מדוע קוראים אנו למוסדות התורה בשם "ישיבה"? (1 צופה)

[יישר כח גדול]

נשאל רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ("שלמי מועד"), מדוע קוראים אנו למוסדות התורה בשם "ישיבה".
היה מי שרצה להסביר טעם הדבר, כיוון שצורת לימוד ועסק התורה בישיבה, לכן נקרא המקום 'ישיבה'. אך הגרש"ז דחה זאת באומרו כי כבר לאבות הקדושים היו ישיבות (כאמור ביומא כח: "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם"), ובמשך קרוב לאלפיים שנה עד לתקופת רבן גמליאל נהגו ללמוד דווקא בעמידה.

אלא אמר כי הסיבה האמיתית היא משום שהתורה והעיסוק בה היא עיקר יישובו של עולם. זהו הכלי העיקרי בו ניתן לפתח את העולם, וכל שאר העניינים והדברים שיש בעולם - כפופים לתורה ומשרתים את לומדיה.

 

[מנסה להבין]

נשאל רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ("שלמי מועד"), מדוע קוראים אנו למוסדות התורה בשם "ישיבה".

לחץ כדי לכווץ...

ומה המשמעות של "כולל"?

 

[עמך]

הרמב"ם במורה (ח"א פי"א) מפרש שישיבה הוא דבר קבוע ועומד שלא יתכן בו שינוי,
וזה הכוונה בכתוב "אתה ה' לעולם תשב",
הפירוש הוא 'הנצחי העומד אשר לא ישתנה בפנים מאפני השנוי'.

ומה המשמעות של "כולל"?

לחץ כדי לכווץ...

בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
מתוך ויקי'

 

[מנחם1]

ובמשך קרוב לאלפיים שנה עד לתקופת רבן גמליאל נהגו ללמוד דווקא בעמידה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל יש הרבה מקומות בחז"ל שרואים שלמדו בישיבה.

 

[עוזי ומגני]

ובמשך קרוב לאלפיים שנה עד לתקופת רבן גמליאל נהגו ללמוד דווקא בעמידה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל יש הרבה מקומות בחז"ל שרואים שלמדו בישיבה.

לחץ כדי לכווץ...

פעם שמעתי לא יודע מה המקור
שהתלמידים היו בעמידה אבל מוסר השיעור ישב וע"כ נקרא ישיבה

אך הגרש"ז דחה זאת באומרו כי כבר לאבות הקדושים היו ישיבות (כאמור ביומא כח: "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם"),

לחץ כדי לכווץ...

וכבר כתוב יומא כח: אברהם זקן ויושב בישיבה

 

[הצעיר שבחבורה]

כמדו' שהמקור הראשון הוא בפרשת תולדות.

 

[בקופא דמחטא]

אלא אמר כי הסיבה האמיתית היא משום שהתורה והעיסוק בה היא עיקר יישובו של עולם. זהו הכלי העיקרי בו ניתן לפתח את העולם, וכל שאר העניינים והדברים שיש בעולם - כפופים לתורה ומשרתים את לומדיה.

לחץ כדי לכווץ...

רעיון מוסרי נחמד, אבל האמת שישיבה מסמלת קביעות כמו שכתב הרב @עמך.
וכתיב 'בסוכות תשבו שבעת ימים', ודרשו חכמים 'כעין תדורו', שהוא ענין קביעות. ועוד רבים כהנה.

 

[תענוג]

ע"פ פשט, כי בישיבה לומדים בעכבה ובקביעות
ביערות דבש ח"א דרוש ו' עיקר מלת ישיבה עכבה
ומתישב לבו בתלמודו, שלימודו קבוע ולא ארעי לומד בישוב ובנחת ולא במהירות ואחר שלמד מתישב בנלמד ואז לא יישכח ממנו - מדרש שמואל
מתישב לבו בתלמודו, שלא יהא לימודו בבהלה ובחפזון שעל זה המליצו בחפזי כל האדם כוזב רק ילמד במתינות ובמנוחת הלב שיוכל להתחקות על שורשי אמתת הדברים ואז יתישבו על לבו - מילי דאבות
ומתישב לבו בתלמודו, שישקול מאד את הסברא במאזני צדק ובפלס השכל - רוח חיים

​

ע"ד רמז, במדרש רבה וירא ר' שמואל בר חייא ורבי יודן בשם רבי חנינא על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה משרה שכינתו עליהם מה טעם (תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (גם הלימוד נקרא תהלת ה' כמובא בגמ' מכות י' עה"כ ישמיע כל תהלתו

*​

כולל כי כללו הרבה בצדקה אחת

 

[הצעיר שבחבורה]

ביערות דבש ח"א דרוש ו' עיקר מלת ישיבה עכבה

לחץ כדי לכווץ...

רא"ש מסכת סוכה פרק ד סימן ג
ובסוכות תשבו פי' תתעכבו כמו וישב העם בקדש (במדבר כ) וכן ופתח אהל מועד תשבו (ויקרא ח) ולישב בסוכה היינו נמי להתעכב בסוכה

וקצת יש להעיר, ששם נחלק מכל זה עמ"ש הרמב"ם דיש לקדש מעומד משום עובר לעשייתן.

הרמב"ם במורה (ח"א פי"א) מפרש שישיבה הוא דבר קבוע ועומד שלא יתכן בו שינוי,

לחץ כדי לכווץ...

וכי כל ישיבה שבכתובים כך הוא?