צדקה ומעשר כספים לתת צדקה לעני שלא מוכן לצאת לעבוד מקופת השכונה ומהכיס הפרטי (1 צופה)

[חקר הלכה]

התשובה שלי גם מתחלקת לשנים.
לגבי הקופה צדקה ברור שאם אין ידם משגת לספק צרכי עניים אחרים שפחות מחוייבים לו
אבל לגבי אדם פרטי שבא אחד כזה וביקש ממנו פשוט שצריך לא להשיבו ריקם

וזה סמ"ק מפורש במצווה כ' שכותב
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים ט"ו) לא תאמץ ולא תקפוץ. פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ. ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרויח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ. שאפי' אתה נותן מהמחשב' הזא' אתה עובר בלא תאמץ.

לחץ כדי לכווץ...

כוונת הסמ"ק באדם שלא באמת ידוע מצבו אלא על סמך השערה, ובכזה מקרה יש לדונו לכף זכות שאינו יכול לפרנס עצמו. אבל אם ברור לנו שהעני יכול לעבוד לפרנסתו, אין חובה לסייע לו. וכמו שמוכח מהחתם סופר לעיל.

 

[התורני]

תודה לכולם.
שאלתי ת"ח אחד (ב"ה הראה לו את המקורות שהביאו כאן) והוא הראה לי מה שכתוב במדרש רבה ויקרא על הפסוק וכי ימוך אחיך וכדאי להעתיק אותו

מדרש רבה ויקרא לד, ד
ד"א וכי ימוך אחיך הה"ד (משלי כט) רש ואיש תככים נפגשו (שם כב) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' רש זהו רש בתורה ואיש תככים זה ששונה סדר או שני סדרים עמד רש עם איש תככים וא"ל השניני פרק א' והשנהו מאיר עיני שניהם ה' קנו העוה"ז והעוה"ב עשיר ורש נפגשו עשיר בתורה רש בתורה אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פר' א' ולא השנהו אמר לו מה אנא בעי מיתב ומתניתך במשקין או במאימתי קרי ותני עם דכוותך עושה כלם ה' מי שעשה לזה חכם יכול לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש יכול לעשותו חכם ד"א רש זה שהוא רש בנכסים ואיש תככים זה שהוא עושה בפעולה עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי מצוה ונתן לו מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה וזה קנה חיי העוה"ב עשיר ורש עשיר זה שעשיר בנכסים ורש זה שרש בנכסים עמד רש עם העשיר אמר לו תן לי מצוה ולא נתן לו עושה כולם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני אמר העשיר לאותו העני לית את אזיל לעי ונגים חמי שקיין חמי כרעין חמי כרסוון חמי קפרן א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה לפיכך (קהלת ה) והוליד בן ואין בידו מאומה מן כל מה דהות ליה לא ישבוק לבריה ונסיב מומא לנפשיה לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי ימוך אחיך:

הוא גם ציין לי שבשו"ת משיב דבר של הנצי"ב מדבר בזה בחלק ב'.
ובאמת כשפתחתי שם מצאתי בתשובה ס' שהוא דן בשאלה אם מותר לאשה שבעלה עשיר ליטול מתנו"ע. ומוכיח מהגמרא ב"מ יב שגם במקרה שאדם לא רוצה לצאת לעבוד הוא יכול ליטול לקש"ו.

 

[פורים רב]

התערבות לילד/ה מאורס/ת | בנתיבות הישיבה

אמר לי פסיכולוג מפורסם שטיפל הרבה פעמים במקרים כאלו שההורים התערבו המסקנה היא אחת מי שלא נתנו לו להפגש הוא מתערב ומפריע לילדים שלו כי הוא מתפוצץ מקנאה כמובן שהתירוץ תמיד תמיד יהיה פרומקייט... פסיכולוג בגרוש. ההורים מתערבים כי איכפת להם מהילדים. יהיה מי שנתנו לו ומי שלא נתנו לו.

forum-otzar-hatorah.co.il

?

לחץ כדי לכווץ...

יש פסיכולוג אמיתי ויש פסיכולוג בגרוש ול"ק

 

[חקר הלכה]

תודה לכולם.
שאלתי ת"ח אחד (ב"ה הראה לו את המקורות שהביאו כאן) והוא הראה לי מה שכתוב במדרש רבה ויקרא על הפסוק וכי ימוך אחיך וכדאי להעתיק אותו

מדרש רבה ויקרא לד, ד
ד"א וכי ימוך אחיך הה"ד (משלי כט) רש ואיש תככים נפגשו (שם כב) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' רש זהו רש בתורה ואיש תככים זה ששונה סדר או שני סדרים עמד רש עם איש תככים וא"ל השניני פרק א' והשנהו מאיר עיני שניהם ה' קנו העוה"ז והעוה"ב עשיר ורש נפגשו עשיר בתורה רש בתורה אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פר' א' ולא השנהו אמר לו מה אנא בעי מיתב ומתניתך במשקין או במאימתי קרי ותני עם דכוותך עושה כלם ה' מי שעשה לזה חכם יכול לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש יכול לעשותו חכם ד"א רש זה שהוא רש בנכסים ואיש תככים זה שהוא עושה בפעולה עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי מצוה ונתן לו מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה וזה קנה חיי העוה"ב עשיר ורש עשיר זה שעשיר בנכסים ורש זה שרש בנכסים עמד רש עם העשיר אמר לו תן לי מצוה ולא נתן לו עושה כולם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני אמר העשיר לאותו העני לית את אזיל לעי ונגים חמי שקיין חמי כרעין חמי כרסוון חמי קפרן א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה לפיכך (קהלת ה) והוליד בן ואין בידו מאומה מן כל מה דהות ליה לא ישבוק לבריה ונסיב מומא לנפשיה לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי ימוך אחיך:

לחץ כדי לכווץ...

המדרש מיירי שסתם מקנטרו בלי שיש לו ידיעה שאינו רוצה לעבוד.

הוא גם ציין לי שבשו"ת משיב דבר של הנצי"ב מדבר בזה בחלק ב'.
ובאמת כשפתחתי שם מצאתי בתשובה ס' שהוא דן בשאלה אם מותר לאשה שבעלה עשיר ליטול מתנו"ע. ומוכיח מהגמרא ב"מ יב שגם במקרה שאדם לא רוצה לצאת לעבוד הוא יכול ליטול לקש"ו.

לחץ כדי לכווץ...

מה הראיה מהמשיב דבר?
הוא גופיה מוכיח שלקט שכחה ופאה יש זכאות יותר מאשר צדקה. וממילא גם אם רשאי ללקוט אבל אין חובה לתת לו צדקה. ועוד לדבריו נמצא שאין הבדל בין פועל שאין לו קרקע ועובד לפרנסתו, אך אולי בעתיד יחליט שלא לעבוד, לבין פועל שהחליט שלא לעבוד. שניהם יכולים ליטול לקט, שכחה ופאה. אולם לא מצאנו בשום מקום שיש לתת צדקה לכל הפועלים שעובדים לפרנסתם אך אין להם קרקע משלהם, ולכן מסתבר שגם לדעתו אין חובה לתת צדקה לפועלים אלו.