בר אביי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
332
תודות
1,702
נקודות
130
כידוע מתענים בערב פורים דפרזים תענית אסתר ועי' משנ"ב (ר"ס תרפ"ו):
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.
 
כידוע מתענים בערב פורים דפרזים תענית אסתר ועי' משנ"ב (ר"ס תרפ"ו):
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.
מסתמא יש לומר בזה ששונה הצום שצמו בימי מרדכי ואסתר מהצום שצמו בני מתתיהו, בב' אופנים:
הא' - שהצום שצמו בפורים זה גופא היה הדבר שהציל אותם ועושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי צום,
משא"כ בחנוכה הצום היה להצלחת המלחמה ועל ידי המלחמה [כמובן בסייעתא דלעילא] ניצחו ואנו עושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי המלחמה.
הב' - יש לציין שהצום של בני מתתיהו היה צום 'פרטי' לבני מתתיהו ולא צום שנתקן עבור כל ישראל, ורק בימי מרדכי ואסתר שגזרו צום לכל ישראל עושים לזה זכר.
 
הא' - שהצום שצמו בפורים זה גופא היה הדבר שהציל אותם ועושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי צום,
משא"כ בחנוכה הצום היה להצלחת המלחמה ועל ידי המלחמה [כמובן בסייעתא דלעילא] ניצחו ואנו עושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי המלחמה.
הב' - יש לציין שהצום של בני מתתיהו היה צום 'פרטי' לבני מתתיהו ולא צום שנתקן עבור כל ישראל, ורק בימי מרדכי ואסתר שגזרו צום לכל ישראל עושים לזה זכר.
הטעם הא. אינו לפי"ד המשנ"ב שטעם תענית אסתר אינו זכר לתענית ג' ימים שגזרה אלא לתענית שהתענו במלחמה וכמש"כ בהודעתי הראשונה.
הטעם הב. אינו מוכרח מדברי מגילת אנטיוכוס ואפילו אם כן הרי היו תענית והתפילה גורליים כמו שהיו בימי אסתר ובאה תשועה ע"י.
 
מה טעם תיקנו תענית אסתר
ראיתי טעם חדש למה תיקו תענית אסתר
כתב הקב הישר (פרק צז) והנה יש לחוש פן על ידי רבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקדוש ברוך הוא התענית לפי שהתענית היא סגולה להנצל על ידי התענית מן החטא ולא יהיה כח להשטן ולילית לקטרג עליהם ולהביאם לידי חטא מחמת ריבוי האכילה ושתייה.
ובזה מובן אמאי לא תקנו אף בחנוכה כזו תענית והיינו כי אין בה משתה ושמחה אלא רק רבוי סעודות לכך לא הצרכו לקבוע תענית
(תיקון טעויות הקלדה, והדגשה - בר אביי)
 
חמדת ימים פורים ב' ד' (טעם ד' לתענית אסתר):
ואולם האיש המשכיל יתבונן בצום התענית הזה מה שלא נעשה כזאת קודם חג המצות שיצאנו ממצרים ולא קודם חנוכה, כי טעמו של דבר הוא להיות שגזרת להשמיד ולהרוג דהמן לא נתבטלה אלא לפי שעה וביום פקדו משם והלאה רבו הגזרות השמדות וההריגות והגרושין במלכות יון עד אשר מטעם זה לא נזכר שם הוי''ה ברוך הוא במגילה כי אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הפורענות, ושם כתובה גזרת מלך מלכו של עולם שאין להשיב להשמיד וכו' ונתבטלה לפי שעה אבל בבית שני גזרו יוונים כמה שמדות כנודע, כי על כן כששלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות אמרו לה קנאה את מעוררת עלינו בין האומות דהיינו שימצאו כתוב כי כתב אשר נכתב בשם המלך מלכו של עולם אין להשיב ויבואו לפקוד עלינו מה שכתוב.
וכן אמרו בירושלמי ז''ל, מרדכי ואסתר כתבו אגרת ושלחו לרבותינו מקבלים אתם עליכם שני ימים אלו אמרו להם לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצים להוסיף עלינו צרתו של המן ע''כ.
ולפיכך קבלו עליהם דברי הצומות וזעקתם לפני ימי הפורים בכל דור ודור לצום ולבכות לצרה ונבקשה מאלהינו על זאת בל יפקוד עלינו גזרה ושמד בהיותנו בארץ שביינו ואל שדי יאמר לצרותינו די, וכשם שהצילנו מיד המן הרשע כן בחמלתו יפלטנו מיד מבקשי רעתינו כי אפס עצור ועזוב,
 
כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה
ולפ"ז צ"ע מדוע נקרא צום זה בשם "תענית אסתר" הלא כלל ישראל צמו בו!!

וראה את ביאור הרבי מליובאוויטש בזה (תורת מנחם נט עמ' 405):
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון