אמור מדוע עיור נקרא סגי נהור (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

א' מן המומים המופיעים בפרשה הוא העיור ובלשון חז"ל נקרא סגי נהור כלמור רואה טוב (עד שנעשה מושג בכל מקום כשאומרים דבר ומתכוונים להיפוכו אומרים בלשון סגי נהור)

כתב המגיד מבריסק בספרו מחזה עינים (מאמרי גיא חזיון סי' ה') לבאר אמאי דווקא גבי ראיה אמרינן סגי נהור ואילו גבי אילם לא אמרינן סגי דיבור וכד' וכן גבי חירש גידם ושאר מומים לא אמרינן סגי וכו' וביאר דדווקא גבי ראיה אמרינן כן דכיון דאינו רואה עניני העולם בראיה גשמית נעשה ראייתו טהורה ולפיכך בעצם ראייתו גדולה משל אחרים לכך קראו חז"ל סגי נהור דבעצם הוא באמת סגי נהור דכאמור ראייתו גדולה וזה יהיה בעולם הבא.

 

[אברך מישיבת מיר]

בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' (ליקוטים אות קמ"ד), מביא להקשות בשם ספר 'תורת השם' (פ' לך לך), איך קוראין חז"ל לעיוור "סגי נהור" ואפילו בשביל לישנא מעליא, הא הוי דיבור שקר?

ומבאר, שהכוונה הוא על פי מה שכתב הזוהר (תזריע מז:), שיש "יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך" כי מן הסכלות ממש באה תועלת לחכמה, דאלמלא לא היה נמצא השטות בעולם לא היתה נודעת החכמה, וכן כאן שע"י העיוור "סגי" מתרבה מתגדל בחשיבות ה"נהור" הראיה.

 

[אור זרוע לצדיק]

כיון שעיני הבשר שלו אינם פועלות, לכן עיני השכל שלו מפותחות יותר.
לפי שאינו רואה בכל הפרסומות וכו'.