לתת צדקה לעני שלא מוכן לצאת לעבוד מקופת השכונה ומהכיס הפרטי (1 צופה)

[חקר הלכה]

התשובה שלי גם מתחלקת לשנים.
לגבי הקופה צדקה ברור שאם אין ידם משגת לספק צרכי עניים אחרים שפחות מחוייבים לו
אבל לגבי אדם פרטי שבא אחד כזה וביקש ממנו פשוט שצריך לא להשיבו ריקם

וזה סמ"ק מפורש במצווה כ' שכותב
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים ט"ו) לא תאמץ ולא תקפוץ. פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ. ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרויח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ. שאפי' אתה נותן מהמחשב' הזא' אתה עובר בלא תאמץ.

לחץ כדי לכווץ...

כוונת הסמ"ק באדם שלא באמת ידוע מצבו אלא על סמך השערה, ובכזה מקרה יש לדונו לכף זכות שאינו יכול לפרנס עצמו. אבל אם ברור לנו שהעני יכול לעבוד לפרנסתו, אין חובה לסייע לו. וכמו שמוכח מהחתם סופר לעיל.

 

[התורני]

תודה לכולם.
שאלתי ת"ח אחד (ב"ה הראה לו את המקורות שהביאו כאן) והוא הראה לי מה שכתוב במדרש רבה ויקרא על הפסוק וכי ימוך אחיך וכדאי להעתיק אותו

מדרש רבה ויקרא לד, ד
ד"א וכי ימוך אחיך הה"ד (משלי כט) רש ואיש תככים נפגשו (שם כב) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' רש זהו רש בתורה ואיש תככים זה ששונה סדר או שני סדרים עמד רש עם איש תככים וא"ל השניני פרק א' והשנהו מאיר עיני שניהם ה' קנו העוה"ז והעוה"ב עשיר ורש נפגשו עשיר בתורה רש בתורה אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פר' א' ולא השנהו אמר לו מה אנא בעי מיתב ומתניתך במשקין או במאימתי קרי ותני עם דכוותך עושה כלם ה' מי שעשה לזה חכם יכול לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש יכול לעשותו חכם ד"א רש זה שהוא רש בנכסים ואיש תככים זה שהוא עושה בפעולה עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי מצוה ונתן לו מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה וזה קנה חיי העוה"ב עשיר ורש עשיר זה שעשיר בנכסים ורש זה שרש בנכסים עמד רש עם העשיר אמר לו תן לי מצוה ולא נתן לו עושה כולם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני אמר העשיר לאותו העני לית את אזיל לעי ונגים חמי שקיין חמי כרעין חמי כרסוון חמי קפרן א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה לפיכך (קהלת ה) והוליד בן ואין בידו מאומה מן כל מה דהות ליה לא ישבוק לבריה ונסיב מומא לנפשיה לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי ימוך אחיך:

הוא גם ציין לי שבשו"ת משיב דבר של הנצי"ב מדבר בזה בחלק ב'.
ובאמת כשפתחתי שם מצאתי בתשובה ס' שהוא דן בשאלה אם מותר לאשה שבעלה עשיר ליטול מתנו"ע. ומוכיח מהגמרא ב"מ יב שגם במקרה שאדם לא רוצה לצאת לעבוד הוא יכול ליטול לקש"ו.