- הודעות
- 273
- תודות
- 560
- נקודות
- 176
{יד} וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים | אֶל-הַנָּחָשׁ֘ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל-הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל-גְּחֹֽנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל-יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:
{טו} וְאֵיבָ֣ה | אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַֽרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב: (ס)
{טז} אֶל-הָֽאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל-אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל-בָּֽךְ: (ס)
{יז} וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּ֣י-שָׁמַ֘עְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן-הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:
{יח} וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַ לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֖ אֶת-עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה:
{יט} בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל-הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי-עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל-עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:
{כ} וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל-חָֽי:
{כא} וַיַּ֩עַשׂ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם:
במדרש רבה:
[פרשה כ]
פתיחה בגנות המוסרים שמספרים לשון הרע לגויים על אחיהם
א וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה וגו' (בראשית ג, יד),
(תהלים קמ, יב): אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמוֹרִידָם לַגֵּיהִנֹּם, וְאוֹמֵר לָהֶם, לָמָּה הֱיִיתֶם קוֹנְסִים אֶת בָּנַי, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ מֵהֶם וּבָהֶם הָיוּ בָּאִים וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֵלּוּ וְאֵלּוּ וּמוֹרִידָן לַגֵּיהִנֹּם.
דָּבָר אַחֵר,
אִישׁ לָשׁוֹן, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאוֹ.
בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, עַל גְּחֹנְךָ.
אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ, לְמַדְחֵפָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַדְחֵפֹת, אָדָם נִתְקַלֵּל, וְחַוָּה נִתְקַלְּלָה, וְנָחָשׁ נִתְקַלֵּל.
קיללת הנחש
ב וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה וגו',
(משלי טז, כח): אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהִפֵּךְ דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ.
וְנִרְגָּן, שֶׁרִגֵּן דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ, וְאָמַר (בראשית ג, ד): לֹא מוֹת תְּמֻתוּן.
מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁהִפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִיָּד נִתְקַלֵּל - וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה וגו',
עִם אָדָם נָשָׂא וְנָתַן, עִם חַוָּה נָשָׂא וְנָתַן, וְעִם נָחָשׁ לֹא נָשָׂא וְנָתַן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָחָשׁ זֶה רָשָׁע בַּעַל תְּשׁוּבוֹת, וְאִם אוֹמַר אֲנִי לוֹ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר לִי, אַתָּה צִוִּיתָ אוֹתָם וַאֲנִי צִוִּיתִי אוֹתָם, מִפְּנֵי מָה הִנִּיחוּ צִוּוּיָךְ וְהָלְכוּ לָהֶם אַחַר צִוּוּיִי, אֶלָּא קָפַץ עָלָיו וּפָסַק לוֹ אֶת דִּינוֹ.
ג וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת,
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בַּגְּדֻלָּה מַתְחִילִים מִן הַגָּדוֹל, וּבְקַלְקָלָה מַתְחִילִים מִן הַקָּטָן.
בַּגְּדֻלָּה מַתְחִילִים מִן הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ו): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר.
בְּקַלְקָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ, (בראשית ג, טז): אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, (בראשית ג, יז): וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלֵּל אָדָם.
הַכֹּל מְשַׁמְשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד עֹרֶף, חוּץ מִשְּׁתַיִם שֶׁמְשַׁמְשִׁין אָחוֹר כְּנֶגֶד אָחוֹר, גָּמָל וְכֶלֶב, וְחוּץ מִשְּׁלשָׁה שֶׁמְשַׁמְשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה דִּבְּרָה עִמָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, נָחָשׁ, וְדָג.
אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ.
נָחָשׁ, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ.
דָּג (יונה ב, יא): וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקִא אֶת יוֹנָה.
ד כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת (בראשית ג, יד),
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בִּשְׁבִיל זוֹ, כָּל פְּעֻלָּה שֶׁלָּךְ לֹא בִּשְׁבִיל זוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד אַזְכָּרוֹת, מַגִּיד שֶׁנִּדּוֹן בְּסַנְהֶדְרִין שְׁלֵמָה.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵרֲרוֹ בְּצָרַעַת. הָלֵין סַלְעַיָא* דְּבֵיהּ צָרַעַן אִינוּן.
*חברבורות הנראות על עורו.
[אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה]
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ מֵאַחַר שֶׁאָדָם מַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּמַקֵּל הוּא חוֹזֵר וּמַכֶּה אוֹתוֹ בִּרְצוּעָה, כָּךְ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה כָּל שֶׁכֵּן מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה?
תָּנֵי:
בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים,
בְּהֵמָה גַּסָּה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים,
בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים,
וְהַכֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם,
וְהֶחָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם,
וְהַחֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם,
וְהַנְּמִיָּה לְשִׁבְעִים יוֹם,
הַצְּבִי וְהַשּׁוּעָל לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים,
וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים,
וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפִּיל וְהַקּוֹף, הַקִּפּוֹד לְשָׁלשׁ שָׁנִים,
וְהַנָּחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים,
וְהָאֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
פִּילוֹסוֹפוּס אֶחָד בִּקֵּשׁ לֵידַע לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, נְטָלָן וּנְתָנָן בְּחָבִית וְהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם מְזוֹנוֹת עַד שֶׁיָּלְדוּ, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ הַזְּקֵנִים לְרוֹמִי, שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, וְלֹא יָכוֹל לְהָשִׁיבוֹ, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּפָנָיו חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַלְתִּי וְלֹא יָכַלְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר לוֹ מַה הִיא, אָמַר לְכַמָּה נָחָשׁ מוֹלִיד, אָמַר לוֹ לְשֶׁבַע שָׁנִים,
אָמַר לוֹ מְנָא לָךְ, אָמַר לוֹ הַכֶּלֶב חַיָּה טְמֵאָה וּמוֹלִיד לַחֲמִישִׁים יוֹם, וּבְהֵמָה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְתִיב אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שִׁבְעָה, כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מֵהַבְּהֵמָה שִׁבְעָה.
