עשר שעות ל'חבורה': האם זו דרך הקניין או שמא איבוד הזמן? (1 צופה)

[תורתו]

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות.
שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת חבורה מכריחה להקיף את הסוגיא לעומק לפי כן, וכן השקיעות בלימוד), ומאידך, יש הטוענים כי אצל בחורים צעירים העיסוק המוגבר בניסוח ועריכת 'חבורות' על הכתב עלול לבוא על חשבון שטף הלימוד, הקפת הסוגיות וידיעת הש"ס, ואולי אף להוסיף שמץ גאווה אשר מוריד מהבחור התכונה של 'מקבל'.
וכמו"כ מסתעף מפה הנושא האם ישנו עניין בהדפסה והוצאה לאור כקונטרס....

לחץ כדי לכווץ...

מניסיוני הדבר עוזר מאוד לשקיעות בלימוד... וכל הסוגיא מתמקדת האם הבנתי באמת ברמה שאוכל לכתוב זאת לאחמ"כ אין הכוונה על כתיבת חבורה אלא על סיכום סוגיא, ואולם קרה לי מספר פעמים שאחרי שבניתי את כל הסוגיא חידשתי חידוש שנתן אור חדש בסוגיא דווקא בגלל שכל הנתונים היו ברורים לי, הוצאתי בקונטרס עם כמות מועטת של הדפסות, בשבילי! שאני ירגיש שעשיתי משהו ואכן לאחר כל הדפסה השקעתי בכתיבה יותר.

 

[וידעת היום]

המעמד האדיר בשנה שעברה שנועד לכבד את כותבי החבורות לא צריך להוסיף עוד מילים בעד לאחר שרואים את כמות המשתתפים ובראשם גדולי הדור...

 

[ליבי בתורתך]

כבחור ישיבה הוכל לכתוב מניסיון אישי שתקופה שאני מחובר כולי בסוגיא זה רק תקופה שאני מתעסק בכתיבה.
בתחילת דרכו של בחור (ולפעמים אף בהמשך) הלימוד מעוד רופף וקצת מלמעלה, מסתובב הרבה סביב הנקודה מבלי לגעת בה בפועל,
לזה מיועד הכתיבה וכמו ששמעתי מהרב קרלינשטין זצ"ל שביטה את זה שלעט אין ידים להסביר איתם.
כמו"כ יש לי חברותא בעיקר מעבר לשעות הסדרים שמיועד ללבן יחדיו את מסקנות הסוגיא ולהרחיבה מעט והיה לו בעיית התבטות ולאחר שהתחיל בכתיבה זה נעשה המבחן האישי שלו לבדוק היכן הוא אוחז.
ולגבי השאלה האם יש עניין להוציא קונטרס מהראיה שלי זה מאוד תלוי למי מי שזה הדלק והסיפוק שלו בהחלט מי שעושה את זה מתוך חשיבה שחבל על זה וזה סתם מאמץ יתר באמת יכול לוותר על זה.
ולגבי הנידון של גאווה נראה לי שבכל דבר טוב שאדם עושה יש ניסיון לגאווה ולשם כך באנו לעולם לעבוד על זה