מטות מדוע העבירו בנות מדין לפני הציץ ולא לפני הארון (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו (לא יז)

פירש רש"י, לפני הציץ העבירום והראויה להבעל פניה מוריקות. והקשה בפענח רזא, דהנה ביבמות עט. ביקשו הגבעונים שינתנו להם שבעה אנשים מבני שאול לתלות אותם על מה שהמית שאול את הגבעונים, ואמר רב הונא שם שבחירת בני שאול היתה על ידי שהעבירום לפני הארון, ומי שהארון קולטו הולך למיתה, ומי שאינו קולטו הולך לחיים. ומדוע בבנות מדין בדקו על ידי הציץ, ובבני שאול על ידי הארון.

והנה בפשוטו היה אפשר לומר, כי בזמן בנות מדין היה הארון במקומו בקודש הקדשים ואי אפשר להעביר לפניו [ולהוציא את הארון בשביל כך, ודאי לא סלקא דעתך], ורק בזמן דוד המלך ובני שאול שלא היה אז בית בנוי, שזה היה לאחר חורבן שילה בימי נוב וגבעון ועדיין לא נבנה בית המקדש עד שבנאו שלמה, אם כן הארון היה בחוץ ושפיר היה אפשר להעביר לפניו.

ובפענח רזא שם תירץ, שבאמת לאו אורח ארעא לבדוק על ידי הארון, ולכן בבנות מדין שאפשר לבדוק על ידי הציץ עדיף לן לבדוק בציץ, ובבני שאול אי אפשר לבדוק על ידי הציץ, משום שנאמר "לרצון להם, ולא לפורענות", כדאמרינן ביבמות ס: דמהאי טעמא בבנות יבש גלעד לא בדקו בציץ, ולכן ההכרח היה לבדוק על ידי הארון.

עוד היה אפשר לומר, כי סגולת הציץ הוא שפניהם של החוטאים מוריקות לגודל קדושתו, ובנות מדין היה בהם חטא שבאו להחטיא את בני ישראל, אבל בבני שאול הרי לא היה בהם שום חטא, וזה אינו שייך לבדוק על ידי הציץ, אלא צריך לנס מיוחד שיהיה גילוי מן השמים במי בחר ה' להמיתו, ולזה צריכים את קדושת הארון.​

 

[חיים ארוכים]

אין מקום להשוות ביניהם כלל, דהתם היו צריכים לבחור שבעה אנשים ולא ידעו במי לבחור, וידעו עפ"י הארון מי ראוי ליקרב ומי למות
אבל פה ידעו כל הראויה למשכב זכר ורק היה חיסרון ידיעה טכנית מי ראוי ומי לא, ולזה היה הציץ

 

[מטות מסעי]

במעשה עכן נודע ע"י הארון והארון אינו עניין טבעי אלא סגולי כמו במעשה הגבעונים
ושונה בהריגת מלכי מדיין וכן במעשה זה דבנות מדיין שפעולתו הייתה טבעית