חנוכה מדוע אין תענית החשמונאים? (1 צופה)

[בר אביי]

כידוע מתענים בערב פורים דפרזים תענית אסתר ועי' משנ"ב (ר"ס תרפ"ו):
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.

 

[מנורה בדרום]

כידוע מתענים בערב פורים דפרזים תענית אסתר ועי' משנ"ב (ר"ס תרפ"ו):
'כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וכו'' (וזה כד' השאלתות שתענית אסתר משום נקהלו היהודים)
והנה לפי"ז יש לעיין מדוע לא קבעו תענית גם בערב חנוכה (שהרי לד' השו"ע מותר להתענות בו). ואין לומר שדווקא במלחמת עמלק שייך עניין זה שהרי במגילת אנטיוכוס כ':
וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא צום גזרו וישבו עלהאפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים
וא"כ בוודאי היה ראוי לקבוע תענית בסמוך לחנוכה. אמנם לד' הרמב"ם (רה"ל תעניות) שתענית אסתר היא זכר לתענית שגזרה ג' ימים בניסן לק"מ.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם שהניצחון ( כפה"נ העיקרי) היה בכ"ה בכסלו ובו ביום הדליקו א"כ א"א היה לקבוע תענית ביום שבו מציינים את הניצחון. ועדיין יל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא יש לומר בזה ששונה הצום שצמו בימי מרדכי ואסתר מהצום שצמו בני מתתיהו, בב' אופנים:
הא' - שהצום שצמו בפורים זה גופא היה הדבר שהציל אותם ועושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי צום,
משא"כ בחנוכה הצום היה להצלחת המלחמה ועל ידי המלחמה [כמובן בסייעתא דלעילא] ניצחו ואנו עושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי המלחמה.
הב' - יש לציין שהצום של בני מתתיהו היה צום 'פרטי' לבני מתתיהו ולא צום שנתקן עבור כל ישראל, ורק בימי מרדכי ואסתר שגזרו צום לכל ישראל עושים לזה זכר.

 

[בר אביי]

הא' - שהצום שצמו בפורים זה גופא היה הדבר שהציל אותם ועושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי צום,
משא"כ בחנוכה הצום היה להצלחת המלחמה ועל ידי המלחמה [כמובן בסייעתא דלעילא] ניצחו ואנו עושים זכר להצלת עמ"י שהיה על ידי המלחמה.
הב' - יש לציין שהצום של בני מתתיהו היה צום 'פרטי' לבני מתתיהו ולא צום שנתקן עבור כל ישראל, ורק בימי מרדכי ואסתר שגזרו צום לכל ישראל עושים לזה זכר.

לחץ כדי לכווץ...

הטעם הא. אינו לפי"ד המשנ"ב שטעם תענית אסתר אינו זכר לתענית ג' ימים שגזרה אלא לתענית שהתענו במלחמה וכמש"כ בהודעתי הראשונה.
הטעם הב. אינו מוכרח מדברי מגילת אנטיוכוס ואפילו אם כן הרי היו תענית והתפילה גורליים כמו שהיו בימי אסתר ובאה תשועה ע"י.

 

[מנורה בדרום]

הטעם הא. אינו לפי"ד המשנ"ב

לחץ כדי לכווץ...

לפי"ד המשנ"ב לא קשיא מידי דהא אין מתענים בחנוכה.

 

[בר אביי]

לפי"ד המשנ"ב לא קשיא מידי דהא אין מתענים בחנוכה.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה היתה על ערב חנוכה. (נא לעיין בהודעתי הראשונה)