כוונת הסמ"ק באדם שלא באמת ידוע מצבו אלא על סמך השערה, ובכזה מקרה יש לדונו לכף זכות שאינו יכול לפרנס עצמו. אבל אם ברור לנו שהעני יכול לעבוד לפרנסתו, אין חובה לסייע לו. וכמו שמוכח מהחתם סופר לעיל.התשובה שלי גם מתחלקת לשנים.
לגבי הקופה צדקה ברור שאם אין ידם משגת לספק צרכי עניים אחרים שפחות מחוייבים לו
אבל לגבי אדם פרטי שבא אחד כזה וביקש ממנו פשוט שצריך לא להשיבו ריקם
וזה סמ"ק מפורש במצווה כ' שכותב
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים ט"ו) לא תאמץ ולא תקפוץ. פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ. ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרויח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ. שאפי' אתה נותן מהמחשב' הזא' אתה עובר בלא תאמץ.
