וירא "אברהם אברהם" מדוע המלאך כפל בשמו? (1 צופה)

[אלף בית]

ויקרא אליו מלאך ידוד מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני.
מדוע המלאך כפל בשמו?

 

[הצעיר שבחבורה]

בבראשית רבה "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים אברהם אברהם -- תני רבי חייא: לשון חיבה, לשון זירוז."

רש"י - "אברהם אברהם" - לשון חבה הוא שכופל את שמו
אב"ע - אברהם אברהם — פעמים, כמו בחפזון

כלי יקר - "אברהם אברהם". לשון חבה, ומה שלא קראו בפעם ראשון ב"פ לשון חבה לפי שעדיין לא נודע חבתו לכל באי עולם כי שמא לא יעמוד בנסיון, ואחר שעמד בנסיון אז נראה לעין כל ביתר שאת ויתר עוז על זולתו, על כן קראו אברהם אברהם שני פעמים לשון חבה, כי נסיון זה היה לתועלת המנוסה להודיע חבתו. דבר אחר, לפי שבשעה שעסק במצוה בעקידת בנו היה כל כך טרוד במצוה לגומרה כהלכתה עד שלא היה נותן לב לקול הקריאה, לפיכך הוצרך לקרותו שנית וזהו טעם לכפל אברהם אברהם, מה שאין כן בראשונה שלא היה עדיין טרוד במצוה. וי"א שאברהם הבין בקריאה זו שמן השמים יעכבוהו לפיכך עשה את עצמו כאיש נדהם וכאיש אשר לא שומע כדי לגמור המצוה, עד שקראו שנית.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ובמלבי"ם מצאתי שכתב

"ויאמר אליו אברהם". בכל הקריאות כפל השם אברהם אברהם, יעקב יעקב, ופי' בת"כ שהוא לשון חבה לשון זירוז, ר"ל קריאת השם הוא לשון חבה וכפל הקריאה הוא לזרז, ופה לא רצה לזרזו כמ"ש במד' שלא יאמרו הממו וערבבו, וע"כ אמר רק אברהם,
ועוד יש טעם כי כפילת הקריאה באו אל שני חלקיו, אל הגוף ואל הנפש, שתחלה קרא אל הגוף שיתפשט מחומריותו ויוכן אל הנבואה, ואז יקרא אל חלק השמים ממעל שהיא הנפש, אבל קריאה זו היה לצורך מעשה, שמי שעדיין לא התפשט מן החומר לגמרי, לא יצוייר שיעשה כזאת, ולכן קרא רק פעם אחת אל הנפש, שכבר התפשט החומר מעליה ותלבש מחלצות, ואברהם השיב "הנני" שמוכן ומזומן על אופן זה:​

 

[געגועים]

ובזוה"ק פ' נח מבאר כפילות השם שיש לכל אחד נשמה למעלה ונשמה למטה

ובאגרא דכלה מבאר שאברהם אבינו היה תפוס כל כך במחשבתו בדביקות השם עד שלא שמע בפעם הראשונה עד שקרא לו שוב פעם
משא"כ בתחילת פרשת העקידה כשהשם בעצמו דיבר אליו מיד שמע כאחד ששומע את אהובו מיד בפעם הראשונה

 

[התורה]

בראשית רבה (נ"ו, ט'):
"מהו אברהם אברהם - רבי אלעזר בן יעקב אומר: לו ולדורות"