סוכות, שמח"ת ושמ"ע מדוע גדו"י בנו בעצמם סוכה ולא חשו לבזיון התורה?

[אברך מישיבת מיר]

כתב החוות יאיר ת"ח וגדולי הדור מטפלין בעצמן בעשיית סוכה אף ברשות הרבים ובחצר המפולש, וכך ראוי להם. וכן כתב מהרי"ל שמצא מהר"ם עוסק בעשיית סוכתו.

וכתב החוות יאיר שהיה נראה לכאורה דתלי בפלוגתתא דרבוותא, כי דעת הרמב"ם שאע"פ שזקן ואינו לפי כבודואינו חייב בהשבת אבידה, מ"מ אם בעל נפש הוא יכול להחמיר ולהשיב אבידה, ואל לפרוק ולטעון, אף במקום שאם היה שלו לא היה מתבזה בזה, אולם הרא"ש חולק וסבירא ליה דאינו רשאי לבזות כבוד תורתו, אחר שהתורה פטרו. וע' טור ושו"ע (סי' רס"ג, ורע"ב)

אכן מיישב החוות יאיר דבדבר שבקדושה שאני, דשרי לבזות עצמו לזה, ואין שייך בזה בזיון התורה, ולכן גדולי ישראל בנו בגופם את הסוכה ולא חשו לכבוד התורה, מפני שסוכה קצת קדושה יש בה כמו שאמרו חז"ל שחל שם שמים על הסוכה כל שבעה.

 

[והב בסופה]

ר' נחמן בנה מעקה בעצמו (קידושין ע.)
ר' ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא (שם, מא.)

 

[ישראל אדלר]

ובמיוחד לשיטות שעשיית הסוכה מצוה היא בפני עצמה [שיטת השאילתות הידועה קס"ט ועוד, בערוך לנר מכות ח' ע"א].

 

[אברך מישיבת מיר]

ובמיוחד לשיטות שעשיית הסוכה מצוה היא בפני עצמה [שיטת השאילתות הידועה קס"ט ועוד, בערוך לנר מכות ח' ע"א].

לחץ כדי לכווץ...

גם במצוות לא הותר להתבזות כדי לקיימם, כדוגמת עשיית מעקה, והשבת אבידה.

ר' נחמן בנה מעקה בעצמו (קידושין ע.)

לחץ כדי לכווץ...

הגמ' באמת מתקשה בזה שם, יע"ש.

ר' ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא (שם, מא.)

לחץ כדי לכווץ...

זה נעשה בבית בצנעה ואין בזה ביזיון כבוד התורה, מש"כ הסוכה נבנית אף ברשות הרבים ולעין כל וכפי שהביא החוות יאיר, ובודאי יש בזה בזיון כבוד התורה.

 

[נהר מעדן]

בדרך כלל אצל הצדיקים מעדת החסידים, היו החסידים בונים להם הסוכה, והם בעצמם קיימו מצוות סוכה, בהגבהת קצת מן הסכך ונענוע לשם מצוה.
וביאור הדבר מבאר הנועם אלימלך סוף פרשת קדושים:

וכרמך לא תעולל. כי כרם מרומז לדביקות עליון, רמז ליין המשומר בענביו, והפסוק מוכיח לאדם ואומר לו לכשתהיה במדריגת כרם, שהוא הדביקות העליון, "לא תעולל" פי׳ לא תעזוב את מדריגתך להיות כעולל ויונק אשר בער מאיש ולא בינת אדם לו, אך תראה לעלות מעלה מעלה, וכשתהיה כך, "ופרט כרמך לא תלקט" פי׳ כי האדם צריך לקדש איבריו וגידיו בעובדין טבין, ולייגען במעשים טובים, שיהיו האיברים מקודשים בדביקות הבורא ב"ה ולעבודתו, ומזומנים שלא יעכבו כלל במחשבת רוממות האל ית׳, ולזה נצטוינו במצות העבודה בידים ובכל הגוף, למען התקדש גופנו שיהיה מוכן לעבוד הבורא האמיתי, והעיקר הוא לדבקה בו, ולזה נברא העולם להטיב לברואים, וההטבה הוא לקרבם אליו, כמש"ה ועתה ישראל כו׳ ולדבקה בו כו׳ לטוב לך, וכשהאדם נגמר בעבודתו וכל אבריו הגשמיים כבר מקודשים ומוכנים לעבודה לדבקה בו באמת בלי שום מניעה מהם כלל, אז א"צ כלל לעשות המצוה בגופו ממש, דהיינו למשל לעשות סוכה בידיו ממש כדי לייגע גופו בעבודה, כי כבר גופו מקודש, אלא צריך לקיים המצוה ההיא לישב בסוכה, ותיעשה המעשה המצוה ע"י מי שצריך עדיין לקדש איבריו, או לטחון חיטים לפסח, הטחינה גופא אינו צריך ע"י צדיק גמור, כ"א קיום המצוה ההיא בלא העבודה, והעבדות המעשה של המצוה נקרא "פרט" לשון פרטיות, וזו היא "ופרט כרמך" פי׳ כשאתה במדריגת "כרם" המרומז לדביקות כנ"ל, "לא תלקט" הפרט שבה, כי אינך צריך לזה כבר, "לעני ולגר תעזוב אותם" הם המדריגה השפלה ממך, הנכנסין לעבודה ולא נתקדשו אבריהם עדיין כל צרכם, הם יתנהגו כך כדי שיבואו אל הדביקות העליון, הולך ואור עד נכון היום.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

