כיון והתרחב הדיון לעצם הנידון, אעתיק לשונו בהרחבה
עה ולפיכך יאותה להוגים בה לעמוד באימה וביראה ובנעימה קדושה כדי לקיים בה מצות דקה מן הדקה ולא יעדרו דבר, אכן
לא ניתנה קריאתה לאישי הרצים ובלעגי שפה הקורין בחטיפה פן יהרסו אל ה׳ חס ושלום וגדול עונם מנשוא וטוב מעט בכוונה
ובנעימה מהרבות בלא כוונה, ואם לא יעצרון חיל בכולה לחצאין כשירה כי מי ביקש זאת מידם לקרות את כולה מבוהלים
ודחופים והרצים יצאו דחופים בדבר המלך מלכו של עולם ומטילין מום בקדשי שמים ובאין מבין שגיאות מי יבין.
ובזוהר פרשת פנחס אמרו ז״ל, מהכא מאן דאפיק מילי דאורייתא צריך למטחן לון בשיניים ולאפקא מילין שלימין ואינון
מילין אתקריאו שלימין ואחרנין דאינון שטיין דאכלין מילין בהלעטה ולא טוחנין אינון בטוחנות דילהון ובשיניהון מה כתיב
בהם הבשר עודנו בין שיניהם וכו׳ ואף ה׳ חרה בעם דאינון מגזעא דעשו דאמר הלעיטני נא ע״כ, והאיש המשכיל ישקיף וירא
להתנהל לאיטו בלימודו וכל שכן בדברים שעומדים ברומו של עולם ובשומרם עקב רב כי על כן יאמר משל הקדמונים, הקדוש
ברוך הוא מונה עתים אבל אינו מונה דפים.