- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,552
- נקודות
- 895
האריז"ל. ספר פרי עץ חיים שער השבת פרק כ"ד.
ל"א מלכים יש בקליפות שכבש יהושע, וכנגדן ל"א שעות קודש.
וזה סוד-"א"ל מלך יושב", היינו מחצות יום ו' עד הלילה: ו' שעות,
ויום שבת הרי כ"ד, עם ו' הרי ל', וא' בסעודת מ"ש, שהוא סעודה דדוד מלכא, הרי ל"א.
ומי שאינו מקיים סעודת דוד, ישאר קליפה א' בלי הכנעה.
- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,552
- נקודות
- 895
עיין עוד:
מרן האריז"ל כתב, אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות,
היינו מן חצות יום השישי עד שעה אחת בליל א'. והיינו ל"א שעות.
ועוד אמר, שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א',
כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת.
ואם כן, לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות.
יש לומר שהתוספת הזה, כעניין כל המצוות בהידורם,
כעניין שאמרו (ב"ק ט:): הידור מצוה עד שליש במצוה.
(בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' סעיף ד')
מרן האריז"ל כתב, אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות,
היינו מן חצות יום השישי עד שעה אחת בליל א'. והיינו ל"א שעות.
ועוד אמר, שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א',
כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת.
ואם כן, לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות.
יש לומר שהתוספת הזה, כעניין כל המצוות בהידורם,
כעניין שאמרו (ב"ק ט:): הידור מצוה עד שליש במצוה.
(בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' סעיף ד')
- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,552
- נקודות
- 895
אם אני זוכר טוב בחסידות פרמישלאן, בכל שבת בתורנות יש אחד מהחסידות ששומר כן עפ"י הוראת רבם כ"ק האדמו"ר.
מהיכן הציטוט?עיין עוד:
- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,552
- נקודות
- 895
משם הגר"א מן ממרנא שה"ת זיע"א
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
זה מופיע אף בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב - תוספת שבת.
עוד אבוא לבאר לך ענין אחר בטעם תוספת שבת, הנה כתבתי לך אשר מרן האריז"ל כתב אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות, היינו מן חצות יום הששי עד שעה אחת בליל א' והיינו ל"א שעות, ועוד אמר [פע"ח שער השבת פכ"ד] שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א' כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת, ואם כן לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות, יש לומר שהתוספת הזה כענין כל המצות בהידורם כענין שאמרו [ב"ק ט ב] הידור מצוה עד שליש במצוה.
ואף בסדר סדר היום הובא דבר זה
וכן הובא בספר סדר היום הנהגת והכנת יום הששי לכבוד השבת
ושמעתי על ענין זה כי צריך האדם לקדש ל"א שעות לשבתות וי"ט כיצד ו' של הערב וכ"ד של היום עצמו ושעה א' ביציאתו וסימנך כל מלאכה ל"א (וכן אמרו אל מלך יושב כמנין אל מלך יושב) שכבר נכנס קדושת שבת וצריך להכין עצמו במלבושיו ובעניניו כולם כדי שימצא הכל מוכן ומזומן לקבל שבת מבעוד יום ואם איש עני הוא וצריך למעשה ידיו כדי לקנות צרכי שבת ודאי מותר לו לעשות מלאכתו וליקח אותם מעות לקנות צרכי שבת עד שיגיע זמן מנחה קטנה ואח"כ יקום בזריזות וישתדל לגמור כל עניניו כולם
עוד אבוא לבאר לך ענין אחר בטעם תוספת שבת, הנה כתבתי לך אשר מרן האריז"ל כתב אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות, היינו מן חצות יום הששי עד שעה אחת בליל א' והיינו ל"א שעות, ועוד אמר [פע"ח שער השבת פכ"ד] שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א' כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת, ואם כן לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות, יש לומר שהתוספת הזה כענין כל המצות בהידורם כענין שאמרו [ב"ק ט ב] הידור מצוה עד שליש במצוה.
ואף בסדר סדר היום הובא דבר זה
וכן הובא בספר סדר היום הנהגת והכנת יום הששי לכבוד השבת
ושמעתי על ענין זה כי צריך האדם לקדש ל"א שעות לשבתות וי"ט כיצד ו' של הערב וכ"ד של היום עצמו ושעה א' ביציאתו וסימנך כל מלאכה ל"א (וכן אמרו אל מלך יושב כמנין אל מלך יושב) שכבר נכנס קדושת שבת וצריך להכין עצמו במלבושיו ובעניניו כולם כדי שימצא הכל מוכן ומזומן לקבל שבת מבעוד יום ואם איש עני הוא וצריך למעשה ידיו כדי לקנות צרכי שבת ודאי מותר לו לעשות מלאכתו וליקח אותם מעות לקנות צרכי שבת עד שיגיע זמן מנחה קטנה ואח"כ יקום בזריזות וישתדל לגמור כל עניניו כולם
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' קלד) הביא דעת זקנו המגיד תעלומה שכתב דלא נתברר מה השיעור לתוספת, דלמ"ש האריז"ל נראה לכאורה אשר שבע שעות הנוספין יחלקם בתוספת, ג' שעות וחצי בכניסת השבת, וג' שעות ומחצה ביציאתו עיין שם. ונתקשה מאוד בדבריו מדברי הבני יששכר הנ"ל.
הפסקי תשובות סי' רס"א הערה 79 הביא דבספר יוסף אומץ (אות תשל"ו) ספוקי מספקא ליה אם גם לענין ימים טובים קיים הענין לא לעשות מלאכה מחצות.
הפסקי תשובות סי' רס"א הערה 79 הביא דבספר יוסף אומץ (אות תשל"ו) ספוקי מספקא ליה אם גם לענין ימים טובים קיים הענין לא לעשות מלאכה מחצות.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
היכן בתשובות והנהגות?
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 1
- תודות
- 7
- נקודות
- 2
כל שבוע לפחות אברך אחד ובחור אחד
- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,552
- נקודות
- 895
חברים מקוונים לאחרונה
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן עזאי
- בן פטורא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גלרשטיין
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הרב מרודוש
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק ב.
- ירא שמים
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- כה עשו חכמינו
- כמוצא שלל רב
- לי נראה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מנגו
- מרכז
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נהנה מקושיא טובה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פנחס ע
- צריך ביאור
- קרית מלך
- ראם
- שואף גבוה
- שלום23
- תתאה גבר