תורת חיים מסכת עירובין דף כז עמוד ב:
מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא. כלומר אודה לו שהוא גדול ממני בתורה ושאני ראוי לשמש לו ולהוליך כליו אחריו לבית המרחץ ונראה דהיינו נמי הא דאיתא בפרק כיצד הרגל דקאמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא לכי תשמש לי אימא לך פי' לכשתודה לי שאני גדול ממך בתורה ושאתה ראוי לשמש לי כתלמיד המשמש לרבו.