בדרך כלל אצל הצדיקים מעדת החסידים, היו החסידים בונים להם הסוכה, והם בעצמם קיימו מצוות סוכה, בהגבהת קצת מן הסכך ונענוע לשם מצוה.
וביאור הדבר מבאר הנועם אלימלך סוף פרשת קדושים:

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שגדולי ישראל שהיו בפני החוות יאיר והמהר"ם לא סברו כן.

ולפי דברי הנועם אלימלך אין לצדיק לעשות מאומה בעשיית המצוה, א"כ אף לנענע בסכך אינו צריך, וא"כ אם גדולי החסידות אחזו שהם בדרגת צדיק שאין צריכים להתייגע בגופפם בעשיית המצוה, א"כ אף לנענע הסכך אינם זקוקים, ואם אינם רגה כזו, א"כ שחבהו ממש את הסוכה, וצ"ע.

ובאמת יש לעיין בכל זה, דבגמ' מבואר דרבא מלח שיבוטא וכו', משמע שכן יש עניין לטרוח בגופו במצוות.

 

[ישראל אדלר]

אך יש לעיין דבגמ' מבואר דרבא מלח שיבוטא וכו', משמע שכן יש עניין לטרוח בגופו במצוות.

לחץ כדי לכווץ...

וביותר עיי' בעמק שאלה שם שכותב הנצי"ב כי ההכנה ועשיית הסוכה אפי' אם אינה מצוה דאורייתא בפנ"ע מ"מ היא הכנה עם מקור המפורשת בתורה והיא הכנה חמורה יותר עיי"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

וביותר עיי' בעמק שאלה שם שכותב הנצי"ב כי ההכנה ועשיית הסוכה אפי' אם אינה מצוה דאורייתא בפנ"ע מ"מ היא הכנה עם מקור המפורשת בתורה והיא הכנה חמורה יותר עיי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

גם מצות השבת אבידה ומעקה היא מצוה גמורה ואעפ"כ אסור לת"ח להתבזות על זה.

 

[ב"מ]

וכן הרא"ש טרח בעצמו ואפה מצות הובא בשו"ע או"ח סי' תס' סעי' ב', והוסיף ע"ז השו"ע דראוי לכל אדם לעשות כן.
וכמדומה שהפת"ש ריכז את כל הדעות והגדרים בעניין כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור לו לעשות מלאכה בפני ג', והביא את כל המ"מ שהובאו לעיל.

 

[המכבד את הבריות]

זה נעשה בבית בצנעה ואין בזה ביזיון כבוד התורה,

לחץ כדי לכווץ...

זאת מנלך?

 

[והב בסופה]

זה נעשה בבית בצנעה ואין בזה ביזיון כבוד התורה, מש"כ הסוכה נבנית אף ברשות הרבים ולעין כל וכפי שהביא החוות יאיר, ובודאי יש בזה בזיון כבוד התורה.

לחץ כדי לכווץ...

בניית סוכה לא חייבת להיעשות ברה''ר לאור יום במשך כמה שעות, כמובן

 

[אברך מישיבת מיר]

בניית סוכה לא חייבת להיעשות ברה''ר לאור יום במשך כמה שעות, כמובן

לחץ כדי לכווץ...

אמת! אבל החוות יאיר מדבר על גדולי ישראל שבנו ברשות הרבים ובמבואות המפולשים, ועליהם הוא אומר שלא חשו על בזיון התורה.

זאת מנלך?

לחץ כדי לכווץ...

מסברא. כי בדרך כלל עושים כן במטבח בצינעה ולא ברשות הרבים.

 

[איישר חילי]

בזקן ואינו לפי כבודו שמעתי מהגה''ג ר' אשר וייס שליט''א שההגדה למשל רה''י שמצא אופניים, או אדמו''ר שמצא כדורסל, שזה חוכא וטלולא, עכת''ד.

משא''כ בניית סוכה לפי דעתי- כמה חן יהודי יש בזה שהרי לא עומדים כרגע בחודש אייר והכל יודעין שזה ערב יו''ט וחביבין ישראל שמקיימין המצוות בגופן ממש.

