האם גם 'בירור' הוא למעשה כח הטענה?
החל מהחיידר כששומעים לראשונה מהו מיגו, מתקבלת הנחה שמתייצבת עם השנים בבירור שהוא עניין שכלי.
כלומר, לפי הצד שמיגו הוא כח הטענה, לומדים שאין לנו עסק עם הטענה עצמה והבי''ד בסה''כ רואים בטוען הטענה, בעל דין שיש לו כח חזק יותר.
אבל, אם מיגו הוא בירור, מתקבלת הנחה שהטענה עצמה מבוררת יותר.
בא' השיעורים להם האזנתי בעניין מיגו, האריכו בעניין ה'בירור' וההבדלה בין הבירור שבמיגו לבין 'כח הטענה' שבו (דתרוויהו איתנהו). שגם בבירור, אי''ז עניין השייך לשכל אנושי וכל כולו רק ע''י כי התורה וזה הבירור שבו שהטענה עפ''י תורה וכו'...
בהמשך לסברא שנאמר בשיעור הכתה בי השאלה,
לכאורה אם הבירור מגיע דווקא על ידי אמות מידה של תורה ושכל לא שייך שם (כי הרי ישנם בירורים אחרים לאמת שמקובלים בערכאות ואולי בשכל הם חזקים יותר) הרי בסופו של דבר ה'בירור' הזה, הוא כח שמחזק את הטענה.
אז גם הבירור הוא 'כח הטענה' במובן מסויים.
אז במה שונה הצד שמיגו הוא בירור מהצד שהוא כח הטענה?
החל מהחיידר כששומעים לראשונה מהו מיגו, מתקבלת הנחה שמתייצבת עם השנים בבירור שהוא עניין שכלי.
כלומר, לפי הצד שמיגו הוא כח הטענה, לומדים שאין לנו עסק עם הטענה עצמה והבי''ד בסה''כ רואים בטוען הטענה, בעל דין שיש לו כח חזק יותר.
אבל, אם מיגו הוא בירור, מתקבלת הנחה שהטענה עצמה מבוררת יותר.
בא' השיעורים להם האזנתי בעניין מיגו, האריכו בעניין ה'בירור' וההבדלה בין הבירור שבמיגו לבין 'כח הטענה' שבו (דתרוויהו איתנהו). שגם בבירור, אי''ז עניין השייך לשכל אנושי וכל כולו רק ע''י כי התורה וזה הבירור שבו שהטענה עפ''י תורה וכו'...
בהמשך לסברא שנאמר בשיעור הכתה בי השאלה,
לכאורה אם הבירור מגיע דווקא על ידי אמות מידה של תורה ושכל לא שייך שם (כי הרי ישנם בירורים אחרים לאמת שמקובלים בערכאות ואולי בשכל הם חזקים יותר) הרי בסופו של דבר ה'בירור' הזה, הוא כח שמחזק את הטענה.
אז גם הבירור הוא 'כח הטענה' במובן מסויים.
אז במה שונה הצד שמיגו הוא בירור מהצד שהוא כח הטענה?
