סוכות, שמח"ת ושמ"ע מדוע פרש הרב מבריסק מטריה בסוכה? ומה נוהגים למעשה. (1 צופה)

[נדיב לב]

א.
כתב במשנה ברורה סימן תרכ"ט ס"ק נ"ח וז"ל: שמכוין כדי להגין - זהו רק לדעת הי"א שהזכיר מתחלה אבל לדעה ראשונה אף באופן זה אסור ועיין בבה"ל דכן יש להחמיר למעשה וכ"כ הב"ח וש"א. ומ"מ בשעת הדחק שלא יכול לאכול בסוכה ע"י העלין הנושרין לתוך המאכל או ע"י גשמים הנוטפין או ע"י הרוח שמכבה הנרות מוטב לפרוס סדין תחת הסכך בתוך ד' טפחים משיאכל חוץ לסוכה אבל לא יברך ע"ז לישב בסוכה ע"כ.
מבואר במ"ב שיש עדיפות לישב בסוכה בשעת הגשמים תחת סדין מאשר לישב בבית, כי בזה יוצא לפחות ידי שיטת ר"ת שהסוכה כשירה, אך לא יברך שם לישב בסוכה.

אמנם כמדומני העולם לא מחמיר בזה. וייתכן בארץ ישראל שהגשמים לא כל כך מצויים פחות חששו ועצ"ב.

ב.
כמו כן יש לדון מדוע בשעת גשמים לא פורשים מטריה,
ואף שהיא גבוהה י' טפחים סו"ס אינה מחוברת וקבועה לקרקע אלא מחזיק אותה בידיו וממילא אין בזה פסול אוהל בסוכה,
וכך שמעתי משכני ששמע מהגרשז"א שמותר לשבת כך בסוכה. וסיפר לי שמרן הגרי"ז הלוי ישב בסוכה בחול המועד בזמן ירידת גשמים ע"י פריסת מטריה מעל ראשו.
אך עדיין אין ראיה מעובדא זו שדעתו להתיר לישב גם בברכה דאפשר דס"ל כמו שכתב בס' פתחא זוטא דיני סוכה ריש סימן תרכ"ז ובסו"ס תרכ"ט שבשעת הדחק יש לישב בסוכה תחת מטריה בלי לברך. אמנם כמדומני העולם לא מחמיר בזה ויל"ד.

אמנם הראו לי מי שטען שמרן הגרי"ז החזיק את המטרייה על האוכל שלא יזיק מחמת הגשמים ולא על עצמו. מצו"ב.


ועוד הראו לי.

מה שכתב שם לעיין 'איך שייך לסבוב לעצמו חיוב חדש בעת שאתה אין חיוב ישיבת סוכה'. לא ברור מאי שנא מפריסת סדין שכתב המ"ב?
כמו"כ זה לא מדוייק להגדיר בחדא מחתא פטור מסוכה בירידת גשמים, שאינו דומה סוכה לסוכה וסיכוך לסיכוך, ויש סוכה שמעט טיפות יחלחלו לתוכה ויש סוכות שלא. בכל מקרה ראיתי בשבט הלוי (ח"ד סי' נז ד"ה ולדידי) שראוי לפרוס כיסוי בשעת ירידת הגשמים.

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן נז
ולדידי זה ליתא כלל דהא כ' ב"י סי' תרל"א דסכך העשוי לצל היינו להגן מן השמש ומן המטר, ואף שלא נמצא ברש"י שלפנינו שם ח' ע"ב מכ"מ כן כ' הרא"ש שם סי' י"ב ובלבד שתהא מסוככת כהלכתו אר"ח והוא שעשאה לצל להתלונן תחתיו מחורב וממטר ע"כ - והיינו דנלמד מקרא דישעי' ד' וסוכה תהי' לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתר מזרם וממטר, וס"ל להני ראשונים דסיפא דקרא ארישא קאי דזה ג"כ בכלל צל, ואפי' לר"ת החולק בתוס' וברא"ש שם דס"ל דאדרבה דסכך מעובה המעכב מגשמים פוסל ומכ"ש דאינו מתנאי הכשר סוכה שיגן מן הגשמים מכ"מ עיין בהג"ה מיי' פ"ה מסוכה אות ח' בשם הריב"א דגם לר"ת עכ"פ בעינן הצלה והגנה מן הגשמים אלא דאם אין יורדין בה כלל פסולה. עכ"פ גם הגנת הגשמים בכלל צל דמיצל מגין מפני המטר עכת"ד לעניננו.

