וישלח מהו אשר "חנן"

[גרינפלד]

ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך

מסופר על הח"ח שפעם בא לחזק בעיירה יהודית, ואמר להם שבמילה "חנן" רמוז בזכות מה זכה יעקב לילדים אלו, שזה ר"ת חלה, נדה, נר, שלושת המצוות של האשה, ע"כ.

והנה בהגהות מיימוניות (סוף זרעים) כתב שלכן נקראת הצדקת, אם שמואל, חנה, כי איתא בברכות (לא, ב) שקיימה את שלושת המצוות של האשה, וחנה ר"ת חלה, נדה, הדלקת הנר, עכ"ד[1].

ויתכן להמתיק [כמובן שאין זו קושיא] למה ביעקב נרמז נר ובחנה נרמז הדלקת הנר, ע"פ מה שהביא הרעק"א בתוספותיו על המשנה (שבת פ"ב מ"ו) בשם השושנים לדוד, למה לשון המשנה ובהדלקת הנר, ולא "ובנר" כפי שכתוב בחלה, כיון שאיתא בתיקוני זוהר שאת הכנת הנרות צריך הבעל לעשות, וממילא על האשה מוטל רק ההדלקה, עכ"ד. ולכן בחנה נרמז המצווה שלה דהיינו ההדלקה, אבל כשיעקב מזכיר בזכות מה זכה לילדים מתאים להזכיר גם את חלקו במצוותה.​

---

[1] והעירני הרה"ג ר' @געגועים שליט"א בזה"ל, חנה אותיות חלה בחילוף נו"ן בלמ"ד (כמובא ברש"י חגיגה יב: ד"ה עליית). וכן מצינו בחנה שנקראת על שם מעשיה חנה בר"ת חלה נדה הדלקת הנר. (פי' התורה לר' חיים פלטיאל בפסוק ותקח צפורה צור). חנה ר"ת חלה נדה הדלקת הנר, וזהו שאמרה חנה בברכות (לא, ב) שלשה בדקי מיתה ואלו הן חלה נדה הדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן. (לשמוע בלמודים) וזהו גם מה שהספרדים עושים לכלה חינה לפני הנשואין שהוא ר"ת נדה חלה והדלקת הנר. [אוצר הידיעות השלם ח"ב], ע"כ.​