 

[יושב בישיבה]

גם במצוות לא הותר להתבזות כדי לקיימם, כדוגמת עשיית מעקה, והשבת אבידה.

הגמ' באמת מתקשה בזה שם, יע"ש.

זה נעשה בבית בצנעה ואין בזה ביזיון כבוד התורה, מש"כ הסוכה נבנית אף ברשות הרבים ולעין כל וכפי שהביא החוות יאיר, ובודאי יש בזה בזיון כבוד התורה.

לחץ כדי לכווץ...

היכן כתוב שלא הותר להתבזות בשביל מצוות מעקה?

 

[אברך מישיבת מיר]

היכן כתוב שלא הותר להתבזות בשביל מצוות מעקה?

לחץ כדי לכווץ...

קדושין ע א

בזקן ואינו לפי כבודו שמעתי מהגה''ג ר' אשר וייס שליט''א שההגדה למשל רה''י שמצא אופניים, או אדמו''ר שמצא כדורסל, שזה חוכא וטלולא, עכת''ד.

משא''כ בניית סוכה לפי דעתי- כמה חן יהודי יש בזה שהרי לא עומדים כרגע בחודש אייר והכל יודעין שזה ערב יו''ט וחביבין ישראל שמקיימין המצוות בגופן ממש.

לחץ כדי לכווץ...

ייש"כ, סברא יפה!

 

[נהר מעדן]

ולפי דברי הנועם אלימלך אין לצדיק לעשות מאומה בעשיית המצוה, א"כ אף לנענע בסכך אינו צריך, וא"כ אם גדולי החסידות אחזו שהם בדרגת צדיק שאין צריכים להתייגע בגופפם בעשיית המצוה, א"כ אף לנענע הסכך אינם זקוקים, ואם אינם רגה כזו, א"כ שחבהו ממש את הסוכה, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שהם עשו כן מחמת חביבות המצוה, ולא בדרך יגיעה. כמו כן ידוע כמה טירחות טרחו בעד מצות מצוה, והיה זה מרוב חביבות המצוה, שהרגישו זכיה להיטפל בעצמם, ואולי זה ג"כ הכוונה במה שהאמוראים טרחו בעד סעודת שבת, שאפילו שלא שייך אצלם טירחא של הכנה למצוה, מכל מקום מרוב החביבות טרחו בעצמם, שלא בדרך יגיעה.

 

[שלמה בן יואל]

השו"ע באו"ח סי' ר"נ סוף סעיף א' עתה ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו כי רב חסדא הי' מחתך הירק דק דק כו' ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום כבודי כי זה הוא כבודו שמכבד השבת.
ובביאור הלכה שם הביא מדברי הפמ"ג ז"ל, כי זהו כבודו ישב בזה מה שהקשה בשו"ת חות יאיר איך הקלו בכבודם הא גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה כו' לכן קאמר דזהו כבודם שעוסק בעצמו במצוה ונכר שעושה כן לכבוד ד' יתברך וכן הוא אומר בדהמע"ה ונקלתי עוד מזאת וגו' משא"כ אם אין נכר כמו זקן ואינו לפי כבודו באבדה וכדומה שמתחלל כבוד הת"ח עי"ז.
והוסיף הביאור הלכה, ורוצה לומר שאין הכל יודעין שהוא עוסק במצוה. ובזה מיושב הא דאיתא בקידושין דף ע' דר"נ עסק בעצמו במצות מעקה ששם הוא דבר שהכל יודעין בעת שהוא עוסק שהוא מצות ד' משא"כ בעבדה בעת שהוא מטפל בה שאין הכל יודעין מזה ולכן אפי' אם ירצה להחזירו ברבים ויודיעם שהיא אבדה ג"כ פטרתו תורה מזה כנ"ל. עכ"ל.

 

[מנורה בדרום]

לא ברור לי כלל כל הויכוח כאן,
לבנות סוכה זה לא בזיון כבוד התורה,
וכמו שללכת עם כובע וחליפה באוגנדה זה לא חילול ה' אפילו שאת הגויים שם זה מאוד מצחיק.

 

[אברך מישיבת מיר]

היכן כתוב שלא הותר להתבזות בשביל מצוות מעקה?

לחץ כדי לכווץ...

ר' נחמן בנה מעקה בעצמו (קידושין ע.)

לחץ כדי לכווץ...

טעיתי! הגמ' באמת מסיקה בקידושין דשרי לבנות מעקה.

 

[יושב בישיבה]

טעיתי! הגמ' באמת מסיקה בקידושין דשרי לבנות מעקה.

לחץ כדי לכווץ...

גם בס"ד זה לא שייך לענין זקן ואינה לפי כבודו של השבת אבידה.