כְּמִפְּנֵי רַמְשָׁא סְלֵק וַאֲמַר לֵיהּ, הִתְחִיל מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ לַכֹּתֶל, אָמַר כָּל מַה שֶּׁעָמַלְתִּי שֶׁבַע שָׁנִים בָּא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לִי בְּקָנֶה אֶחָד.
ה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ (בראשית ג, יד),
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, יָרְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְקָצְצוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בָּא נָחָשׁ לְלַמֵּד עַל מַפַּלְתָּהּ שֶׁל מִצְרַיִם וְנִמְצָא לָמֵד מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מו, כב): קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ,
רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא חַד מִנְהוֹן אָמַר, אַתָּה גָּרַמְתָּ לַבְּרִיּוֹת שֶׁיְהוּ מְהַלְּכֵי גְּחוּנִים עַל מֵתֵיהֶם, אַף אַתָּה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף קִלְּלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה, אָמַר אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, הֵיאַךְ הָיָה בּוֹרֵחַ לַכֹּתֶל וְנִכְנַס לַחֹר וְנִצֹּל.
(בראשית ג, יד): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ,
אָמַר רַבִּי חִילְפָאי לֹא עָפָר מִכָּל צַד אֶלָּא בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע וְשׁוֹמֵט גִּידִין שֶׁל אֲדָמָה וְאוֹכֵל.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִנָּחָשׁ וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה', גִּבְעוֹנִים (יחזקאל מח, יט): וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
[וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ וגו']
רַבִּי אָסֵי וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ מֶלֶךְ עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַחַיָּה וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, [אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה].
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ שֶׁתְּהֵא מְהַלֵּךְ קוֹמְמִיּוּת כְּאָדָם, וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ.
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ שֶׁתְּהֵא אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת כְּאָדָם, וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ,
אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם וְלִשָֹּׂא אֶת חַוָּה, וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה.
הֱוֵי מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נִתַּן לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נִטַּל מִמֶּנּוּ.
וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וּבְקֹרַח וּבִלְעָם וּבְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וּבַאֲדוֹנִיָּהוּ וּבְעֻזִּיָּהוּ וּבְהָמָן, מַה שֶׁבִּקְּשׁוּ לֹא נִתַּן לָהֶם, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נִטַּל מֵהֶם.
קיללת האשה
ו אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ (בראשית ג, טז),
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי סִימוֹן, מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם אִשָּׁה, אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כַּמָּה כִּרְכּוּרִין כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ,
וְהָכְתִיב (בראשית טז, יג): וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ,
וְהָכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם.
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ,
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא הַרְבָּה - אַרְבֶּה, כָּל שֶׁהוּא בְּמָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, חָי.
רַבִּי הוּנָא אָמַר נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלַד לְשִׁבְעָה אֵינוֹ חַי, לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ חַי, נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה, חַי, קַל וָחֹמֶר לְתִשְׁעָה.
בָּעוֹן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן שֶׁהַנּוֹלַד לְשִׁבְעָה חַי, אָמַר לָהֶן מִן דִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכט"א*.
*בלשון יון הוא, זיטא (זיבעט"ל) בן שבעה, חי. איט"א (אכט"ל) בן שמונה, אינו חי.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַים וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ, לְתִשְׁעָה הֵן וְעִבּוּרֵיהֶן.
חִיָּא בַּר אַדָּא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַב הֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סָבַר, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה לֵית אַתְּ סָבוֹר, אֲמַר לֵיהּ דְּהָא חֲמָרָתִי בָּעֵי לְמֵילַד וַאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִּיצוֹן וְתָמוּת, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִיכְפַּת לָךְ, אֲמַר לֵיהּ פְּעָמִים שֶׁהִיא פּוֹחֶתֶת, וּפְעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת. פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה, מוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה.
אָמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (איוב לט, א ב): הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בְּדַקָּה וְכָאן בְּגַסָּה.
אֲמַר לֵיהּ וְהָא בַּקְרוּת שֶׁל אַנְטוֹנִינוּס הָיְתָה רוֹבַעַת, וְהִרְבִּיעוּ מִמֶּנָּהּ בַּקְרוּת שֶׁל רַבִּי, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ לְאַחַר זְמַן. אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בִּטְהוֹרָה וְכָאן בִּטְמֵאָה.
עִצְּבוֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִבּוּר.
וְהֵרֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִדּוּי.
בְּעֶצֶב, זֶה צַעַר הַנְּפָלִים.
תֵּלְדִי, זֶה צַעַר הַלֵּדָה.
בָּנִים, זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, נוֹחַ לוֹ לְאָדָם לְגַדֵּל לִגְיוֹן* אֶחָד מִשֶּׁל זֵיתִים בַּגָּלִיל, וְלֹא לְגַדֵּל תִּינוֹק אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
*לגיון = קבוצה גדולה.
ז וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ (בראשית ג, טז),
אַרְבַּע תְּשׁוּקוֹת הֵן,
אֵין תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְאִישָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ.
אֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע אֶלָּא עַל קַיִן וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ז): וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ.
אֵין תְּשׁוּקָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י): פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ,
וְאֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, יא): וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
דָּבָר אַחֵר, תְּשׁוּקָתוֹ, תַּשִּׁים אָנוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ תַּשִּׁים אָנוּ מְקַוִּים לִתְשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם.
דָּבָר אַחֵר, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ,
בְּשָׁעָה שֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, הִיא אוֹמֶרֶת עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעֲלִי מֵעַתָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ, תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמְרוּ לְפִי שֶׁרִפְרְפָה בְּלִבָּהּ לְפִיכָךְ תָּבִיא קָרְבָּן מְרוּפְרָף, שְׁתֵּי תֹרִים שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.
(בראשית ג, טז): וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ,
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יָכוֹל מֶמְשָׁלָה מִכָּל צַד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כד, ו): לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת מִשֶּׁל בֵּית טְבַרְיָנוּס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים אֶחָד, וְהָיָה בַּעֲלָהּ מְצַעֲרָהּ, שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאתָה לִפְנֵי חֲכָמִים הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ*,
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ.
*משל הוא לומר שנח לה להיות תחתיו אפילו הוא של חרס והיא של זהב.
קיללת האדם
ח וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ (בראשית ג, יז),
רַבִּי שִׂמְלָאי אוֹמֵר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת בָּאת עָלָיו, אָמְרָה לוֹ, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לָךְ (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ הָטֵלִיס* (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.
רַבָּנָן אָמְרִין הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְּקוֹלָהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְדִבְרֵי אִשְׁתֶּךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וגו'.
*לפי עניינו לשון בדד.
וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ,
הֲדָא מְסַיְיעָא לְהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אֶתְרוֹג הָיָה.
אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר [לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ],
מַהוּ לֵאמֹר, לְהַזְהִיר אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת, לֹא דַּיְּךָ שֶׁלֹא הִזְהַרְתָּ אוֹתָן אֶלָּא שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן וְאָכְלוּ.
אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ (בראשית ג, יז),
שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן, יַתּוּשִׁין, וּפַרְעוֹשִׁין, וּזְבוּבִים, וְתַעֲלֶה לְךָ גָּמָל.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַף הוּא יֵשׁ לוֹ בוֹ הֲנָאָה שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ וְנֶהֱנָה מִדָּמָיו.
ט בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה [כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ]
אָמַר רַב אָסֵי קָשָׁה הִיא הַפַּרְנָסָה כִּפְלַיִם כַּלֵּדָה, בַּלֵּדָה כְּתִיב: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וּבַפַּרְנָסָה כְּתִיב: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר הֵקִישׁ גְּאֻלָּה לְפַרְנָסָה וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, כד): וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, וְסָמִיךְ לֵיהּ (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר,
מַה גְּאֻלָּה פְּלָאִים אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים,
מַה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר וּגְדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְהַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. גְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע. פַּרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר גְּדוֹלָה מִקְּרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים [כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ], וְאוֹמֵר (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
י וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ (בראשית ג, יח),
קוֹץ, זֶה קַנְּרִים, דַּרְדַּר, אֵלּוּ עַכָּבִיּוֹת.
וְיֵשׁ מַחֲלִיפִין, קוֹץ, אֵלּוּ עַכָּבִיּוֹת, דַּרְדַּר, זֶה קַנְּרִים, שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה דָּרִין דָּרִין.
(בראשית ג, יח): וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אִלּוּ זָכִיתָ הָיְתָה מַעֲלַת לְךָ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, עַכְשָׁו שֶׁלֹא זָכִיתָ וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אִלּוּ זָכִיתָ הָיִיתָ נוֹטֵל עֲשָׂבִים מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן וְטוֹעֵם בָּהֶם כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, עַכְשָׁו שֶׁלֹא זָכִיתָ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, שֶׁאָדָם מַשְׁלִיף [על] שָׂדֵהוּ וְאוֹכְלָהּ עַד שֶׁהוּא עֵשֶׂב,
[בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם]
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם הָרִאשׁוֹן כֵּן הֵזִיעוּ פָּנָיו, אָמַר מָה אֲנִי נִקְשָׁר לָאֵבוּס כִּבְהֵמָה,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהֵזִיעוּ פָּנֶיךָ תֹּאכַל לָחֶם.
אָמַר רַבִּי לֵוִי נוֹחַ הָיָה לוֹ אִם הָיָה עוֹמֵד בְּקִלְּלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
(בראשית ג, יט): בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם,
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ זֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהֵן סִימָן יָפֶה לַחוֹלֶה, וְאֵלּוּ הֵן: עִטּוּשׁ, וְזֵעָה, וְשֵׁנָה, וַחֲלוֹם, וְקֶרִי.
עִטּוּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מא, י): עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר.
וְזֵעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם.
שֵׁנָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יג): יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ.
חֲלוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, טז): וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי.
קֶרִי מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג, י): יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים.
רַבָּנָן דְּקֵסָרִין אָמְרִין אַף הִלּוּךְ מֵעַיִם בְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ, מַה טַּעֲמֵיהּ (ישעיה נא, יד): מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר וּבִלְבָד (ישעיה נא, יד): בַּל יֶחְסַר לַחְמוֹ.
עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ וגו',
אָמַר לוֹ קֹמֶץ עָפָר שֶׁל אֲדָמָה שֶׁנִּבְרֵאתָ מִמֶּנּוּ לֹא גָּזוּל בְּיָדְךָ?
כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב,
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מִכָּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תֵּלֵךְ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תָּשׁוּב.
בפרקי דרבי אליעזר (פרק יד):
וְהֵבִיא שְׁלָשְׁתָּן, וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין מִתֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת.
וְהִפִּיל אֶת סַמָּאֵל וְאֶת הַכַּת שֶׁלּוֹ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם,
וְקָצַץ רַגְלָיו שֶׁל נָחָשׁ,
וְאֵרְרוֹ מִכָּל הַחַיָּה וּמִכָּל הַבְּהֵמָה,
וּפָקַד עָלָיו שֶׁיְּהֵא מַפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ פַּעַם אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים בְּעִצָּבוֹן גָּדוֹל,
וִיהֵא סוֹחֵף בְּמֵעָיו עַל הָאָרֶץ,
וּמַאֲכָלוֹ מִתְהַפֵּךְ בְּמֵעָיו לֶעָפָר,
וּמְרוֹרַת פְּתָנִים וּמָוֶת בְּפִיו,
וְנָתַן שִׂנְאָה בֵּינוֹ לְבֵין הָאִשָּׁה שֶׁיִהיוּ רוֹצְצִים אֶת רֹאשׁוֹ,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
וְנָתַן לָאִשָּׁה תֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת,
עִנּוּי דַּם נִדָּתָהּ
וְדַם בְּתוּלֶיהָ,
וְעִנּוּי הֵרָיוֹן הַבֶּטֶן,
וְעִנּוּי לֵדָה,
וְעִנּוּי גִּדּוּל בָּנִים,
וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה כָּאָבֵל,
וְאֵינָהּ מְגַלַּחַת אוֹתוֹ אֲלָא מִזְנוּת,
וְרָצַע אֶת אָזְנָהּ כְּעֶבֶד עוֹלָם וּכְשִׁפְחָה שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת אֶת בַּעְלָהּ,
וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת בְּעֵדוּת,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
הוֹצִיא לָאָדָם וְגָזַר עָלָיו תֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת,
(קִצֵּר כֹּחוֹ בְּטֻמְאַת קֶרִי, קִצֵּר קוֹמָתוֹ בְּטֻמְאַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה),
[נוסח אחר:
וקצר כחו,
וקצר קומתו,
טומאת הזב,
טומאת הקרי,
טומאת תשמיש המטה],
זוֹרֵעַ חִטִּים וְקוֹצֵר קוֹצִים.
וּמַאֲכָלוֹ עֵשֶׂב הָאָרֶץ כַּבְּהֵמָה,
וְלַחְמוֹ בִּדְאָגָה,
וּמְזוֹנוֹ בְּזִיעַ,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
אִם אָדָם חָטָא, אֶרֶץ מֶה חָטְאָה שֶׁנִּתְאָרְרָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּידָה הַמַּעֲשֶׂה לְפִיכָךְ נִתְאָרָרָה.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹטְאִין מֵעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, הוּא שׁוֹלֵחַ מַגֵּפָה לִבְנֵי אָדָם, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹטְאִין מֵעֲבֵרוֹת קַלּוֹת, הוּא מַכֶּה אֶת פֵּרוֹת הָאָרֶץ בַּעֲבוּר עֲוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, יז] אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
המשך הכתובים ומדרשם
[{כ} וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל-חָֽי:
{כא} וַיַּ֩עַשׂ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם:]
במדרש רבה:
יא וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה (בראשית ג, כ),
נִתְּנָה לוֹ לְחִיּוּתוֹ, וּמְיַעַצְתּוֹ כְּחִוְיָא.
דָּבָר אַחֵר חַוָּה, חִוָּה לָהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדָה.
וְרַבִּי אַחָא אָמַר חִוְיָא חִוְויִךְ וְאַתְּ חִוְיָא דְּאָדָם.
*חויא = נחש.
(בראשית ג, כ): כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר עִם כָּל חָי. תָּנֵי הֶעֱשִׁיר עוֹלָה עִמּוֹ, הֶעֱנִי אֵינָה יוֹרֶדֶת עִמּוֹ.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵם כָּל חָי, אִמָּן שֶׁל כָּל הַחַיִּים, דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרְשָׁה חַוָּה מֵאָדָם, הָיוּ רוּחוֹת הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִין מִמֶּנָּה וְהִיא יוֹלֶדֶת מֵהֶם, וְרוּחוֹת נְקֵבוֹת מִתְחַמְּמוֹת מֵאָדָם וּמוֹלִידוֹת מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, יד): אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה,
מַאן דַּאֲמַר רוּחֵי דְבֵיתָא טָבָן, דְּרָבִין עִמֵּיהּ, מַאן דַּאֲמַר אִינּוּן בִּישִׁין, דְּחַכְּמִין יִצְרֵיהּ.
רוּחִין דְּחַקְלָא, מַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן טָבִין, דְּלָא חַכִּימִין יִצְרֵיהּ, וּמַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן בִּישִׁין, דְּלָא רָבִין עִמֵּיהּ.
פסוק כא
יב וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵּׁם (בראשית ג, כא),
בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר, אֵלּוּ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵן דּוֹמִים לְפִיגָם, רְחָבִים מִלְּמַטָּה וְצָרִין מִלְּמַעְלָה,
רַבִּי יִצְחָק רַבְיָא אוֹמֵר חֲלָקִים הָיוּ כְּצִפֹּרֶן וְנָאִים כְּמַרְגָלִיּוֹת.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן. כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵן דְּבוּקִים לָעוֹר.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אַיגֵיאָה,
רַבִּי אַיְבוּ אָמַר אַגְנֶיָיה,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לָגָאי,
רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר סִיסַרְטוֹן,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר גַּלֵי קָסִינוֹן, וּבָהֶם הָיוּ בְּכוֹרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁין,
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים הָיוּ. כָּתְנוֹת עוֹר, כֻּתֳּנוֹת שֶׁהֵן בָּאִין מֵעוֹר,
אָמַר רַבִּי לֵוִי לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי.
לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל, (בראשית ב, טז): מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל.
וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ [כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵּׁם].
וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי, שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם הָיוּ שְׁרוּיִין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
[פירוש, קנה אוכל לפי השגת ידך ולא תקנה יותר מכמות ממונך, וצמצם בממון שאתה מוציא ללבושך פחות ממה שאתה יכול, ואילו דירתך תהיה גדולה מכדי השגת ידך]
{טו} וְאֵיבָ֣ה | אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַֽרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב: (ס)
{טז} אֶל-הָֽאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל-אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל-בָּֽךְ: (ס)
{יז} וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּ֣י-שָׁמַ֘עְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן-הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:
{יח} וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַ לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֖ אֶת-עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה:
{יט} בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל-הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי-עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל-עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:
{כ} וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל-חָֽי:
{כא} וַיַּ֩עַשׂ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם:
במדרש רבה:
[פרשה כ]
פתיחה בגנות המוסרים שמספרים לשון הרע לגויים על אחיהם
א וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה וגו' (בראשית ג, יד),
(תהלים קמ, יב): אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמוֹרִידָם לַגֵּיהִנֹּם, וְאוֹמֵר לָהֶם, לָמָּה הֱיִיתֶם קוֹנְסִים אֶת בָּנַי, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ מֵהֶם וּבָהֶם הָיוּ בָּאִים וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֵלּוּ וְאֵלּוּ וּמוֹרִידָן לַגֵּיהִנֹּם.
דָּבָר אַחֵר,
אִישׁ לָשׁוֹן, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאוֹ.
בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, עַל גְּחֹנְךָ.
אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ, לְמַדְחֵפָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַדְחֵפֹת, אָדָם נִתְקַלֵּל, וְחַוָּה נִתְקַלְּלָה, וְנָחָשׁ נִתְקַלֵּל.
קיללת הנחש
ב וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה וגו',
(משלי טז, כח): אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהִפֵּךְ דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ.
וְנִרְגָּן, שֶׁרִגֵּן דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ, וְאָמַר (בראשית ג, ד): לֹא מוֹת תְּמֻתוּן.
מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁהִפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִיָּד נִתְקַלֵּל - וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה וגו',
עִם אָדָם נָשָׂא וְנָתַן, עִם חַוָּה נָשָׂא וְנָתַן, וְעִם נָחָשׁ לֹא נָשָׂא וְנָתַן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָחָשׁ זֶה רָשָׁע בַּעַל תְּשׁוּבוֹת, וְאִם אוֹמַר אֲנִי לוֹ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר לִי, אַתָּה צִוִּיתָ אוֹתָם וַאֲנִי צִוִּיתִי אוֹתָם, מִפְּנֵי מָה הִנִּיחוּ צִוּוּיָךְ וְהָלְכוּ לָהֶם אַחַר צִוּוּיִי, אֶלָּא קָפַץ עָלָיו וּפָסַק לוֹ אֶת דִּינוֹ.
ג וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת,
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בַּגְּדֻלָּה מַתְחִילִים מִן הַגָּדוֹל, וּבְקַלְקָלָה מַתְחִילִים מִן הַקָּטָן.
בַּגְּדֻלָּה מַתְחִילִים מִן הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ו): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר.
בְּקַלְקָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ, (בראשית ג, טז): אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, (בראשית ג, יז): וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלֵּל אָדָם.
הַכֹּל מְשַׁמְשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד עֹרֶף, חוּץ מִשְּׁתַיִם שֶׁמְשַׁמְשִׁין אָחוֹר כְּנֶגֶד אָחוֹר, גָּמָל וְכֶלֶב, וְחוּץ מִשְּׁלשָׁה שֶׁמְשַׁמְשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה דִּבְּרָה עִמָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, נָחָשׁ, וְדָג.
אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ.
נָחָשׁ, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ.
דָּג (יונה ב, יא): וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקִא אֶת יוֹנָה.
ד כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת (בראשית ג, יד),
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בִּשְׁבִיל זוֹ, כָּל פְּעֻלָּה שֶׁלָּךְ לֹא בִּשְׁבִיל זוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד אַזְכָּרוֹת, מַגִּיד שֶׁנִּדּוֹן בְּסַנְהֶדְרִין שְׁלֵמָה.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵרֲרוֹ בְּצָרַעַת. הָלֵין סַלְעַיָא* דְּבֵיהּ צָרַעַן אִינוּן.
*חברבורות הנראות על עורו.
[אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה]
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ מֵאַחַר שֶׁאָדָם מַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּמַקֵּל הוּא חוֹזֵר וּמַכֶּה אוֹתוֹ בִּרְצוּעָה, כָּךְ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה כָּל שֶׁכֵּן מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה?
תָּנֵי:
בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים,
בְּהֵמָה גַּסָּה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים,
בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים,
וְהַכֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם,
וְהֶחָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם,
וְהַחֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם,
וְהַנְּמִיָּה לְשִׁבְעִים יוֹם,
הַצְּבִי וְהַשּׁוּעָל לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים,
וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים,
וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפִּיל וְהַקּוֹף, הַקִּפּוֹד לְשָׁלשׁ שָׁנִים,
וְהַנָּחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים,
וְהָאֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
פִּילוֹסוֹפוּס אֶחָד בִּקֵּשׁ לֵידַע לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, נְטָלָן וּנְתָנָן בְּחָבִית וְהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם מְזוֹנוֹת עַד שֶׁיָּלְדוּ, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ הַזְּקֵנִים לְרוֹמִי, שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, וְלֹא יָכוֹל לְהָשִׁיבוֹ, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּפָנָיו חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַלְתִּי וְלֹא יָכַלְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר לוֹ מַה הִיא, אָמַר לְכַמָּה נָחָשׁ מוֹלִיד, אָמַר לוֹ לְשֶׁבַע שָׁנִים,
אָמַר לוֹ מְנָא לָךְ, אָמַר לוֹ הַכֶּלֶב חַיָּה טְמֵאָה וּמוֹלִיד לַחֲמִישִׁים יוֹם, וּבְהֵמָה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְתִיב אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שִׁבְעָה, כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מֵהַבְּהֵמָה שִׁבְעָה.
