[יסוד הדבר מונח בזכרוני שכך מבאר הגרשש"ק ענין ז"נ ול"ח שהוא משום שלא חשיבא ההנאה ממונו של המהנה, ויאמרו היודעים האם צדקו דברי בזה]
אכן, ישנם ב' דרכים לפרש דברי הגרש"ש והינך נוקט דרך אחת.


ובאמת שכבר התייחסתי לגרש"ר בסוגריים בתחילת דברינו...
(ואין לבאר עפ"י הגרש"ר שכ' שהעניין ב'חסר' הוא בכדי שיהיה לו זכות תביעה, דכל עוד שאין לו כלל נפק"מ בחפץ אז אין הוא יכול לתבוע כלל וא"כ אפי' אם התחסר מדבר אחר שוב יש לו זכות תביעה על ההנאה. שהרי ההנאה זה החיסרון צדדי ואין שום קשר להנאה, והוא כחיסרון גופא של הוצאות הבנייה)
לכך למשל בדוגמא של המנורות, א"א לדון את האור שבא אצלו
כמתחסר אצל חבירו
שהרי חבירו נצרך שיהיה אור זה כאן
ומשא"כ הכא
שההקף כולל שטח רחב יותר משטחו של המקיף
ואמנם הוא בע"כ עושה כן כדי להקיף את שטחו
אבל לא מחמת טענת בשבילך עשיתי הוא בא
אלא טענתו שמתקבל אצל הנהנה הנאה מממונו
וא"א לנהנה לומר שאי"ז שייך לממונך שממילא הוא בא אצלי
שאי"ז ממילא כיון שלמקיף אין צורך בהקף זה
למה למקיף אין צורך בזה????
הרי מכיוון ששיטחו למעשה בצורה זו וכמו שכתבתם אתם הר' @רצון "שהרי כך היא חצרו וכך הוא האופן להקיפה" (וכבדוגמא של המנרות בדיוק! - שביתו רחוק מהבית הכנסת ולכן נצרך לעוד כמה מטרים של מנורות, שפשוט וברור שזה לא מחמת השכן!!!), שוב הוא צריך ומוכרח בשביל להיות שמור כלפי העולם לגדור שדהו!!!!!!!!
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון