פרשת יתרו מספרת על המאורע הגדול והמרכזי בחיי עם ישראל — מתן-תורה על הר סיני.
יש לתמוה, איפוא: מדוע אין הפרשה נקראת על שם אירוע חשוב זה, אלא על שם מאורע שולי לכאורה — ביקורו של יתרו?
הדברים יתבארו על-פי האמור בזוהר (ח"ב סז, ב) שנתינת התורה התאפשרה רק לאחר שיתרו הודה בגדולתו של הקב"ה ("עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים").
ההסבר לכך:
על יתרו נאמר "שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם", כלומר שיתרו היה מומחה לענייני עבודה זרה, והכיר לעומקם את כל הרעיונות האליליים ששלטו בעולם באותם ימים.
כשאדם ברמה זו של ידע אלילי מכיר בגדולתו של הקב"ה — הדבר מביא לידי גילוי את עוצמתה של החכמה האלוקית, כפירוש הזוהר על הכתוב "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות": ישנו יתרון מיוחד בחכמה דווקא כשהיא באה "מן הסכלות" — מתוך הכרת הידע האלילי והתנערות ממנו.
יתרון זה שבחכמה האלוקית, שהתחדש בזכות הודאתו של יתרו, הוא שאיפשר את מתן-תורה — הורדתה של התורה אל העולם התחתון, כדי לזכך אותו ולהעלותו לרשות הקדושה (כשם שיתרו הגיע אל הקדושה מתוך האלילות שהיה שקוע בה קודם לכן).
ולכן נקראת פרשת מתן-תורה על שמו של יתרו, שכן הודאתו של יתרו שימשה הכנה הכרחית לנתינת התורה.
יש לתמוה, איפוא: מדוע אין הפרשה נקראת על שם אירוע חשוב זה, אלא על שם מאורע שולי לכאורה — ביקורו של יתרו?
הדברים יתבארו על-פי האמור בזוהר (ח"ב סז, ב) שנתינת התורה התאפשרה רק לאחר שיתרו הודה בגדולתו של הקב"ה ("עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים").
ההסבר לכך:
על יתרו נאמר "שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם", כלומר שיתרו היה מומחה לענייני עבודה זרה, והכיר לעומקם את כל הרעיונות האליליים ששלטו בעולם באותם ימים.
כשאדם ברמה זו של ידע אלילי מכיר בגדולתו של הקב"ה — הדבר מביא לידי גילוי את עוצמתה של החכמה האלוקית, כפירוש הזוהר על הכתוב "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות": ישנו יתרון מיוחד בחכמה דווקא כשהיא באה "מן הסכלות" — מתוך הכרת הידע האלילי והתנערות ממנו.
יתרון זה שבחכמה האלוקית, שהתחדש בזכות הודאתו של יתרו, הוא שאיפשר את מתן-תורה — הורדתה של התורה אל העולם התחתון, כדי לזכך אותו ולהעלותו לרשות הקדושה (כשם שיתרו הגיע אל הקדושה מתוך האלילות שהיה שקוע בה קודם לכן).
ולכן נקראת פרשת מתן-תורה על שמו של יתרו, שכן הודאתו של יתרו שימשה הכנה הכרחית לנתינת התורה.
(לקוטי שיחות ח"ד ע' 1271; ח"יא ע' 74 ואילך)