- הודעות
- 399
- תודות
- 1,152
- נקודות
- 175
לשון הרמב"ם פ"ו מיו"ט הי"ז: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו'. אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד כראוי לו. (הלכה ח"י) כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. עכ"ל. וידוע יישוב הב"ח תקכט על קו' הב"י שם שמקור הרמב"ם כלול בפסחים קט. וכו'. והנה בגי' ר"ח משמע שלא גרס ע"פ ואפשר שגם לרמב"ם כך היה. ובתו"ת (דברים טז, יד) הביא גם מירו' פסחים וכו'. אכן עדיין צ"ב מה המקור להוסיף מגדנות. ויש לדון עפ"ד הרא' בר"ה כט. שהגם דאמרי' כפואוהו פרסיים יצא, צריך לדעת שהיום פסח. וממילא לפ"ז קליות ואגוזים זה ממקד בידיעתם שפסח היום כמו שעולה מהשו"ע (סו"ס תעב סט"ז), והמגדנות זה בשביל שישמחו בפועל. אכן ברמב"ם ק"ק ביאור זה שהרי משמע מזה שהכניס ביו"ט וגם מכל ריהטת לשונו דקאי אכל יו"ט וא"כ לא מוגדר רק לפסח. ולשם יו"ט כללי שידעו, לכא' צריך ראיה דסגי בהכי, דפשט הרא' הנ"ל משמע, שצריך ידיעה בחג עצמו. ואפשר, שבדרגת ילדים סגי בזה שידעו שהוא יו"ט בלבד, ורק בקומת בר מצוה יודע כבר לרדת לפרטים וחילוקים (ויש לדון גם מהריטב"א סוכה ב: רש"י חגיגה ו. ועוד). והנה אין לומר שמגדנות זה פי' לקליות ואגוזים, וכעין שמביא המשך חכמה על (בראשית כד, נג) "ומגדנות" נתן לאחיה ולאמה ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו - שאמה ואחיה לא היו אוכלים משום שאבלים היו על בתואל כו', לכן להם נתן מגדנות דהיינו קליות ואגוזים כמו שכתוב בב"ר (ס) ויוצא העבד, רבנן אמרי קליות ואגוזים, וקליות היו חביבין מכל. ע"כ. שעל אף שקליות ואגוזים בכלל מגדנות, מיהא לא יתכן שהרמב"ם ידבר בלשון מסורבלת שכזו. וגם שכתב להוסיף ומגדנות. והיה יכול להשמיט. או לכתוב מגדנות כגון קליות ואגוזים וכו'. (ועוד יש לדקדק אך אכמ"ל).