ל"ג בעומר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה (1 צופה)

[געגועים]

בגמרא (שבת לג:) אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה.

מקשים המפרשים (פתח עינים, בן יהוידע) והלא אליהו זכור לטוב היה בא אצלם שתי פעמים בכל יום ועוסק עמהם בתורה, כמובא בזוהר חדש פרשת תבוא, א"כ למה לא א"ל דבר זה בהדיא פנים בפנים.

ואפשר ליישב לפי מה שמסופר שם בזוהר חדש שתלמידי רשב"י התקשו בלימודם בענין קללות של בחקתי בתורת כהנים וקללות של משנה תורה, ושלחו את שאלתם על ידי יונה אחת, ואליהו הנביא גילה לרשב"י סוד הענין, אדהכי עבר חד רוחא ואפריש לון, וסליק אליהו גו גלגלא דנורא, ואשתאר רבי שמעון ובכי, ואדמוך אפיתחא דמערתא, אדהכי אתא אליהו ז"ל אמר קום רבי שמעון אתער משנתך, זכאה חולקך דקב"ה בעי ביקרך וכו' [בתוך כך עבר רוח אחד והפריד ביניהם, ועלה אליהו בגלגל של אש, ונשאר ר"ש ובכה, וישן בפתח המערה, בתוך כך בא אליהו ז"ל אמר קום ר"ש התעורר משנתך אשרי חלקך שהקב"ה רוצה בכבודך] עיי"ש.

הרי לנו שהיה יום שבו אליהו נעלם מרשב"י, והיה אז בבחינה של הסתר, ואולי באותו היום שנעלם ממנו וישן רשב"י בפתח המערה אז נעמד אליהו בפתח המערה ואמר מאן לודעיה לבר יוחי וכו', כי היה אז בחינה של אליהו בהסתר כנראה בזוהר הנ"ל.​