כידוע מתענים בערב פורים דפרזים תענית אסתר ועי' משנ"ב (ר"ס תרפ"ו):
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.