כְּמִפְּנֵי רַמְשָׁא סְלֵק וַאֲמַר לֵיהּ, הִתְחִיל מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ לַכֹּתֶל, אָמַר כָּל מַה שֶּׁעָמַלְתִּי שֶׁבַע שָׁנִים בָּא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לִי בְּקָנֶה אֶחָד.
ה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ (בראשית ג, יד),
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, יָרְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְקָצְצוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בָּא נָחָשׁ לְלַמֵּד עַל מַפַּלְתָּהּ שֶׁל מִצְרַיִם וְנִמְצָא לָמֵד מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מו, כב): קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ,
רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא חַד מִנְהוֹן אָמַר, אַתָּה גָּרַמְתָּ לַבְּרִיּוֹת שֶׁיְהוּ מְהַלְּכֵי גְּחוּנִים עַל מֵתֵיהֶם, אַף אַתָּה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף קִלְּלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה, אָמַר אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, הֵיאַךְ הָיָה בּוֹרֵחַ לַכֹּתֶל וְנִכְנַס לַחֹר וְנִצֹּל.
(בראשית ג, יד): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ,
אָמַר רַבִּי חִילְפָאי לֹא עָפָר מִכָּל צַד אֶלָּא בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע וְשׁוֹמֵט גִּידִין שֶׁל אֲדָמָה וְאוֹכֵל.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִנָּחָשׁ וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה', גִּבְעוֹנִים (יחזקאל מח, יט): וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
[וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ וגו']
רַבִּי אָסֵי וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ מֶלֶךְ עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַחַיָּה וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, [אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה].
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ שֶׁתְּהֵא מְהַלֵּךְ קוֹמְמִיּוּת כְּאָדָם, וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ.
אֲנִי עֲשִׂיתִיךָ שֶׁתְּהֵא אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת כְּאָדָם, וְאַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ,
אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם וְלִשָֹּׂא אֶת חַוָּה, וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה.
הֱוֵי מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נִתַּן לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נִטַּל מִמֶּנּוּ.
וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וּבְקֹרַח וּבִלְעָם וּבְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וּבַאֲדוֹנִיָּהוּ וּבְעֻזִּיָּהוּ וּבְהָמָן, מַה שֶׁבִּקְּשׁוּ לֹא נִתַּן לָהֶם, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נִטַּל מֵהֶם.
קיללת האשה
ו אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ (בראשית ג, טז),
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי סִימוֹן, מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם אִשָּׁה, אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כַּמָּה כִּרְכּוּרִין כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ,
וְהָכְתִיב (בראשית טז, יג): וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ,
וְהָכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם.
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ,
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא הַרְבָּה - אַרְבֶּה, כָּל שֶׁהוּא בְּמָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, חָי.
רַבִּי הוּנָא אָמַר נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלַד לְשִׁבְעָה אֵינוֹ חַי, לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ חַי, נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה, חַי, קַל וָחֹמֶר לְתִשְׁעָה.
בָּעוֹן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן שֶׁהַנּוֹלַד לְשִׁבְעָה חַי, אָמַר לָהֶן מִן דִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכט"א*.
*בלשון יון הוא, זיטא (זיבעט"ל) בן שבעה, חי. איט"א (אכט"ל) בן שמונה, אינו חי.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַים וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ, לְתִשְׁעָה הֵן וְעִבּוּרֵיהֶן.
חִיָּא בַּר אַדָּא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַב הֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סָבַר, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה לֵית אַתְּ סָבוֹר, אֲמַר לֵיהּ דְּהָא חֲמָרָתִי בָּעֵי לְמֵילַד וַאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִּיצוֹן וְתָמוּת, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִיכְפַּת לָךְ, אֲמַר לֵיהּ פְּעָמִים שֶׁהִיא פּוֹחֶתֶת, וּפְעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת. פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה, מוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה.
אָמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (איוב לט, א ב): הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בְּדַקָּה וְכָאן בְּגַסָּה.
אֲמַר לֵיהּ וְהָא בַּקְרוּת שֶׁל אַנְטוֹנִינוּס הָיְתָה רוֹבַעַת, וְהִרְבִּיעוּ מִמֶּנָּהּ בַּקְרוּת שֶׁל רַבִּי, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ לְאַחַר זְמַן. אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בִּטְהוֹרָה וְכָאן בִּטְמֵאָה.
עִצְּבוֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִבּוּר.
וְהֵרֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִדּוּי.
בְּעֶצֶב, זֶה צַעַר הַנְּפָלִים.
תֵּלְדִי, זֶה צַעַר הַלֵּדָה.
בָּנִים, זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, נוֹחַ לוֹ לְאָדָם לְגַדֵּל לִגְיוֹן* אֶחָד מִשֶּׁל זֵיתִים בַּגָּלִיל, וְלֹא לְגַדֵּל תִּינוֹק אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
*לגיון = קבוצה גדולה.
ז וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ (בראשית ג, טז),
אַרְבַּע תְּשׁוּקוֹת הֵן,
אֵין תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְאִישָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ.
אֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע אֶלָּא עַל קַיִן וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ז): וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ.
אֵין תְּשׁוּקָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י): פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ,
וְאֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, יא): וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
דָּבָר אַחֵר, תְּשׁוּקָתוֹ, תַּשִּׁים אָנוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ תַּשִּׁים אָנוּ מְקַוִּים לִתְשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם.
דָּבָר אַחֵר, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ,
בְּשָׁעָה שֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, הִיא אוֹמֶרֶת עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעֲלִי מֵעַתָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ, תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמְרוּ לְפִי שֶׁרִפְרְפָה בְּלִבָּהּ לְפִיכָךְ תָּבִיא קָרְבָּן מְרוּפְרָף, שְׁתֵּי תֹרִים שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.