 

[נדיב לב]

ב.
כמו כן יש לדון מדוע בשעת גשמים לא פורשים מטריה,
ואף שהיא גבוהה י' טפחים סו"ס אינה מחוברת וקבועה לקרקע אלא מחזיק אותה בידיו וממילא אין בזה פסול אוהל בסוכה,
וכך שמעתי משכני ששמע מהגרשז"א שמותר לשבת כך בסוכה. וסיפר לי שמרן הגרי"ז הלוי ישב בסוכה בחול המועד בזמן ירידת גשמים ע"י פריסת מטריה מעל ראשו.
אך עדיין אין ראיה מעובדא זו שדעתו להתיר לישב גם בברכה דאפשר דס"ל כמו שכתב בס' פתחא זוטא דיני סוכה ריש סימן תרכ"ז ובסו"ס תרכ"ט שבשעת הדחק יש לישב בסוכה תחת מטריה בלי לברך. אמנם כמדומני העולם לא מחמיר בזה ויל"ד.

לחץ כדי לכווץ...

שערי תשובה סימן תרלט
[יג] גשמים - עבה"ט וכתב בשבו"י ח"ג סימן מ"ה שאירע בק"ק מיץ בשנת תפ"ג ששני ימים קודם החג ירדו גשמים עד שנתמלא הסכך במים וירדו טיף להדי טיף וגם בלילה ירדו קצת גשמים דהיינו נהילא דבתר מיטרא ויש רצו להמתין עם הסעודה עד חצות יש שרצו לדחוק עצמם לאכול בסוכה אף שירדו טיפים הרבה מ"מ רצו לעשות כובע ישועה בראשם להציל מן הגשמים והשיב לא ידעתי איך מלאה לבם לעשות כן להתחכם יותר מחכמינו ז"ל להחמיר בחומרות יתירות ממה שנמצא בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים אף שבליקוטי מהרי"ל הזכיר קצת מחומרא זו להמתין עד חצות אך בתשובת מהרי"ל סימן קפ"א כ' לא ראיתי לרבותי נוהגים כך כו' והתשובות עיקר כו' וכך עיקר מלתא בטעמא דאם ימתין עם אכילת ב"ב הגדולים והקטנים אין לך מניעת שמחת י"ט יותר מזה וכן כל הפוסקים לא הזכירו המתנה זו לענות נפש ביום טוב וכ"כ המ"א סימן תרמ"ם בפשיטות ועל הכת שרוצים לאכול בסוכה אף שיורדים טיפים הרבה בוודאי לא שפיר עבדי כדאיתא בירושלמי בהדיא כל הפטור כו' נקרא הדיוט וכ"כ הגמיי' וכן בש"ע וכן במהרי"ו סימן קצ"א כל דרכיה דרכי נועם ואיכא ביטול שמחת יום טוב וכ"כ בספרי ח"י סימן תע"ב ועוד כיון דבש"ס מדמה זו לעבד שמוזג כוס ושפך על פניו ואם יחזור למזוג בע"כ יכעוס עליו יותר כיון שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט אלא העיקר כמבואר בש"ע והסכמת הפוסקים לילה ראשונה יקדש בסוכה ויאכל כזית בסוכה ויברך לישב בסוכה ובלילה ב' יאכל בביתו ויקדש בביתו רק סוף האכילה יאכל כזית בסוכה בלא ברכה ויברך ברכת המזון בביתו ע"ש ועיין בעט"ז שלילה הראשונה אוכל כזית בסוכה ויגמור הסעודה בבית ויברך שם וכתב מח"ב בשם זרע אמת דיברך המוציא ע"ד לגמור סעודתו בבית ואם בירך בסוכה על הכזית הוי גורם ברכה שא"צ וע"ש עוד בשמו שכתב שבני אדם שיש להם סוכות גג של לוחות וסוגרים בגשמים וכשפוסקים מיד פותחים והסכך נגוב ויכולים לסעוד שם מצוה קעבדי והם חייבים בסוכה כיון שאינם מצטערים וצריכים לברך ע"ש ועיין בק"א למח"ב שכתב בשם האורחות חיים שכתב בשם הד"מ נ"ע דנכון כל סעודת לילה הראשון לאכול בסוכה אפילו ירדו גשמים עכ"ל וכן הוא בתשובת זקן אהרן סימן קס"א ע"ש וכיון שכן הבא לעשות כן אין מזניחין אותו ע"כ לא אמרו כל הפטור כו' אלא בשאר ימים חוץ מלילה ראשונה וצ"ע:

 

[בעל החלומות]