מהמחשב' הזא' אתה עובר בלא תאמץ.

לחץ כדי לכווץ...

פשוט שלא יתנו למשפחה למות ברעב בגלל שהאבא לא רוצה לעבוד, גם לאבא עצמו לא יתנו למות.
השאלה היא האם אנחנו מניחים שאם לא ניתן לו הוא יהיה מוכרח לעבוד, וממילא יצא ממצבו הדחוק בכוחות עצמו,
ואז יש מקום לומר שלתת לו צדקה זהו עוול, איתו ועם ילדיו.
ומאידך אם בכל מקרה לא יעבוד אז אין מה לעשות, לא חייבים על זה מיתה.
וככל המראי מקומו שהובאו לעיל בזה.

 

[איש האשכולות]

שיממנו לו פסיכולוג.

לחץ כדי לכווץ...

התערבות לילד/ה מאורס/ת

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

?

 

[נושם עמוק]

אישה לא חייבת לצאת לעבוד...

שמעתי מביאים בשם הגרי"ג אדלשטיין, על מעשה דומה על אשה שלא מוכנה לצאת לעבוד, וענה הגרי"ג, דגם אם האם פושעת, מה פשעו ילדיה, וצריכים לפרנסם מקופה של צדקה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[חיים ארוכים]

אישה לא חייבת לצאת לעבוד...

לחץ כדי לכווץ...

לא זו היתה טענת הגרי"ג, אלא טענתו כי הילדים לא אומרים לסבול בפשיעת אביהם,
ועל גוף הטענה... למה משפחות הקהילה שברובם הכסף מגיע מהאשה... צריכות לתמוך באשה שלא רוצה לעבוד?

 

[חקר הלכה]

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לז
ג. המצווה שיש לזבולון בעסק ישכר וזבולון, ואם יש מצוות צדקה למי שכילה כל נכסיו מחמת שלא עבד לפרנסתו
וניחא לפ"ז מה שלא הזכירו הטור והרמ"א דין זה בהלכות צדקה אלא בהלכות ת"ת (יו"ד סימן רמ"ו סעיף א'). משום שדין זה הוא אף שליכא מצוות צדקה כלל, כהא דישכר שלא היו עניים, שמצד מצוות צדקה ליכא. אלא הוא דין אחר שאיתא רק בתורה, שהוא אפילו במי שאינו עני. דהרי עניין זה הוא גם במי שיש לו נכסים ויכול לעסוק בהן וירוויח כמו שאר אינשי. ומצד מצוות צדקה מסתבר שליכא באיש כזה אפילו אם אירע שמחמת חשקו בלימוד התורה אינו רוצה להתעסק בנכסיו אלא ללמוד תורה ולהתפרנס מצדקה, אין מחוייבין ליתן לו, אלא יש לו רשות למכור תחילה מה שיש לו ולהתפרנס מזה, ואחר שיכלו מעות ההם יהיה רשאי אז ליקח צדקה דהרי אז הוא ממש עני. ואף כשהוא עצמו גרם לזה שלא בשביל לימוד תורה, והוא פושע, חייבין לפרנסו מצדקה. ובפירוש אמרו בב"מ דף ט' ע"ב דאי בעי מפקר לנכסי והוי עני וחזי ליה, ואף שאמר זה לרבי אליעזר לטעם מה שאמר שהמלקט את הפאה לפלוני עני זכה לו כו"ע מודים בזה. אך שרבנן סברי דלא אמרינן זה למיגו התם לעניין לזכות לעני, משום דתרי מיגו לא אמרינן. וכ"ש במי שהתעצל לעבוד את שדותיו אף שהוא בשביל עצלות, ומכרם ואכל את דמיהן ונעשה עני, שהוא נוטל לקט שכחה ופאה, וגם שצריכין ליתן לו מקופה של צדקה. שלכן ודאי רשאי מי שנפשו חשקה בתורה למכור את נכסיו ולאכול דמיהן, אף שיצטרך ליקח צדקה כישכלו המעות. עכת"ד.

מבואר בדברי ר' משה שאפילו אדם שהפסיד ממונו בפשיעה והפך לעני חובה לתת לו צדקה והכרחו ממיגו דאי בעי מפקיר נכסיו ונוטל פאה.
אמנם לכאורה זה אינו ראיה, למקרה שיכול לעבוד ולפרנס את עצמו. ובזה עולים דבריו בקנה אחד עם דברי החתם סופר שהזכרתי לעיל.