(בראשית ג, טז): וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ,
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יָכוֹל מֶמְשָׁלָה מִכָּל צַד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כד, ו): לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת מִשֶּׁל בֵּית טְבַרְיָנוּס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים אֶחָד, וְהָיָה בַּעֲלָהּ מְצַעֲרָהּ, שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאתָה לִפְנֵי חֲכָמִים הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ*,
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ.
*משל הוא לומר שנח לה להיות תחתיו אפילו הוא של חרס והיא של זהב.
קיללת האדם
ח וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ (בראשית ג, יז),
רַבִּי שִׂמְלָאי אוֹמֵר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת בָּאת עָלָיו, אָמְרָה לוֹ, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לָךְ (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ הָטֵלִיס* (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.
רַבָּנָן אָמְרִין הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְּקוֹלָהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְדִבְרֵי אִשְׁתֶּךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וגו'.
*לפי עניינו לשון בדד.
וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ,
הֲדָא מְסַיְיעָא לְהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אֶתְרוֹג הָיָה.
אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר [לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ],
מַהוּ לֵאמֹר, לְהַזְהִיר אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת, לֹא דַּיְּךָ שֶׁלֹא הִזְהַרְתָּ אוֹתָן אֶלָּא שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן וְאָכְלוּ.
אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ (בראשית ג, יז),
שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן, יַתּוּשִׁין, וּפַרְעוֹשִׁין, וּזְבוּבִים, וְתַעֲלֶה לְךָ גָּמָל.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַף הוּא יֵשׁ לוֹ בוֹ הֲנָאָה שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ וְנֶהֱנָה מִדָּמָיו.
ט בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה [כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ]
אָמַר רַב אָסֵי קָשָׁה הִיא הַפַּרְנָסָה כִּפְלַיִם כַּלֵּדָה, בַּלֵּדָה כְּתִיב: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וּבַפַּרְנָסָה כְּתִיב: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר הֵקִישׁ גְּאֻלָּה לְפַרְנָסָה וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, כד): וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, וְסָמִיךְ לֵיהּ (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר,
מַה גְּאֻלָּה פְּלָאִים אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים,
מַה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר וּגְדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְהַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. גְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע. פַּרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר גְּדוֹלָה מִקְּרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים [כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ], וְאוֹמֵר (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
י וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ (בראשית ג, יח),
קוֹץ, זֶה קַנְּרִים, דַּרְדַּר, אֵלּוּ עַכָּבִיּוֹת.
וְיֵשׁ מַחֲלִיפִין, קוֹץ, אֵלּוּ עַכָּבִיּוֹת, דַּרְדַּר, זֶה קַנְּרִים, שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה דָּרִין דָּרִין.
(בראשית ג, יח): וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אִלּוּ זָכִיתָ הָיְתָה מַעֲלַת לְךָ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, עַכְשָׁו שֶׁלֹא זָכִיתָ וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אִלּוּ זָכִיתָ הָיִיתָ נוֹטֵל עֲשָׂבִים מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן וְטוֹעֵם בָּהֶם כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, עַכְשָׁו שֶׁלֹא זָכִיתָ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, שֶׁאָדָם מַשְׁלִיף [על] שָׂדֵהוּ וְאוֹכְלָהּ עַד שֶׁהוּא עֵשֶׂב,
[בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם]
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם הָרִאשׁוֹן כֵּן הֵזִיעוּ פָּנָיו, אָמַר מָה אֲנִי נִקְשָׁר לָאֵבוּס כִּבְהֵמָה,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהֵזִיעוּ פָּנֶיךָ תֹּאכַל לָחֶם.
אָמַר רַבִּי לֵוִי נוֹחַ הָיָה לוֹ אִם הָיָה עוֹמֵד בְּקִלְּלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
(בראשית ג, יט): בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם,
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ זֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהֵן סִימָן יָפֶה לַחוֹלֶה, וְאֵלּוּ הֵן: עִטּוּשׁ, וְזֵעָה, וְשֵׁנָה, וַחֲלוֹם, וְקֶרִי.
עִטּוּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מא, י): עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר.
וְזֵעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם.
שֵׁנָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יג): יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ.
חֲלוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, טז): וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי.
קֶרִי מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג, י): יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים.
רַבָּנָן דְּקֵסָרִין אָמְרִין אַף הִלּוּךְ מֵעַיִם בְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ, מַה טַּעֲמֵיהּ (ישעיה נא, יד): מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר וּבִלְבָד (ישעיה נא, יד): בַּל יֶחְסַר לַחְמוֹ.
עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ וגו',
אָמַר לוֹ קֹמֶץ עָפָר שֶׁל אֲדָמָה שֶׁנִּבְרֵאתָ מִמֶּנּוּ לֹא גָּזוּל בְּיָדְךָ?
כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב,
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מִכָּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תֵּלֵךְ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תָּשׁוּב.
בפרקי דרבי אליעזר (פרק יד):
וְהֵבִיא שְׁלָשְׁתָּן, וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין מִתֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת.
וְהִפִּיל אֶת סַמָּאֵל וְאֶת הַכַּת שֶׁלּוֹ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם,
וְקָצַץ רַגְלָיו שֶׁל נָחָשׁ,
וְאֵרְרוֹ מִכָּל הַחַיָּה וּמִכָּל הַבְּהֵמָה,
וּפָקַד עָלָיו שֶׁיְּהֵא מַפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ פַּעַם אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים בְּעִצָּבוֹן גָּדוֹל,
וִיהֵא סוֹחֵף בְּמֵעָיו עַל הָאָרֶץ,
וּמַאֲכָלוֹ מִתְהַפֵּךְ בְּמֵעָיו לֶעָפָר,
וּמְרוֹרַת פְּתָנִים וּמָוֶת בְּפִיו,
וְנָתַן שִׂנְאָה בֵּינוֹ לְבֵין הָאִשָּׁה שֶׁיִהיוּ רוֹצְצִים אֶת רֹאשׁוֹ,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
וְנָתַן לָאִשָּׁה תֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת,
עִנּוּי דַּם נִדָּתָהּ
וְדַם בְּתוּלֶיהָ,
וְעִנּוּי הֵרָיוֹן הַבֶּטֶן,
וְעִנּוּי לֵדָה,
וְעִנּוּי גִּדּוּל בָּנִים,
וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה כָּאָבֵל,
וְאֵינָהּ מְגַלַּחַת אוֹתוֹ אֲלָא מִזְנוּת,
וְרָצַע אֶת אָזְנָהּ כְּעֶבֶד עוֹלָם וּכְשִׁפְחָה שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת אֶת בַּעְלָהּ,
וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת בְּעֵדוּת,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
הוֹצִיא לָאָדָם וְגָזַר עָלָיו תֵּשַׁע קְלָלוֹת וָמָוֶת,
(קִצֵּר כֹּחוֹ בְּטֻמְאַת קֶרִי, קִצֵּר קוֹמָתוֹ בְּטֻמְאַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה),
[נוסח אחר:
וקצר כחו,
וקצר קומתו,
טומאת הזב,
טומאת הקרי,
טומאת תשמיש המטה],
זוֹרֵעַ חִטִּים וְקוֹצֵר קוֹצִים.
וּמַאֲכָלוֹ עֵשֶׂב הָאָרֶץ כַּבְּהֵמָה,
וְלַחְמוֹ בִּדְאָגָה,
וּמְזוֹנוֹ בְּזִיעַ,
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַמָּוֶת.
אִם אָדָם חָטָא, אֶרֶץ מֶה חָטְאָה שֶׁנִּתְאָרְרָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּידָה הַמַּעֲשֶׂה לְפִיכָךְ נִתְאָרָרָה.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹטְאִין מֵעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, הוּא שׁוֹלֵחַ מַגֵּפָה לִבְנֵי אָדָם, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹטְאִין מֵעֲבֵרוֹת קַלּוֹת, הוּא מַכֶּה אֶת פֵּרוֹת הָאָרֶץ בַּעֲבוּר עֲוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, יז] אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
המשך הכתובים ומדרשם
[{כ} וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל-חָֽי:
{כא} וַיַּ֩עַשׂ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם:]
במדרש רבה:
יא וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה (בראשית ג, כ),
נִתְּנָה לוֹ לְחִיּוּתוֹ, וּמְיַעַצְתּוֹ כְּחִוְיָא.
דָּבָר אַחֵר חַוָּה, חִוָּה לָהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדָה.
וְרַבִּי אַחָא אָמַר חִוְיָא חִוְויִךְ וְאַתְּ חִוְיָא דְּאָדָם.
*חויא = נחש.
(בראשית ג, כ): כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר עִם כָּל חָי. תָּנֵי הֶעֱשִׁיר עוֹלָה עִמּוֹ, הֶעֱנִי אֵינָה יוֹרֶדֶת עִמּוֹ.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵם כָּל חָי, אִמָּן שֶׁל כָּל הַחַיִּים, דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרְשָׁה חַוָּה מֵאָדָם, הָיוּ רוּחוֹת הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִין מִמֶּנָּה וְהִיא יוֹלֶדֶת מֵהֶם, וְרוּחוֹת נְקֵבוֹת מִתְחַמְּמוֹת מֵאָדָם וּמוֹלִידוֹת מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, יד): אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה,
מַאן דַּאֲמַר רוּחֵי דְבֵיתָא טָבָן, דְּרָבִין עִמֵּיהּ, מַאן דַּאֲמַר אִינּוּן בִּישִׁין, דְּחַכְּמִין יִצְרֵיהּ.
רוּחִין דְּחַקְלָא, מַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן טָבִין, דְּלָא חַכִּימִין יִצְרֵיהּ, וּמַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן בִּישִׁין, דְּלָא רָבִין עִמֵּיהּ.
פסוק כא
יב וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵּׁם (בראשית ג, כא),
בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר, אֵלּוּ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵן דּוֹמִים לְפִיגָם, רְחָבִים מִלְּמַטָּה וְצָרִין מִלְּמַעְלָה,
רַבִּי יִצְחָק רַבְיָא אוֹמֵר חֲלָקִים הָיוּ כְּצִפֹּרֶן וְנָאִים כְּמַרְגָלִיּוֹת.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן. כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵן דְּבוּקִים לָעוֹר.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אַיגֵיאָה,
רַבִּי אַיְבוּ אָמַר אַגְנֶיָיה,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לָגָאי,
רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר סִיסַרְטוֹן,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר גַּלֵי קָסִינוֹן, וּבָהֶם הָיוּ בְּכוֹרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁין,
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים הָיוּ. כָּתְנוֹת עוֹר, כֻּתֳּנוֹת שֶׁהֵן בָּאִין מֵעוֹר,
אָמַר רַבִּי לֵוִי לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי.
לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל, (בראשית ב, טז): מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל.
וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ [כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵּׁם].
וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי, שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם הָיוּ שְׁרוּיִין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
[פירוש, קנה אוכל לפי השגת ידך ולא תקנה יותר מכמות ממונך, וצמצם בממון שאתה מוציא ללבושך פחות ממה שאתה יכול, ואילו דירתך תהיה גדולה מכדי השגת ידך]